תחרויות גיימינג מקצועיות: הדרך הקשה והמתגמלת ביותר
משחקים קבוצתיים ברשת אינם תופעה חדשה. כבר בסוף שנות ה-90 התחרו קבוצות שהתארגנו ברשת האינטרנט זו בזו במשחק המחשב Unreal Tournament 99. מדובר במשחק יריות מהיר מאוד, שבו רק שחקנים מדויקים, שמכירים לעומק את מפות המשחק, מצליחים לפגוע ביריבים באחוזים גבוהים. התחום כולו מכונה היום ספורט אלקטרוני (eSports), ויש לו ליגות, קבוצות מקצועיות, מאמנים וקהל צופים.
המבנה מזכיר מאוד את עולם הכדורגל והכדורסל. יש קבוצות, שחקן טוב יותר מגיע לקבוצה טובה יותר, ושחקן מצטיין הופך למבוקש, כשכמה קבוצות מתחרות על הצטרפותו. אימון אינטנסיבי משפר את דיוק הכוונת ואת מהירות התנועה של הדמות במקלדת ובעכבר, בדיוק כמו שאימון משפר קליעה לסל.
הזירה הישראלית
שנים ספורות אחרי שהתחום התפתח בעולם, אתר ישראלי בשם "גיימר", שאיגד משחקים וקבוצות רבות במעין רשת חברתית לשחקני מחשב, צירף את השחקנים הישראלים לזירה הבינלאומית. האתר ניהל טורנירים רשמיים וגדולים: רוב השלבים נערכו מהבית ברשת, והשלבים הסופיים התקיימו במפגש גדול שבו המשחקים שודרו על מסכים ענקיים בזמן אמת. הקבוצות והשחקנים שזכו באליפות הארץ נשלחו לאליפות העולם באותם משחקים, ומאז ועד היום ישראלים שזוכים באליפויות מקומיות ממשיכים לזירה העולמית.
מה הזכייה מביאה, ומה היא דורשת
זכייה באליפות הארץ או מקום מכובד באליפות עולם מביאה פרסים וסכומי כסף באופן ישיר, ובאופן עקיף גם עניין של חברות חומרה ומשחקים בשיתוף פעולה. עם זאת, מדובר בדרך קשה מאוד. גיימרים תחרותיים משקיעים הרבה כסף בציוד מתקדם, שמשפר את הביצועים עד גבול מסוים בלבד, ושעות רבות מאוד באימונים. כישרון טבעי משחק תפקיד מרכזי, ולא כל מי שמשקיע יגיע לצמרת.
מי שכבר טוב מאוד במשחק מסוים, ומצליח להגיע לצמרת הישראלית, נמצא לא פעם גם ברמה בינלאומית, כי רמת הגיימינג בישראל גבוהה. אם מדובר במשחק תחרותי שיש בו טורנירים מוכרים עם פרסים, הזכיות יכולות להפוך למקור פרנסה של ממש. כדאי לזכור שגם אימון ממושך מול מסך דורש תכנון: שעות מנוחה, תזונה ושמירה על הגוף הם חלק מההכנה של שחקנים מקצועיים, בדיוק כמו אצל ספורטאים. ומי שרוצה לחזק את היכולת האסטרטגית ולא רק את המהירות, יכול למצוא רעיונות במשחקים שמשפרים את החשיבה האנליטית.
ספונסרים ושיתופי פעולה עם חברות חומרה ומשחקים
בניגוד לתחרויות, כדי לזכות בחסות לא חייבים להיות מהשחקנים הטובים בארץ. כן צריך להיות שחקן טוב במידה סבירה במשחק שבו משחקים, ובעיקר להיות ייחודי. הדרכים לבלוט כוללות פרסום תכנים, בניית קהילה סביב המשחק ושידור חי של המשחקים עם אווירה אנרגטית ואופי מובחן. גיימר שהקהילה סביב משחק מסוים מכירה ומזהה הופך במהרה למעניין בעיני חברות משחקים וחברות חומרה.
