כתיבת תוכן - אפשר להתפרנס מזה?

האם באמת אפשר להתפרנס מכתיבת תוכן?

התשובה הקצרה היא כן. לא חסרים אנשים שכתיבת תוכן היא מקור הפרנסה העיקרי שלהם, ורבים אחרים משתמשים בה כדי להשלים הכנסה לצד משרה אחרת. כדי להבין למה התחום יציב יחסית, כדאי להסתכל על הצד של המזמינים. בכל רגע נתון יש מאות בעלי עסקים ומנהלי אתרים שצריכים טקסטים: מאמרים לאתר, תיאורי מוצרים לחנות מקוונת, פוסטים לרשתות חברתיות, דפי נחיתה, ידיעונים בדואר אלקטרוני ועוד. אתר שלא מתעדכן מאבד מעמד בתוצאות החיפוש, ומותג שלא מפרסם תוכן נשכח מהקהל שלו.

היתרון השני הוא מבנה התשלום. ברוב העבודות משלמים לפי מילה, ולכן מי שמתנסח מהר ומקליד בקצב גבוה מגדיל את ההכנסה שלו בלי להגדיל את שעות העבודה. עם הזמן כותבים נעשים מהירים ויעילים יותר: הם מכירים את הנושאים, יודעים איפה לחפש מידע ובונים לעצמם תבניות כתיבה. מכיוון שהתשלום הוא ברוב המקרים לפי מילה, כל שיפור בקצב הכתיבה מתורגם ישירות לשכר גבוה יותר לשעה.

יתרון שלישי הוא שאין חובה להחזיק בתעודה. יש תחומים שבהם השכלה או הכשרה עוזרות מאוד, כמו קופירייטינג, תרגום וכתיבה אקדמית, אבל חלק גדול מהעבודות פתוח גם למי שלא למד באופן פורמלי, כל עוד הוא כותב היטב.

יתרון רביעי, שנוטים לשכוח: זו עבודה שלומדים בה הרבה. כל מאמר מחייב מחקר קצר לפני הכתיבה, ומי שכותב 50 מאמרים בחודש עבור אתר תוכן לומד באותו חודש על 50 נושאים. כותבים בתחום מספרים שהם רכשו בדרך ידע במשכנתאות, ניהול כספים, אפליקציות, ביטוח, רשתות חברתיות ושירותים ממשלתיים.

היתרון החמישי הוא הגמישות. רוב העבודה מתבצעת מרחוק, בשעות שהכותב בוחר, כל עוד הוא עומד בלוחות הזמנים ובאיכות שהתחייב אליהם. קיימות גם משרות שכירות במשרד, אבל טקסט קל להעביר ולשתף, ולכן רוב התחום פועל בעבודה מהבית, ו"הבית" יכול להיות גם חוף ים בתאילנד. לפי עדויות של כותבים, אפשר להגיע לפרנסה סבירה גם בכ-4 שעות עבודה ביום, כלומר בהיקף של חצי משרה.

כמה משלמים על כתיבת תוכן ואיך מחשבים שכר לשעה?

הטווח המקובל הוא בין 8 ל-40 אגורות למילה. זה טווח רחב מאוד, והמיקום של כל כותב בתוכו תלוי בכמה גורמים: איכות הכתיבה, הניסיון, הביטחון לנקוב במחיר, סוג הלקוח והנושא. כותב שיש לו כישרון וקורות חיים מרשימים יכול לדרוש סכום בקצה העליון. גם התחום משפיע: אתר טכנולוגיה, למשל, צריך כותב שמבין בהייטק ובמונחים מקצועיים, ומי שמביא את הידע הזה שווה יותר מכותב כללי שאינו יכול לכתוב באותה רמה.

