למה נדרשת הנגשה, ולמי בעצם היא מיועדת
הרעיון שמאחורי התקנות פשוט: אדם עם מוגבלות צריך ליהנות מאתר אינטרנט באותה מידה כמו כל גולש אחר. אם קשה לו לראות, לקרוא, לשמוע או להפעיל עכבר, האתר צריך לאפשר לו לקבל את המידע ולהשתמש בשירות בדרך נוחה ומכבדת. בעולם הפיזי הכללים האלה מוכרים כבר שנים - מעלית בבניין רב קומות, רמפה בכניסה שיש בה כמה מדרגות, שירות מותאם לאנשים עם מוגבלות. מאז סוף 2017 גם המרחב הדיגיטלי נכנס תחת אותה מסגרת.
הקהל שהאתר צריך להתאים לו רחב יותר ממה שנוטים לחשוב. הוא כולל אנשים עיוורים או בעלי ראייה חלקית, אנשים חירשים או כבדי שמיעה, אנשים עם מוגבלות פיזית שמתקשים להזיז את היד, אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, אנשים עם דיסלקציה, ומבוגרים שהראייה או המוטוריקה שלהם נחלשו עם השנים. הנגשה אינה תוסף לקבוצה קטנה, אלא התאמה של האתר לכל מי שמשתמש בו בדרך שונה מהמקובל.
איך זה נראה בפועל
גולש שאינו רואה משתמש לרוב בתוכנה שמקריאה בקול את מה שמופיע על המסך. כדי שהתוכנה תעבוד, הטקסט צריך להיות כתוב בצורה מסודרת, הכותרות צריכות להיות מסומנות ככותרות, לכל תמונה צריך להיות תיאור מילולי, וקישורים, כפתורים וטפסים צריכים להיות מזוהים ככאלה. גולש שאינו יכול להפעיל עכבר צריך לנווט ולבצע כל פעולה באתר באמצעות המקלדת בלבד. גולש עם ראייה ירודה צריך טקסט ברור עם ניגודיות טובה בין הצבע לרקע, ואפשרות להגדיל אותו בלי שהעמוד יתפרק. גולש שאינו שומע צריך כתוביות בסרטונים כדי לקבל את המידע שמועבר בהם.
מי שמחזיק תו חניה לנכה, למשל, ומחפש באינטרנט מידע על הזכויות שלו - כמו במדריך על הזכאות לתו נכה ואופן קבלתו - הוא בדיוק הגולש שהתקנות נועדו לשרת. אם האתר שהוא מגיע אליו אינו מאפשר לו לקרוא את המידע או למלא טופס, השירות פשוט אינו זמין לו.
מי חייב להנגיש את האתר, ומי נושא באחריות
התשובה הקצרה היא: כמעט כל מי שיש לו אתר שנותן שירות לציבור. החוק מונה תחומים רבים - מסחר, בריאות, דת, אנרגיה, אשראי, ביטוח, בנקאות, רווחה, השכלה, השכרת רכב, תיירות, תרבות, בתי הארחה ועוד - והרשימה מכסה בפועל כמעט כל סוג של אתר מסחרי או שירותי. גם עסק פרטי קטן שמוכר מוצרים ברשת נכלל בחובה, וכך גם מי שמוכר שירותים, וגם אתר שאי אפשר לרכוש בו דבר והוא רק מציג מידע על מוצרים או שירותים שמוצעים למכירה. הטענה "האתר שלנו לא נותן שירות לציבור" כמעט אף פעם אינה מחזיקה.
החובה אינה נעצרת בגבולות המדינה: לפי כל זכות, גם אתר שאינו ישראלי חייב בהנגשה אם הוא נותן שירות לציבור בישראל. כך גם אתר מורכב כמו פורטל תוכן או חנות גדולה - מי שמתכנן הקמת פורטל או אתר מורכב צריך לכלול את דרישות הנגישות כבר בשלב האפיון, משום שאתר חדש חייב להיות נגיש מיום עלייתו לאוויר.
מי האחראי: בעל האתר, לא בונה האתר
האחריות להנגשה מוטלת על המפעיל בפועל של האתר, ולא על בונה האתר, על המקדם או על איש השיווק. בעל השירות שמוצג באתר הוא זה שחייב לדאוג לנגישות, גם כשהדבר דורש השקעה של זמן וכסף. בהסכם מול חברת בניית האתרים אפשר כמובן לקבוע שהאתר יימסר מונגש לפי התקן, אבל מול הגולש, מול הנציבות ומול בית המשפט, מי שעומד מאחורי השירות הוא זה שנדרש לתת את הדין.