על מה משלמים בחסות
החסות יכולה להיות כסף של ממש תמורת אזכור שם החברה בפוסט, או מוצרים שהחברה מייצרת ומעבירה ללא עלות: משחקים, קונסולות, עכברים, מקלדות, שלטים ואביזרים טכנולוגיים. במקום להוציא כסף מהכיס על ציוד, הגיימר מקבל אותו, ובתמורה מופיע בתמונות ובסרטונים לעיני קהל העוקבים כשלוגו החברה מתנוסס על החולצה, על המסך או על העכבר.
שחקניות במשחקי פעולה
שחקניות שמשחקות משחקי פעולה ויריות, תחום שנתפס בעיני רבים כ"גברי", מוצאות לא פעם שהדרך שלהן לקהל קצרה יותר. כששחקנית טובה פותחת ערוצים ברשתות החברתיות, מדברת על המשחקים, מפרסמת פוסטים או משדרת את המשחקים שלה בשידור חי, רבים מקהילת אותו משחק מתחילים לעקוב אחריה. ידועים מקרים שבהם חברות חומרה מובילות בתחום, כמו NVIDIA ו-MSI, הקימו עבור גיימריות מוכרות עמדת משחק שלמה בשווי מצטבר של כ-100,000 שקל. העמדות האלה כוללות תאורת לד, מחשב חזק ועדכני וכיסא ארגונומי מתקדם, ובתמורה השחקנית מפרסמת תמונות וסרטונים שבהם המותגים בולטים: על העכבר כתוב MSI, על המסך Samsung ועל החולצה הלוגו של NVIDIA.
הדוגמה של שחקניות בולטת בגלל הקיצור בדרך לקהל, אבל לא חסרים גם גיימרים עם חסויות. בסופו של דבר, החברות משלמות על חשיפה: הן קונות גישה לקהל שכבר סומך על הגיימר. מי שרוצה לבנות נכס כזה צריך לחשוב עליו כמו על מותג, עם שם עקבי, סגנון מזוהה וקהל מוגדר, ולכן עקרונות של מיתוג עסקי רלוונטיים גם כאן. בניית קהילה פעילה, למשל דרך קבוצה בפייסבוק או שרת קהילתי, היא לרוב מה שהופך גיימר ממוכשר למבוקש בעיני מפרסמים.
שידורים חיים: איך תרומות מהצופים הופכות לפרנסה
שחקן ברמה טובה, לא בהכרח הטוב ביותר, שמשחק משחק רשת מוכר עם קהילה גדולה, בארץ או בחו"ל, יכול לפתוח ערוץ ולשדר בו את המשחקים שלו בשידור חי. הפלטפורמות הבולטות הן Twitch, שנבנתה במיוחד עבור גיימרים, וטיקטוק לייב, אפשרות השידור החי של TikTok שגיימרים אימצו מיד עם השקתה. מי שמתעניין בערוץ הזה לעומק יכול לקרוא על הדרכים להרוויח כסף מטיקטוק, ומי שמעדיף תוכן מוקלט ומוקפד יכול לבחון גם הכנסות מערוץ יוטיוב.
קשה להעריך מראש כמה אנשים אוהבים לצפות באחרים משחקים. יש ערוצים שבכל פעם שהשחקן מתחבר לשרת ומתחיל לשחק, נכנסים לשידור אלפי צופים ונשארים שעות ארוכות. הם מגיעים כדי ללמוד אסטרטגיות, ליהנות מהפרשנות ולהיות חלק מקהילה.
איך נראות ההכנסות
בפלטפורמות כמו Twitch וטיקטוק לייב הצופים יכולים לתרום לבעל הערוץ כאות הוקרה. בעל הערוץ לא עושה משהו שונה מהותית ממה שהיה עושה ממילא: במקום לשחק לבד, הוא משחק בשידור חי. אם הוא טוב במשחק ויש לו אסטרטגיות מעניינות או סגנון מבדר, הצופים יחזרו. רוב התורמים שולחים סכום קטן, כמו דולר בחודש, ומיעוט קטן של צופים נאמנים ואמידים מתגמל במאות דולרים, ובמקרים קיצוניים באלפי דולרים.