הגורם השני הוא קצב העבודה. כותבים יעילים מדווחים על כ-1,000 מילים בשעה, אבל זה ממוצע גס. הקצב משתנה לפי היכרות עם הנושא, היקף המחקר שנדרש, יכולת ההתנסחות, מהירות ההקלדה והמשמעת העצמית. הטבלה הבאה מראה חישוב פשוט לפי הנתונים האלה:

מקור: חישוב המערכת לפי טווח תעריפים וקצב כתיבה שמדווחים כותבים בתחום. הסכומים לפני מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי; על חישוב המס ראו מדרגות מס הכנסה בכל זכות.

תעריף גבוה למילה אינו תמיד הכנסה גבוהה

כאן נמצאת המלכודת הנפוצה. תעריף גבוה למילה מוצע בדרך כלל דווקא בעבודות שדורשות הרבה יצירתיות, חשיבה ומחקר, ושם הקצב איטי בהרבה. לעומתן, תוכן כללי בתעריף נמוך נכתב מהר יותר באופן טבעי. לכן ההשוואה הנכונה בין שתי הצעות היא ההכנסה לשעה בפועל, ולא התעריף למילה. מצד שני, עבודות שדורשות מחקר ויצירתיות הן לרוב מעניינות ומאתגרות יותר, ומי שמחפש עניין בעבודה עשוי להעדיף אותן גם במחיר של הכנסה דומה. כדאי גם לזכור שהסכום שנכנס לחשבון נמוך מהסכום שסוכם, והפער מוסבר בפירוט במאמר על ברוטו מול נטו.

אילו כישורים צריך כדי לכתוב תוכן כפרנסה?

לא הכול ורוד. כתיבת תוכן מקצועית דורשת סט של כישורים, וחלקם אינם נלמדים ביום אחד.

עברית ברמה גבוהה

זה התנאי הראשון והבסיסי ביותר. אף מזמין לא מעוניין במאמר שיש בו שגיאות כתיב, דקדוק או ניסוח. לקוח שמקבל טקסט שדורש עריכה כבדה לא יחזור, ובשוק שבו ההמלצות מפה לאוזן חשובות, זה פוגע בהמשך. מי שמתקשה בכתיב ובדקדוק עדיף שישקיע קודם בשיפור השפה, לפני שהוא מציע את שירותיו.

מחקר, תמצות ושכתוב

רוב משרות כתיבת התוכן מחייבות יכולת ללמוד נושא לא מוכר במהירות, לאתר מקורות אמינים, לתמצת את העיקר ולשכתב חומר קיים בניסוח חדש ומקורי. היכולות האלה משתפרות מאוד עם כל מאמר נוסף, אבל הבסיס צריך להיות קיים עוד לפני המילה הראשונה שמשלמים עליה.

משמעת עצמית וסבלנות

כאן נופלים רבים. העבודה עשויה להיות מתישה ושוחקת: מאמר אחרי מאמר, נושא אחרי נושא, ולעיתים קרובות בלי מנהל שמסתכל מעבר לכתף. קל מאוד לשבת מול המחשב ובמקום לכתוב מאמר על Microsoft וביל גייטס, לפתוח את Facebook ולצפות בסרטון של חתול שמנגן על אורגן. מי שלא עומד בלוחות זמנים או באיכות שהבטיח, יגלה מהר שהלקוחות מפסיקים לפנות אליו. לכן נדרשים ריכוז, סבלנות ועצבים חזקים.

הקלדה מהירה ושליטה בכלים

מאחר שהשכר נגזר מקצב הכתיבה, הקלדה עיוורת מהירה היא נכס כלכלי של ממש. שליטה בסיסית בכלים כמו Word, Excel ומערכות לניהול אתרים חוסכת זמן רב, במיוחד בעבודות שבהן יש להעלות את הטקסט לאתר בעצמכם. מי שרוצה להבין לעומק למה המזמינים מבקשים אורך מסוים, מילות מפתח וכותרות, ימצא תועלת בהיכרות עם עקרונות הקידום האורגני, וזה הנושא של מאמר על קורס קידום אתרים.

סוגי עבודות בכתיבת תוכן: קידום אורגני, קופירייטינג, הזנה ותרגום

תחום כתיבת התוכן רחב בהרבה ממה שנדמה. הנה סוגי העבודות המרכזיים, ומה כל אחד מהם דורש.

