לימודי משפטים - תואר, תנאי קבלה, משך הלימודים ועלות

מה לומדים בתואר במשפטים ומה אפשר לעשות איתו

תואר במשפטים נוגע כמעט בכל תחום בחיים הציבוריים והפרטיים, וזו אחת הסיבות שהוא נחשב למעניין ולמרחיב אופקים. בקורסים בדיני נזיקין לומדים הסטודנטים מתי מגיע פיצוי לאדם שנפגע, בין אם הפגיעה נגרמה על ידי אדם אחר, על ידי תאגיד או על ידי רשות שלטונית. במשפט החוקתי עוסקים בחוקי היסוד של מדינת ישראל, במעמדם המשפטי ובחלוקת הסמכויות בין שלוש הרשויות: הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת (בתי המשפט). בדיני קניין נחשפים לכללים החלים על קרקעות ונכסים, כולל עסקאות בדירות.

לצד הקורסים האלה התואר כולל דיני חוזים, משפט פלילי, דיני עבודה, משפט מנהלי ועוד מגוון קורסי בחירה. התוצאה היא בוגר שמכיר את המסגרת המשפטית שבה פועלים עסקים, רשויות ואנשים פרטיים. תואר ראשון במשפטים אינו מחייב לעסוק בעריכת דין, ורבים מבוגריו פונים לעסקים, לניהול, לרגולציה או לשירות הציבורי.

חלק מהבוגרים ממשיכים להתמחות, עוברים את בחינת הלשכה ועוסקים בעריכת דין. אחרים נשארים בעולם המשפטי אך לא כעורכי דין, למשל כיועצים משפטיים פנימיים בתפקידים שאינם מחייבים רישיון, בתחום הציות או בגופים ציבוריים. יש גם מי שעוזבים את התחום לחלוטין ומשתמשים בידע ובכלים שרכשו, כמו ניתוח טקסט, כתיבה מדויקת והבנת חוזים, בעסק שהם מנהלים. מי שמתעניין במסלולים ציבוריים יכול לקרוא גם את המדריך על עבודה בשירות המדינה ואיך מתקבלים, שם משרות רבות דורשות או מעדיפות השכלה משפטית.

הנקודה החשובה לשלב ההחלטה היא להבחין בין שתי מטרות: רכישת תואר יוקרתי ורחב, או הכשרה למקצוע עריכת הדין. המטרה השנייה דורשת מסלול ארוך יותר, הכולל התמחות ובחינה, ולכן גם השקעה גדולה יותר של זמן וכסף.

איפה לומדים משפטים: אוניברסיטאות ומכללות

בישראל אפשר ללמוד משפטים בשני סוגי מוסדות: אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות. חמש אוניברסיטאות מעניקות תואר ראשון במשפטים: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן. לצדן פועלות מכללות רבות ברחבי הארץ, חלקן מתוקצבות על ידי המדינה וחלקן אינן מתוקצבות.

מוסד מתוקצב מול מוסד שאינו מתוקצב

במוסדות המתוקצבים שכר הלימוד נקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה, והסטודנטים נהנים בפועל מסבסוד ממשלתי. במוסדות שאינם מתוקצבים כל מוסד קובע את שכר הלימוד בתקנון שלו, והסכום משתנה מעת לעת. גם מכללות מתוקצבות ללימודי משפטים קיימות, למשל המכללה האקדמית צפת והמכללה האקדמית ספיר, ושכר הלימוד בהן קרוב לזה של האוניברסיטאות. התקצוב של לימודי משפטים במכללות היה שנוי במחלוקת, והטענה המרכזית של המתנגדים הייתה שאין צורך לעודד עוד סטודנטים ללמוד מקצוע שנחשב רווי.