דוגמה ישראלית מוכרת היא הגיימרית רעות אריה, המוכרת בכינוי QueeNiki, שמשדרת את משחקי הרשת שלה ב-Twitch עם פרשנות שנונה ומשעשעת, זוכה לתרומות מהצופים ומשלבת בשידור צילום חי מעמדת המשחק הממומנת שלה. השילוב הזה, תרומות לצד חסויות, נפוץ מאוד אצל מי שמתפרנסים מהתחום.
מה צריך כדי להתחיל
ערוץ שידורים נבנה לאט. צריך לשדר בקביעות, בשעות קבועות שהקהל יכול לצפות להן, לדבר עם הצופים בזמן אמת, ולבנות קהילה סביב הערוץ. יש אלפי דוגמאות לאנשים שמתפרנסים, ולעיתים היטב, רק משידור זמן המשחק שלהם, אבל מדובר במיעוט ביחס לכמות הערוצים שנפתחים. מבחינה טכנית נדרשים חיבור אינטרנט יציב, מחשב או קונסולה שמסוגלים להריץ את המשחק ואת תוכנת השידור במקביל, מיקרופון סביר ומצלמה. מי שמשדר מהבית כדאי שיקרא גם על היתרונות והחסרונות של עבודה מהבית, כי בפועל מדובר בעבודה במשרה מלאה בתוך הסלון.
מסלולים לשחקנים שאינם תחרותיים: בדיקות, ביקורות ותשלום על משחק
לא כל גיימר רוצה להתחרות, לשדר או להופיע מול מצלמה. לשחקנים האלה יש מסלולים שקטים יותר, שבהם התשלום לא תלוי בקהל או בזכיות.
בדיקת משחקים
חברות שמפתחות משחקים זקוקות לעזרה באיתור באגים, ולמשוב מאנשים שלא היו מעורבים בפיתוח: כמה המשחק מהנה, מה עובד בו ומה פחות. בכל חברת גיימינג יש מחלקת בדיקות שתפקידה לאתר כשלים בזמן המשחק ולתת משוב. בודק משחקים מקבל במקרה הפחות טוב עותקים ללא עלות תמורת המשוב, ובמקרה הטוב, כשכיר בחברת גיימינג, משכורת מסודרת. פרילנסרים שאינם עובדים שכירים נמצאים לרוב בקצה הראשון, אבל גם עבורם הערך אינו זניח: משחקים שבודקים ללא עלות הם משחקים שלא צריך לקנות. בודקים מנוסים יכולים לדרוש תשלום עבור עבודתם, והביקוש קיים בכל חברה שמפתחת משחקים.
כתיבת ביקורות
מי שכותב ביקורות משחקים למגזין גיימינג מקוון חוסך בדרך כלל כסף רב, כי המשחקים ניתנים לו ללא עלות לצורך הסקירה. זו גם דרך טובה להתנסות במשחקים רבים בלי להיסחף להוצאות גבוהות. כותבים שבונים שם בתחום יכולים לעבור לכתיבה בתשלום, או לפתוח אתר משלהם ולהרוויח מפרסום, בדומה להרווחה מבלוג.
אתרים שמשלמים על עצם המשחק
יש אתרים שבהם כל מה שנדרש הוא לשחק, בלי לתת משוב, בלי לבנות קהילה ובלי להשתפר. אלה מוכרים בשם הכללי "get paid to play" (לקבל תשלום על משחק), וזה גם הביטוי שבו מחפשים אותם. המודל פשוט: האתר מציב פרסומות במשחקים, המפרסמים נהנים מחשיפה, האתר מרוויח מהתנועה הגדולה, והשחקנים מקבלים חלק מהכנסות הפרסום. לא מדובר בסכומים גדולים אלא בכסף כיס, אבל מי שבלאו הכי מבלה זמן פנאי במשחקים יכול לקבל עליו משהו.