כתיבת תוכן לקידום אורגני

כל אתר צריך תוכן, בין שהוא עוסק בהובלות, בפיננסים, בצעצועים לילדים או ברפואה. אתר שמרחיב את התוכן שלו ומוסיף עמודים חדשים מגיע למיקומים טובים יותר בתוצאות החיפוש של Google כשמחפשים נושאים הקשורים אליו. לכן בעלי עסקים שוכרים כותבים כדי להגדיל את היקף האתר ולהוסיף מאמרים. במקרים רבים מקבלים נושא שלא דורש מחקר, למשל "הובלה מנתניה", ומתבקשים לכתוב לפחות 600 או 700 מילים, בדרך כלל בתעריף נמוך יחסית למילה. במקרים אחרים, בעיקר באתרי תוכן ולא באתרים שיווקיים כלליים, הנושא דורש למידה ומחקר, והתעריף גבוה מעט יותר. שם המאמר נועד לא רק לשפר מיקום בחיפוש, אלא גם להגיע לקוראים שמתעניינים בנושא וללמד אותם משהו.

קופירייטינג וכתיבה שיווקית

זה התחום שבו נכתבים טקסטים שנועדו למכור. בדרך כלל מקבלים מוצר או שירות, מקבלים הסבר מפורט עליו, ונדרשים לכתוב טקסט שיגרום לקונים פוטנציאליים ליצור קשר או לרכוש. את התחום אפשר ללמוד בקורסים, ובדרך כלל מעסיקים מעדיפים מי שיש לו הכשרה מוכרת, אלא אם מדובר בכישרון טבעי לניסוח חד ומשכנע. התשלום כאן יכול להיות גבוה במיוחד, ולעיתים קרובות הוא לא נקבע לפי מילה בכלל: נקבע מחיר קבוע לדף פרסומי, ויש לקוחות שמשלמים אלפי שקלים על סלוגן מנצח של כמה מילים. בקופירייטינג התשלום נקבע לרוב לפי התוצר ולא לפי מספר המילים, ולכן סלוגן אחד יכול להיות שווה יותר ממאמר ארוך. טקסטים כאלה מופיעים בדיוור לרשימות תפוצה, ברשתות חברתיות, באתרים, בשלטי חוצות, בפרסומות, בעלונים ובכרזות. הרחבה על השיטות המקצועיות יש במאמר על כתיבה שיווקית, ועל אחד הערוצים המרכזיים שלה במאמר על דיוור אלקטרוני.

הזנת תוכן

זה הסוג השוחק מכולם, ובמידה רבה הוא אינו כתיבה. הטקסטים ניתנים מראש, לרוב בקובץ Word או Excel, והתפקיד הוא להעביר אותם למקום הנכון. דוגמה טיפוסית היא הזנת קטלוג מוצרים: מקבלים גיליון Excel ומעתיקים את התכנים לכל דף מוצר בחנות מקוונת, ולכל היותר מעצבים מעט את הטקסט לפני השמירה. העבודה טכנית וחזרתית, ואין בה מקום ליצירתיות, אבל לפעמים משלמים עליה לא רע.

תרגום

תרגום דורש ידע, בין שנרכש בבית ובין שנרכש בלימודים. גם מי שדובר שתי שפות ברמה גבוהה ירוויח מלימוד תרגום מסודר, כי תרגום טוב דורש יותר מהיכרות עם שפת המקור ושפת היעד. אף שהתוכן עצמו מגיע מוכן, ההבדלים בין השפות, ובהם מטבעות לשון ודרכי ניסוח, מחייבים לא פעם לבנות משפט מחדש מהיסוד במקום לתרגם מילה במילה.

סקירות, ביקורות וניהול רשתות חברתיות

שני סוגי עבודה נוספים מבוקשים במיוחד, מסיבות שונות: האחד בזכות ההטבות שנלוות אליו, והשני בזכות העניין והשכר.