יש מצבים שבהם עסק יכול לטעון שההנגשה מטילה עליו נטל כלכלי כבד מדי ולבקש פטור. אלא שזה אינו פטור אוטומטי, והוא כפוף לכללים ברורים שנפרט בהמשך. נקודת המוצא היא שהחובה קיימת, והחריגים מצומצמים.
מה בדיוק צריך להנגיש באתר
אתר מונגש הוא אתר שבוצעו בו התאמות לפי תקן ישראלי 5568. התקן הוא אימוץ ישראלי של הנחיות הנגישות הבינלאומיות לתכני אינטרנט, WCAG (Web Content Accessibility Guidelines), שמפרסם ארגון W3C. ההנחיות עוסקות בדברים כמו טקסט חלופי לתמונות, ניווט במקלדת, ניגודיות צבעים, מבנה כותרות, טפסים שאפשר למלא עם תוכנות עזר, וכתוביות לסרטונים.
החובה חלה על כל טקסט, מסמך, תמונה וסרטון שבעל האתר מספק לציבור - באתר עצמו, באפליקציה שמופעלת מטעמו, ובמסמכים שהוא מפרסם. כל מה שנאמר במאמר על אתרי אינטרנט חל באותה מידה גם על אפליקציה.
הצהרת נגישות
מלבד ההתאמות עצמן, כל אתר מחויב חייב לפרסם הצהרת נגישות. ההצהרה מתארת איך האתר הונגש, מה עדיין לא הונגש ומהן הדרכים החלופיות לקבל את אותו מידע, וכוללת פרטי פנייה בנושא נגישות. הצהרה כזו משרתת את הגולש, אבל היא גם מסמך שבעל האתר יכול להצביע עליו כשמגיעה פנייה או טענה.
רשתות חברתיות
החובה חלה גם על מי שמפרסם מידע על שירות או מוצר ברשת חברתית, אבל רק במגבלת מה שהפלטפורמה מאפשרת. בפועל, ברשת חברתית מבצעים את ההתאמות שהכלים שלה מאפשרים, למשל בחירה בצבע טקסט בולט ביחס לרקע או הוספת תיאור לתמונה כשיש לכך שדה. מי שמנהל דף עסקי בפייסבוק או חנות בפייסבוק אינו יכול לשנות את קוד הפלטפורמה, אבל כן מצופה ממנו לנצל את אפשרויות ההנגשה שהיא כבר מציעה.
תוכן חיצוני ותוכן שגולשים מעלים
אין חובה להנגיש תוכן שבעל האתר לא ערך ולא הפיק, ושגם לא הופק עבורו. קחו דוגמה היפותטית: אתר של סוכנות ביטוח משלב כתבה מערוץ חדשות ביוטיוב שעוסקת בתחום, כדי לחזק את האמינות. אם בסרטון המקורי אין כתוביות, זו אינה אחריות של בעל האתר, כי לא הוא יצר את התוכן ואין לו שליטה עליו. מי שמפעיל ערוץ יוטיוב עסקי משלו, לעומת זאת, הוא היוצר של הסרטונים, והכללים חלים עליו.

אותו היגיון חל על תעודה או מסמך שצד שלישי הנפיק, למשל תעודת הוקרה שהעסק קיבל ומציג כתמונה, גם אם הכיתוב שבה קטן ובצבעים שקשה לקרוא. גם על תוכן שגולשים מעלים - תגובות, תמונות, ביקורות - אין לבעל האתר אחריות לעבור על כל פריט ולתקן אותו. עם זאת, המנגנון עצמו חייב לאפשר לגולש להנגיש את מה שהוא מעלה: למשל שדה טקסט חלופי לתמונה שהוא מצרף לתגובה.
מסמכים, סרטונים ואפליקציות: הכללים המיוחדים
לשלושה סוגי תוכן יש כללים נפרדים, עם תאריכי תחולה וחריגים משלהם. כדאי להכיר אותם, משום שהם המקום שבו רוב בעלי האתרים טועים - חלקם מנגישים יותר ממה שנדרש, וחלקם בטוחים בטעות שהם פטורים.