הורים שמושיבים ילדים מול משחקים פשוטים בדפדפן יכולים לשקול לפתוח משתמש באתר כזה. לפני כן כדאי לבדוק את מדיניות הפרטיות, את תנאי המשיכה של הכסף ואת המוניטין של האתר, כי התחום מושך גם אתרים לא אמינים. לא כדאי להוריד תוכנות לא מוכרות או למסור פרטי אשראי, ורצוי להכיר את הפעולות הבסיסיות להגנה על המחשב לפני שנרשמים.
פוקר והימורים ברשת: מה המתמטיקה והחוק אומרים
משחקי הימורים ברשת מביאים את חוויית הקזינו למסך הביתי. רוב האתרים מנסים לייצר חוויה מציאותית ככל האפשר: מי שמתיישב לשולחן רולטה מקבל שידור וידאו חי מעמדת רולטה אמיתית, שבה אדם מסובב את הכדור בזמן אמת. המשחק הוא על כסף אמיתי, וגם הזכייה, כשהיא קורית, היא בכסף אמיתי.
משחקי מזל: לבית יש יתרון מובנה
במשחקי מזל כמו רולטה ובלאק ג'ק יש יתרון סטטיסטי מובנה לטובת הבית, ולכן ככל שמשחקים יותר, כך גדל הסיכוי להפסיד. מי שמשחק על בסיס יומי במשך חודשים לא יכול להישאר ברווח מול הבית, שגורף את הרווחים האמיתיים. במשחקים האלה אין אפשרות אמיתית להרוויח כסף בטווח הארוך, ואם בכלל, יש להתייחס אליהם כהוצאה על בילוי ולא כמקור הכנסה.
פוקר: משחק של מיומנות מול שחקנים
המצב שונה במשחקים שמבוססים יותר על מיומנות, הבנה ויכולת אישית, כמו פוקר על סוגיו. שם מתחרים בדרך כלל מול שחקנים אחרים ולא מול הבית, ושחקנים טובים באמת מטים את הסיכויים לטובתם באופן משמעותי. אתרים מארחים טורנירים כדי למשוך משתתפים, לרוב במבנה של שלבים (שמינית גמר, רבע גמר, חצי גמר וגמר) ובתשלום דמי רישום.
הכלכלה של טורניר כזה פשוטה. בדוגמה מוקצנת במכוון: אתר רושם לטורניר 120 שחקנים וגובה מכל אחד 100 דולר דמי השתתפות, ומבטיח לשלושת המקומות הראשונים פרסים של אלפי דולרים. השלושה הראשונים יוצאים ברווח גדול על דמי ההשתתפות, וכל השאר נהנו מערב של פוקר מול שחקנים אמיתיים, אבל חוזרים הביתה בהפסד. הרעיון הכללי הוא לגבות דמי השתתפות ולהחזיר חלק ניכר מהם לזוכים, ולעיתים גם מי שמסיימים במקום העשירי או החמישה עשר מקבלים החזר או פרס קטן. שחקני פוקר מקצועיים שלמדו לעומק את החוקים, הסטטיסטיקה והמתמטיקה של המשחק מגיעים לפעמים באופן קבוע לעשירייה הראשונה גם בטורנירים של מאות משתתפים, וצוברים ניסיון עם כל משחק.