תנאי הקבלה

תנאי הקבלה משתנים מאוד בין המוסדות. ככלל, הקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות המתוקצבות תחרותית יותר ומבוססת על שקלול של ציון פסיכומטרי וממוצע בגרות, ואילו בחלק מהמכללות שאינן מתוקצבות הרף נמוך יותר, ויש מסלולים שאינם דורשים ציון פסיכומטרי כלל. הפער בתנאי הקבלה הולך יד ביד עם פער בשכר הלימוד: ככל שקל יותר להתקבל, בדרך כלל יקר יותר ללמוד. ציוני הסף מתעדכנים מדי שנה לפי מספר המועמדים, ולכן הנתון היחיד שכדאי להסתמך עליו הוא זה שמפרסם המוסד עצמו לשנת ההרשמה.

יש מכללות שרמת הלימוד בהן נחשבת גבוהה במיוחד ושמעסיקות מרצים בכירים מהאקדמיה ומהמערכת המשפטית, אך הנתון האובייקטיבי היחיד הזמין לציבור להשוואה בין מוסדות הוא שיעורי המעבר של בוגריהם בבחינת הלשכה, שמוצגים בהמשך.

כמה עולה תואר במשפטים בתשפ"ז

שנת הלימודים תשפ"ז נפתחת ב-25 באוקטובר 2026 ומסתיימת ב-17 בספטמבר 2027. המועצה להשכלה גבוהה קבעה לשנה זו שכר לימוד בסיסי של 12,203 ש"ח לתואר ראשון, עלייה של 186 ש"ח, כ-1.5%, לעומת 12,017 ש"ח בתשפ"ו. הסכום חל על המוסדות המתוקצבים.

מקור: עדכון שכר הלימוד לשנת תשפ"ז, gov.il

חישוב לתואר המלא

לפי שכר הלימוד הבסיסי, שלוש שנים וחצי של תואר ראשון במשפטים עולות כ-42,710 ש"ח (12,203 כפול 3.5). הסכום הזה אינו כולל דמי הרשמה, דמי רווחה, תשלומים על בחינות, ספרים, ציוד וקורסי הכנה. מי שמתכנן להמשיך לתואר שני במשפטים יוסיף את שכר הלימוד לתואר שני, 16,490 ש"ח לשנה בתשפ"ז.

מכללות שאינן מתוקצבות

אין נתון עדכני ומאומת לשכר הלימוד במכללות שאינן מתוקצבות, וכל מוסד מפרסם אותו בעצמו. לשם המחשה היסטורית בלבד: בשנת 2020 נע שכר הלימוד השנתי במכללות כאלה בין כ-24,500 ש"ח לכ-49,750 ש"ח, כלומר פי שניים עד פי ארבעה מהסכום באוניברסיטאות. באותה שנה עמד שכר הלימוד במכללה האקדמית צפת המתוקצבת על 13,794 ש"ח, ובמכללה האקדמית ספיר על כ-13,000 ש"ח. נתונים אלה אינם מחירון בתוקף, ולפני הרשמה יש לבדוק את הסכום העדכני מול המוסד.

מלגות ומענקים

סטודנטים רבים מקבלים מלגות שמממנות חלק משכר הלימוד או את כולו. המלגות ניתנות לרוב לפי הצטיינות בלימודים, מצב סוציו-אקונומי, מעורבות חברתית ומקום מגורים. לצד מלגות המוסד כדאי להכיר את מענק הלימודים שמוענק לחיילים משוחררים ולאוכלוסיות נוספות, ושיכול לכסות חלק משמעותי מהעלות.

המסלול לרישיון עריכת דין: תואר, התמחות ובחינה

הדרך מהשנה הראשונה באקדמיה ועד לרישיון עריכת דין בנויה מכמה שלבים ברורים, וכדאי לראות אותם כמסלול אחד רציף:

1. שלוש שנים וחצי של תואר ראשון במשפטים.
2. התמחות של 12 חודשים.
3. תקופת הכנה ממוקדת לבחינת לשכת עורכי הדין.
4. הבחינה עצמה והמתנה לתוצאות, שמתפרסמות כשלושה שבועות עד חודש אחרי מועד הבחינה.