מסמכים (למשל קובצי PDF)
מסמכים שהוכנו לפני 25 באוקטובר 2017 אינם חייבים בהנגשה, ואפשר להשאיר אותם כפי שהם - גם כשמעלים אותם לאתר חדש. מסמך שהוכן אחרי התאריך הזה צריך להיות נגיש במלואו. יש שני חריגים חשובים: טופס שממלאים במחשב כדי לקבל שירות חייב בהנגשה גם אם הוא ישן, ומסמך שמסביר איך למלא טופס כזה חייב בהנגשה אם הוכן אחרי 26 באוקטובר 2015.
קטגוריה נפרדת היא מסמך עם מידע אישי שמוצג לגולש אחרי שהזדהה בשם משתמש או במזהה אחר - חשבונית, דוח, אישור. מאז 1 בינואר 2022 כל מסמך כזה שמופק צריך להיות נגיש. ובכל מקרה, אדם עם מוגבלות רשאי לבקש מסמך נגיש, והמסמך יסופק לו בתוך 14 יום. אתרים שמנהלים אזור אישי ושומרים פרטי לקוחות פועלים גם תחת כללים אחרים, למשל אלה שמתוארים במדריך על מאגר מידע והוראות החוק, ולכן כדאי לתכנן את האזור האישי כך שיעמוד בשתי המערכות.
סרטוני וידאו
חובת הנגשת סרטונים חלה רק על רשות ציבורית או על גוף שמחזורו הממוצע עולה על 5 מיליון ש"ח, ורק על סרטונים שהוכנו אחרי 25 באוקטובר 2017. עסק קטן, עוסק מורשה או חברה שאינם עומדים ברף הזה אינם מחויבים בכתוביות. ובכל זאת, הוספת כתוביות היא תהליך פשוט וזול יחסית, וכדאי לשקול אותה גם כשאין חובה: היא משרתת גולשים חירשים וכבדי שמיעה, וגם את מי שצופה בסרטון בטלפון בלי קול.
הנגשת וידאו פירושה כתוביות לסרטון מוקלט. אין חובה להוסיף כתוביות לשידור חי, ואין חובה לתיאור של התרחשות לא מילולית - אותם כיתובים כמו "חריקת בלמים" או "מוזיקה רועשת" שרואים לפעמים בסרטים. בסרטון של כנס, דיון או הרצאה מספיק לפרסם באתר תמלול נגיש, למשל בעמוד נפרד או במסמך להורדה.
אפליקציות לטלפון ולטאבלט
אפליקציה חייבת בהנגשה, אלא אם יש לעסק אתר נגיש ומותאם לטלפון שנותן שירות זהה. במקרה כזה מפרסמים באפליקציה קישור לאתר הנגיש. עסק שמפעיל גם אתר וגם אפליקציה יכול לבחור לרכז את המאמץ באתר, בתנאי שהשירות בו באמת זהה.
פטורים לפי מחזור: מי פטור, ממה ולכמה זמן
הפטור החשוב ביותר בתקנות קשור לגודל העסק, כפי שהוא נמדד במחזור. המחזור מחושב כממוצע של 3 השנים שקדמו לפטור, והוא כולל את כל מקורות ההכנסה של העסק ולא רק את מה שמגיע דרך האתר. שנה שבה המחזור עמד על 0 אינה נכנסת לחישוב. רשות ציבורית אינה זכאית לפטורים האלה בכלל.
| מחזור ממוצע (3 שנים) | סוג הפטור | אתר קיים (לפני 26.10.2017) | אתר חדש | משך |
|---|---|---|---|---|
| עוסק פטור במע"מ או מחזור נמוך מ-120,000 ש"ח | פטור מלא | פטור, ללא פנייה לנציבות | פטור, ללא פנייה לנציבות | כל עוד המחזור נמוך מ-120,000 ש"ח |
| 120,000 עד 1,000,000 ש"ח | פטור זמני | פטור, בתנאי שדרכי ההתקשרות מפורסמות באופן נגיש | חייב בהנגשה מלאה | 3 שנים, מתחדש כל 3 שנים כל עוד המחזור בטווח |
| מעל 1,000,000 ש"ח | אין פטור אוטומטי | חייב, אפשר לבקש פטור מהנציבות בטענת נטל כבד מדי | חייב, אפשר לבקש פטור מהנציבות בטענת נטל כבד מדי | לפי החלטת הנציבות |
| מעל 120,000 ש"ח באתר חדש | אין פטור אוטומטי | לא רלוונטי | חייב, אפשר לבקש פטור מהנציבות בטענת נטל כבד מדי | לפי החלטת הנציבות |
מקור: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - פטורים מהנגשת אתרי אינטרנט
ההבחנה המכרעת בטבלה היא בין אתר קיים לאתר חדש: הפטור הזמני של 3 שנים חל רק על אתר שהופעל לפני 26 באוקטובר 2017. עסק שמחזורו בטווח של 120,000 עד 1,000,000 ש"ח ומקים היום אתר חדש, או מחליף את האתר הישן באתר חדש, אינו נהנה מהפטור הזה. גם הפטור הזמני אינו פטור מוחלט: הוא מותנה בכך שדרכי ההתקשרות עם העסק - טלפון, דוא"ל, כתובת - מפורסמות באתר באופן נגיש.