כתיבת סקירות וביקורות

זו כנראה אחת העבודות הנחשקות בתחום, ולכן גם אחת הקשות ביותר להתקבל אליה. קחו לדוגמה מבקר מסעדות: הוא נשלח באופן קבוע לארוחות במסעדות בלי לשלם, ומקבל תשלום על הביקורת שהוא כותב אחר כך. מבקרי טכנולוגיה מקבלים לבדיקה מכשירים סלולריים וגאדג'טים חדשים ללא עלות. ובתחום התיירות, שאולי מחזיק בתואר העבודה הנחשקת ביותר, הכותב נשלח לנופש על חשבון המזמין, ובתמורה כותב סקירה מקיפה על היעד, המלון, האטרקציות וכל מה שסביב הטיול. גם אתרי משחקי מחשב פועלים כך: הכותבים מקבלים משחקים חדשים במתנה תמורת ביקורת מקיפה.

במקרים רבים ההטבות עצמן הן התשלום היחיד, ולכן כדאי לבדוק מראש אם מדובר בהכנסה או רק בחוויה. לעבודה הזאת יש גם צד לא נעים: לא פעם המוצר או השירות פשוט לא טובים, וכתיבת ביקורת שלילית אינה דבר נעים. ככל שהמוצר מוכר יותר והאתר שבו מתפרסמת הביקורת פופולרי ומוערך יותר, אי הנעימות גדלה.

ניהול רשתות חברתיות

זו עבודה מעניינת, ששכרה בדרך כלל נאה ונגזר במידה רבה מגודל המותג. מנהל הרשת אחראי על הפרופיל העסקי של מותג ברשת חברתית וכותב פוסטים לקהל העוקבים. העבודה דורשת יצירתיות לצד נגיעה של קופירייטינג, ולכן הביקוש למשרות כאלה גבוה. בעלי עסקים רבים פותחים למותג שלהם דף עסקי ומבינים שצריך לתחזק אותו ולהזין בו תכנים קבועים, במיוחד כשמדובר במותג מוכר עם עוקבים רבים; התהליך עצמו מתואר במאמר על פתיחת דף עסקי בפייסבוק. אסור להשאיר את הקהל בלי תוכן, ולכן נכתבים פוסטים משעשעים, הומוריסטיים ומתוחכמים שיוצרים אווירה כיפית סביב המותג.

זו גם כתיבה אינטראקטיבית: לעיתים קרובות מנהל הדף מגיב גם לתגובות של הגולשים. העבודה משלבת הקשבה להנחיות מדויקות, למשל פוסט שמבשר על תחרות חדשה עם פרסים, עם יוזמה עצמאית כשההנחיה היא רק "לא עלה פוסט הרבה זמן, צריך משהו שיעורר תגובות". מי שרוצה להבין איך בונים קהל סביב מותג או נושא ימצא רעיונות במאמר על קהילה וקבוצה בפייסבוק.

כתיבת עבודות להגשה: רווחית, עונתית ובעייתית

תחום נוסף שמושך כותבים הוא כתיבת עבודות להגשה. מדובר בעבודה רווחית במיוחד, שמחייבת ידע, בדרך כלל ברמה אקדמית. הכותב כותב עבודה עבור סטודנט או תלמיד, וזה מגיש אותה למרצה כאילו כתב אותה בעצמו. זו עבודה עונתית במידה רבה, והביקוש מגיע לשיא לקראת סוף שנת הלימודים.

הביקוש הגבוה נובע מכך שלחלק מהסטודנטים אין זמן, יכולת, סבלנות או רצון לכתוב בעצמם, והם מוכנים לשלם, ולעיתים לשלם היטב, כדי להיפטר מהמטלה. אחרים פשוט מתקשים במחקר ובכתיבה, כך שגם אם ינסו לבד יתקשו לעמוד במשימה. כתיבת עבודה סמינריונית או אקדמית לוקחת זמן רב, אבל לפי דיווחים בתחום, התשלום נע בין מאות לאלפי שקלים, ובמקרים חריגים מאוד, לפי היקף העבודה ומורכבותה, גם עשרות אלפי שקלים.