תקופת ההתמחות נקבעה ל-12 חודשים בהוראת קבע החל מ-1 בינואר 2026, בתיקון מס' 46 לחוק לשכת עורכי הדין שפורסם בספר החוקים ב-10 ביוני 2025. בחישוב פשוט, ממי שמתחיל תואר במשפטים ועובר את הבחינה בניסיון הראשון נדרשות כארבע שנים וחצי, ועוד תקופת ההכנה לבחינה.

חיפוש מקום התמחות

החיפוש אחר מקום התמחות מתחיל בדרך כלל כבר במהלך השנה השלישית לתואר, וההתמחות עצמה מתחילה עם סיום הלימודים. אפשר להתמחות במשרדים פרטיים ובגופים ציבוריים: פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, לשכות משפטיות של משרדי ממשלה ורשויות, ובתי משפט. גם התחום משתנה: יש התמחויות בתחום המסחרי, שעוסק ביחסים בין חברות ובעסקאות, התמחויות בליטיגציה, כלומר ייצוג בבתי משפט, התמחויות במשפט מנהלי ועוד.

ההתמחות בבית המשפט העליון נחשבת ליוקרתית מכולן, והיא מיועדת למספר קטן של סטודנטים מצטיינים שמסייעים לשופטים בעבודתם. באופן כללי, רוב הסטודנטים מוצאים מקום התמחות, אבל ממוצע הציונים משפיע על האפשרויות. מעסיקים רבים נותנים משקל גם למוסד שבו נלמד התואר ומעדיפים בוגרים של מוסדות שנחשבים תובעניים. לכן השקעה בציונים כבר משנה א' משתלמת בשלב ההתמחות.

טיפ: לפני חתימה על הסכם התמחות כדאי לבדוק את היקף השעות, את התנאים הסוציאליים ואת תקופת ההודעה המוקדמת. רשימת הסעיפים החשובים מופיעה במדריך על חוזה העסקה ולמה לשים לב בו.

בחינות לשכת עורכי הדין: מה מראים נתוני יוני 2026

במועד יוני 2026 נערכה הבחינה ב-23 ביוני, והתוצאות פורסמו ב-16 ביולי. מתוך 2,919 נבחנים עברו 1,243, שהם 42.6%. הפער בין בוגרי האוניברסיטאות לבוגרי המכללות היה כפול ויותר: 78.6% מול 35.7%.

מקור: כלכליסט, תוצאות בחינת הלשכה במועד יוני 2026

שיעור המעבר לפי מספר הניסיונות

אפשר לגשת לבחינה יותר מפעם אחת, אבל הנתונים מראים שהסיכוי לעבור יורד בחדות עם כל ניסיון נוסף. במועד יוני 2026 עברו כ-61% מהנבחנים לראשונה (60.86% לפי גלובס), 21.3% מבין 493 הנבחנים בפעם השנייה, ו-6.3% בלבד מבין 617 הנבחנים בפעם השלישית ויותר.

מקור: גלובס, תוצאות הבחינה והורדת ציון המעבר

הורדת ציון המעבר והשוואה למועד דצמבר 2025

לפי גלובס, שר המשפטים חתם על תקנות שמורידות את ציון המעבר בבחינה מ-60 ל-55 במועד יוני 2026, ועשרות נבחנים נוספים צפויים לעבור בעקבות זאת. שיעורי המעבר שבטבלאות נמדדו לפי ציון 60, כלומר לפני ההורדה. לשם השוואה, במועד דצמבר 2025 עברו 52.3% מכלל הנבחנים, ובקרב מתמחי פרקליטות המדינה עברו 85.1%, כך לפי חוברת ההתמחויות של הפרקליטות לשנת 2026.