השאלה החוקית בישראל
כאן נדרש תיקון לטענה נפוצה. יש מי שטוענים שאם השרת והנהלת האתר נמצאים במדינה שבה הימורים מותרים, השחקן הישראלי "משחק בחו"ל" ולכן אינו מפר את החוק. זה לא מדויק. חוק העונשין אוסר על עריכת משחקים אסורים, הגרלות והימורים, ואוסר גם על ההשתתפות בהם. הגופים היחידים שמורשים בישראל להפעיל הימורים הם מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט. העובדה שהאכיפה מופנית בעיקר נגד מפעילים ומשווקים אינה הופכת את ההשתתפות לחוקית. מעבר לכך, מי שמשחק באתר זר לא מורשה לא נהנה מהגנה צרכנית כלשהי אם האתר מסרב לשלם זכייה או מקפיא את החשבון.
פיתוח משחקים: לא רק למתכנתים
אפשר להרוויח ממשחקים לא רק כשחקן, אלא גם כמפתח של משחקים למחשב, לקונסולות ולטלפון החכם. המחשבה על פיתוח מרתיעה רבים, כי נדמה שנדרש ידע מעמיק בתכנות ובגרפיקה, ובחו"ל יש אפילו מסגרות לימוד רשמיות לעיצוב משחקי וידאו. אבל קיימת גם דרך נגישה יותר.
כלים ללא רקע טכני
קיימות פלטפורמות שבהן גם אנשים בלי רקע בתכנות יכולים לבנות משחק משלהם, ובהן GameSalad ו-BuildBox. הכלים נבדלים זה מזה ברמת הידע שהם דורשים: בחלקם לא צריך לדעת דבר, בחלקם נדרש ידע טכני בסיסי, בחלקם ידע מתקדם, ויש כלים שמיועדים למתכנתים מקצועיים בלבד. לכל פלטפורמה יש מאות מדריכים והסברים ברשת, כך שגם מי שרוצה להעמיק יכול ללמוד בקצב שלו. מי שיש לו רעיונות יצירתיים יכול לפתח משחק חדש, להפיץ אותו ולהרוויח ממנו.
איך משחק מכניס כסף
יש שלושה מודלים עיקריים. הראשון הוא גביית תשלום על ההתקנה או הרכישה, נפוץ יותר במשחקי מחשב וקונסולה ופחות בטלפונים. השני הוא הצבת פרסומות בין שלבי המשחק, והשלישי הוא רכישות מתוך המשחק, כמו חפצים, שלבים נוספים או הסרת פרסומות. שני המודלים האחרונים שולטים בעיקר בשוק משחקי הסלולר. חנויות האפליקציות גובות עמלה ממכירות ומרכישות פנימיות, ולכן כדאי לבדוק את תנאי החנות לפני שקובעים מחיר. מפתח שמוכר משחק לקהל בינלאומי צריך גם לחשוב על שיווק, כי המשחק הטוב ביותר לא יכניס אם אף אחד לא ימצא אותו, ורעיונות בכיוון הזה אפשר למצוא במדריך על שיווק באינטרנט.
פיתוח משחק הוא לרוב השקעה של זמן רב לפני הכנסה ראשונה, ורוב המשחקים הקטנים לא הופכים ללהיטים. היתרון הוא שמשחק מוצלח ממשיך להכניס גם כשהמפתח אינו עובד עליו באופן פעיל, בניגוד לשידורים חיים ולתחרויות, שמחייבים נוכחות מתמשכת.
השוואה בין הדרכים, ומה צריך לדעת על מיסים
כל אחת מהדרכים דורשת שילוב אחר של מיומנות, זמן וחשיפה. הטבלה מרכזת את הנתונים שמוזכרים במאמר, לצד מידת המיומנות והסיכון הכספי בכל מסלול.