לצד הרווח יש כאן בעיה מוסרית ברורה: הכותב מסייע לסטודנט להגיש עבודה שאינה שלו ולקבל עליה ציון. מוסדות לימוד רבים רואים בהגשת עבודה שנכתבה בידי אחר הפרה של כללי היושרה האקדמית, והשאלה המשפטית והמוסרית מורכבת. ההחלטה אם זה מתאים או לא נשארת אצל כל כותב, אבל כדאי לקבל אותה בעיניים פקוחות.

גם הרף המקצועי גבוה. מי שמשלם על עבודה מצפה לציון גבוה מאוד, וציון עובר בקושי ישאיר לקוח לא מרוצה. לכן הכותב צריך להכיר את הנושא לעומק, להיות בקיא בו, או לכל הפחות להחזיק בכישורי מחקר שיאפשרו לו להבין את החומר ולהגיש עבודה מצוינת. שאלות נוספות על החוקיות ועל המחירים בתחום נידונות במאמר המלא בנושא.

החסרונות, ומה חשוב לדעת על הצד הכלכלי

לצד היתרונות יש לתחום כמה חסרונות שכדאי להכיר לפני שנכנסים אליו. הראשון הוא חוסר ודאות: מי שעובד מול לקוחות שונים לא תמיד יודע כמה עבודה תהיה בחודש הבא. השני הוא השחיקה, שכבר הוזכרה: כתיבה רצופה של טקסטים, לעיתים בנושאים לא מעניינים, דורשת כוח סבל. השלישי הוא הבדידות של עבודה מהבית, בלי עמיתים ובלי מסגרת. מי שמתכנן להתפרנס מהתחום, ולא רק להשלים הכנסה, צריך לקחת בחשבון את שלושת אלה.

עצמאי או שכיר

רוב כותבי התוכן עובדים כעצמאים מול כמה לקוחות, אבל יש גם משרות שכירות בחברות תוכן, בסוכנויות שיווק ובכלי תקשורת. ההבדל משמעותי: לשכיר יש זכויות כמו חופשה, הפרשות לפנסיה ותשלום שכר במועד, והן מפורטות בעמוד זכויות עובדים בכל זכות. מי שמקבל הצעת שכירות כדאי שיקרא היטב את החוזה ההעסקה, ומי שהשכר שלו מתעכב יכול לבדוק את זכויותיו בנושא הלנת שכר.

חובות של עצמאי

לעצמאי אין מעסיק שמנכה עבורו מס, ולכן האחריות עליו. הסכומים שמופיעים בטבלת התעריפים הם לפני מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, וההכנסה הפנויה בפועל נמוכה מהם. עצמאי צריך לפתוח תיק ברשות המסים, להוציא חשבוניות, לשלם מקדמות שוטפות על חשבון המס, שאופן חישובן מוסבר במאמר על גובה המקדמות שעצמאים משלמים, ולשלם דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים שמפרסם המוסד לביטוח לאומי בעמוד שיעורי וסכומי דמי ביטוח. מי שעובד גם כשכיר וגם כותב כעצמאי בשעות הפנויות צריך לדווח על שתי ההכנסות.

כדאי גם לזכור את הזמן שאינו מתוגמל: חיפוש לקוחות, התכתבויות, תיקונים לפי הערות והנהלת חשבונות. קצב של 1,000 מילים בשעה מתייחס לשעת כתיבה נטו, ולא לכל שעות העבודה. הצעד הראשון למי ששוקל להיכנס לתחום הוא לבנות כמה דוגמאות כתיבה איכותיות, לבדוק את קצב הכתיבה האמיתי שלו, ולחשב לפי הטבלה איזה תעריף נדרש כדי להגיע להכנסה שהוא צריך.

מקורות

• כל זכות - מדרגות מס הכנסה
• המוסד לביטוח לאומי - שיעורי וסכומי דמי ביטוח
• כל זכות - תעסוקה וזכויות עובדים