המשמעות המעשית ברורה: הניסיון הראשון הוא ההזדמנות הטובה ביותר לעבור, ולכן כדאי לא לגשת לבחינה בלי הכנה מסודרת, גם אם פירוש הדבר דחייה במועד אחד.

שכר בהתמחות ובתחילת הדרך

אין נתון רשמי ומאומת על השכר שמשלמים למתמחים בפועל, והוא משתנה מאוד בין משרדים פרטיים גדולים, משרדים קטנים וגופים ציבוריים. מה שכן ידוע הוא הרצפה: המתמחה הוא עובד לכל דבר, ולכן חל עליו חוק שכר מינימום. החל מ-1 באפריל 2026 שכר המינימום למשרה מלאה הוא 6,443.85 ש"ח לחודש, ושכרו של מתמחה במשרה מלאה אינו יכול לרדת מסכום זה. פירוט על הזכאות ועל אופן החישוב מופיע במדריך על שכר המינימום בישראל.

ימי העבודה בהתמחות, ובמיוחד במשרדים הגדולים, ארוכים לרוב, ויש לכך משקל בתכנון הכלכלי: מי שמתמחה מתקשה בדרך כלל לשלב עבודה נוספת. כשמשווים הצעות התמחות כדאי להסתכל על השכר נטו ולא רק על הסכום בחוזה, כי ניכויי מס ההכנסה, ביטוח לאומי והפנסיה מורידים ממנו. ההסבר המלא נמצא במדריך ברוטו מול נטו.

הטענה שהמקצוע רווי

כמעט כל מי ששוקל ללמוד משפטים שומע שהמקצוע מוצף ושקשה למצוא עבודה. התמונה מורכבת יותר. מספר עורכי הדין בישראל אכן גדול, והתחרות על המשרות הטובות קשה, אך משרדים גדולים מדווחים לא פעם על מחסור בעורכי דין מצוינים. במילים אחרות, השוק רווי בעיקר בקצה הבינוני והחלש, ומי שמצטיין בלימודים, עובר את הבחינה בניסיון הראשון ומפתח התמחות בתחום מבוקש נמצא בעמדה טובה יותר. עורכי דין שאינם מספקים תוצאות, לעומת זאת, מתקשים להתקדם. העבודה תובענית, אך ביחס למקצועות רבים אחרים היא נחשבת מתגמלת לאורך זמן.

הטבת מס לבוגרי תואר ראשון במשפטים

מי שסיים תואר ראשון משנת 2023 ואילך זכאי לנקודת זיכוי ממס הכנסה אחת בכל שנת מס, במשך מספר שנים השווה למספר שנות הלימוד ועד שלוש שנים לכל היותר. ההטבה מתחילה בשנת המס שאחרי שנת סיום התואר, והיא ניתנת עבור תואר ראשון אחד בלבד. בשנת 2026 שווה נקודת זיכוי 242 ש"ח לחודש, שהם 2,904 ש"ח בשנה. לאורך שלוש שנים ההטבה מגיעה ל-8,712 ש"ח, בתנאי שיש די הכנסה חייבת במס כדי לנצל אותה.

דחיית ההטבה עד אחרי ההתמחות

בעריכת דין, כמו במקצועות אחרים שבהם התמחות היא תנאי לעיסוק, קיים מנגנון מיוחד. מי שהתמחותו החלה בשנת המס שבה סיים את התואר או בשנה שאחריה יכול לבחור להתחיל לנצל את נקודות הזיכוי רק בשנת המס שאחרי סיום ההתמחות. הבחירה הזו רלוונטית כששכר ההתמחות נמוך מכדי לנצל את ההטבה במלואה: נקודת זיכוי מקטינה מס שמשלמים, ומי שכמעט אינו משלם מס בשנת ההתמחות עלול לאבד חלק מערכה.