| דרך | נתון מהתחום | רמת מיומנות במשחק | סיכון כספי לשחקן |
|---|---|---|---|
| תחרויות מקצועיות | ליגות רשת פעילות מסוף שנות ה-90 (Unreal Tournament 99) | צמרת ארצית או עולמית | השקעה בציוד ובשעות אימון |
| חסויות | עמדות משחק בשווי מצטבר של כ-100,000 ש"ח | טובה, עם קהל עוקבים | נמוך |
| שידורים חיים | תרומה טיפוסית של 1 דולר לחודש, ומאות עד אלפי דולרים מתורמים בודדים | טובה, עם יכולת בידור | נמוך, ציוד שידור בסיסי |
| בדיקות וביקורות | עותקים ללא עלות או משכורת כשכיר | בינונית, עם יכולת ניסוח | אין |
| אתרי תשלום על משחק | כסף כיס מחלק מהכנסות פרסום | אין צורך | סיכון פרטיות באתרים לא אמינים |
| טורנירי פוקר | דוגמה: 100 דולר דמי השתתפות, 120 משתתפים | גבוהה מאוד | גבוה, ואסור בישראל באתרים לא מורשים |
| פיתוח משחקים | כלים כמו GameSalad ו-BuildBox | לא נדרשת, נדרשת יצירתיות | זמן פיתוח ללא הכנסה מובטחת |
מקור: עיבוד מערכתי של הנתונים במאמר; רקע על התחום בערך ספורט אלקטרוני בוויקיפדיה.
הכנסה ממשחקים היא הכנסה לכל דבר
פרסים, תרומות מצופים, תשלומי חסות ואפילו ציוד שמתקבל ללא עלות תמורת פרסום נחשבים הכנסה, וחלה חובה לדווח עליהם לרשות המסים. תרומה מצופה ב-Twitch נראית כמו מתנה, אבל כשהיא ניתנת בתמורה לשידור שוטף היא הכנסה מפעילות לכל דבר. גם ציוד שחברת חומרה שולחת לגיימר תמורת הופעת הלוגו שלה בסרטונים הוא תמורה עבור שירות פרסום, ויש לו שווי כספי.
מי שהפעילות שלו קבועה ושיטתית, כמו שידורים בשעות קבועות, שיתופי פעולה חוזרים עם מותגים או מכירת משחק שפיתח, צפוי להיחשב עוסק, ולכן עליו לפתוח תיק ברשות המסים ולנהל ספרים. ההכנסה מצטרפת להכנסות האחרות וממוסה לפי מדרגות מס הכנסה, ובמקביל חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי לפי שיעורי דמי הביטוח לעצמאים. מי שעובד כשכיר ומשדר בערבים יכול לבחון מסלולים שמאפשרים לשלב בין השניים, כמו חברות צינור, ששומרות על מעמד של שכיר גם כשמגיעה הכנסה נוספת.
הכנסות רבות בתחום מגיעות מחו"ל ובמטבע זר, דרך הפלטפורמות עצמן או דרך שירותי תשלום כמו PayPal. המקור הזר אינו פוטר מדיווח, וכדאי לשמור תיעוד מסודר של כל תשלום, כולל שער ההמרה ביום הקבלה. בני נוער, שמהווים חלק גדול מקהל הגיימרים, צריכים להכיר גם את הכללים שחלים על תעסוקת נוער, בעיקר כשמדובר בהתקשרות מול חברה מסחרית.
טיפ זהב: כבר מהחודש הראשון שבו מגיעה תרומה או חסות, כדאי לפתוח טבלה פשוטה שבה נרשמים התאריך, המקור, הסכום ושווי הציוד שהתקבל. תיעוד כזה חוסך כאבי ראש רבים כשמגיע הזמן לדווח, ומקל על הוכחת הוצאות מוכרות כמו ציוד שידור ומנויים לתוכנות.
הכלל המנחה פשוט: ככל שהפעילות נראית פחות כמו תחביב ויותר כמו עסק, כך גוברת החשיבות של דיווח מסודר. גיימר שמתחיל לראות הכנסה קבועה מהתחום נמצא, מבחינת רשות המסים, במצב דומה לזה של כל יוצר תוכן או פרילנסר אחר ברשת.
מקורות
- ויקיפדיה - ספורט אלקטרוני
- כל זכות - מדרגות מס הכנסה
- המוסד לביטוח לאומי - שיעורי וסכומי דמי ביטוח
- כל זכות - תעסוקת נוער