איך מממשים

את נקודת הזיכוי מבקשים מהמעסיק באמצעות טופס 101, ומצרפים טופס 119 ואישור זכאות לתואר מהמוסד האקדמי. מי שלא קיבל את ההטבה דרך המעסיק יכול לדרוש אותה בדיעבד מרשות המסים. פירוט על השלבים, על התנאים ועל המקרים שבהם התואר הושלם לפני 2023 מופיע במדריך על נקודות זיכוי לתואר אקדמי.

טיפ: כדאי לחשב מראש את השכר הצפוי בשנת ההתמחות. אם המס השנתי הצפוי נמוך, ייתכן שדחיית ההטבה לשנה שאחרי ההתמחות תשאיר בכיס סכום גדול יותר.

האם כדאי ללמוד משפטים: השיקולים המרכזיים

אין תשובה אחת לשאלה אם כדאי ללמוד משפטים, אבל יש כמה שיקולים שאפשר לבחון באופן מסודר. הראשון הוא המטרה: מי שמעוניין בתואר רחב ונחשב שיפתח דלתות בעסקים או בשירות הציבורי, יכול להסתפק בתואר הראשון. מי שרוצה להיות עורך דין צריך לקחת בחשבון מסלול של כארבע שנים וחצי לפחות, כולל התמחות ובחינה.

השיקול השני הוא בחירת המוסד. לפי נתוני יוני 2026, בוגר אוניברסיטה עבר את בחינת הלשכה בשיעור של 78.6%, לעומת 35.7% בקרב בוגרי המכללות. לצד זה, שכר הלימוד הבסיסי במוסדות המתוקצבים נמוך בהרבה. לכן, מבחינה כלכלית וגם מבחינת הסיכוי לרישיון, מוסד מתוקצב הוא לרוב האפשרות המשתלמת, אם ניתן להתקבל אליו. מי שלומד במכללה שאינה מתוקצבת צריך לתכנן מראש השקעה גדולה יותר בהכנה לבחינה.

השיקול השלישי הוא אופי העבודה. עריכת דין דורשת שעות ארוכות, עבודה מדויקת עם טקסטים והתמודדות עם לחץ ועם לקוחות. כדאי לדבר עם סטודנטים ועם עורכי דין פעילים לפני ההחלטה, ולבחון אם התחום מתאים גם ליום-יום ולא רק לתדמית.

השוואה למקצועות דומים

מי שמתלבט בין כמה מקצועות שדורשים הכשרה ארוכה ובחינות הסמכה יכול להשוות מול לימודי ראיית חשבון, שגם בהם יש התמחות ובחינות מקצועיות, או מול לימודי רפואה, שהם מסלול ארוך עוד יותר עם תנאי קבלה תחרותיים במיוחד. ההשוואה מסייעת להבין כמה זמן וכסף כל מסלול דורש ומה הסיכוי להגיע לשלב העיסוק המקצועי.

מקורות

• המועצה להשכלה גבוהה, עדכון שכר הלימוד לשנת תשפ"ז: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/learning_update20_32/he/learning_updates46.pdf
• הכנסת, תיקון מס' 46 לחוק לשכת עורכי הדין: https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7211180.pdf
• כלכליסט, תוצאות בחינת הלשכה במועד יוני 2026: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rj2e3g8vze
• גלובס, שיעורי המעבר והורדת ציון המעבר ל-55: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001554748
• פרקליטות המדינה, חוברת ההתמחויות לשנת 2026: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/interns-stock/he/Specialize-2026.pdf
• המוסד לביטוח לאומי, שכר מינימום והכנסה חייבת: https://www.btl.gov.il/Insurance/Maasik/Pages/hacnasaHacayevet.aspx
• כל זכות, נקודות זיכוי ממס הכנסה בגין תואר ראשון: https://www.kolzchut.org.il/he/נקודות_זיכוי_ממס_הכנסה_בגין_תואר_ראשון
• ויקיפדיה, לימודי משפטים בישראל: https://he.wikipedia.org/wiki/לימודי_משפטים_בישראל