טיפ: פטור לפי מחזור אינו מתועד אוטומטית בשום מקום. אם תוגש תביעה, בעל האתר יצטרך להציג את הפטור ואת הנתונים שעליהם הוא נשען. כדאי לשמור בצד את דוחות המחזור של שלוש השנים הרלוונטיות, כך שיהיו זמינים אם יידרשו.
מי שמחזורו עולה על 1,000,000 ש"ח, או עולה על 120,000 ש"ח ומפעיל אתר חדש, יכול להגיש לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בקשה לפטור בטענה שההנגשה מטילה עליו נטל כבד מדי. הבקשה נבחנת לגופה, ואין ודאות שתתקבל.
פטורים נוספים, ומה בכלל אינו פטור
מעבר לפטורים לפי מחזור, התקנות מכירות בשני מצבים נוספים שבהם אפשר להימנע מהנגשה של חלק מהתוכן. שניהם מוגדרים בצמצום, ושניהם אינם פוטרים את האתר כולו.
פטור טכנולוגי
לפעמים הטכנולוגיה עצמה אינה מאפשרת להנגיש תוכן מסוים, למשל רכיב אינטראקטיבי שאין לו כרגע פתרון נגיש. במקרה כזה אפשר לקבל פטור טכנולוגי. את הפטור נותן מורשה נגישות שירות, על סמך חוות דעת מקצועית. הפטור תקף עד 3 שנים מיום שהוצא, ואפשר לחדש אותו ל-3 שנים נוספות; מעבר לכך נדרש אישור של הנציב. גם בזמן הפטור יש לבצע התאמות חלופיות - דרך אחרת לקבל את אותו מידע או שירות - ולפרסם את הפטור בהצהרת הנגישות.
אתר סגור עם מספר משתתפים מצומצם
אתר שהשימוש בו מותנה ברישום, ושבו רשומים לכל היותר 500 משתתפים בו זמנית, פטור מהנגשת התכנים. אבל הפטור אינו חל על תשתית האתר: מנגנוני הניווט, הכניסה, הטפסים והתבניות עדיין צריכים להיות נגישים, כך שגולש עם מוגבלות יוכל להירשם ולהשתמש באתר.
טענות שאינן פוטרות
אין פטור לאתר רק משום שהוא מציג מידע בלבד, עוסק בנישה צרה, מקבל מעט תנועה או שיש בו מעט נרשמים. טענות מהסוג "האתר שלנו קטן" או "כמעט אף אחד לא נכנס אליו" אינן מופיעות ברשימת הפטורים, וההחלטה אם האתר חייב נגזרת ממחזור העסק ומאופי השירות, לא מכמות הגולשים. אתר תדמית פשוט של עסק שמחזורו עולה על הספים שבטבלה חייב בהנגשה כמו חנות מקוונת גדולה.
כדאי לזכור גם שפטור לפי מחזור משתנה עם העסק. עסק שצמח וחצה את רף 1,000,000 ש"ח במחזור הממוצע, או שהעביר את פעילותו לאתר חדש, עלול לגלות שהפטור שעליו סמך כבר אינו בתוקף. לכן ההחלטה אם האתר חייב בהנגשה אינה החלטה חד פעמית, אלא נקודה שכדאי לבדוק מחדש כל כמה שנים.
מה קורה כשאתר אינו מונגש: תביעות, הודעה ופיצויים
מי שבוחר להתעלם מהתקנות חשוף לתביעה. רשאים לתבוע אדם עם מוגבלות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וארגון שעוסק בקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות. בפועל, תביעות בתחום מוגשות לא פעם על ידי עורכי דין שמייצגים גולשים, ולכן כדאי להתייחס לכל פנייה ברצינות.
מנגנון ההודעה והתיקון
התקנות קובעות מנגנון שנותן לבעל האתר הזדמנות לתקן לפני שהוא נחשף לפיצוי. סטייה מהוראות הנגישות אינה נחשבת הפרה שמאפשרת תביעה בלי הוכחת נזק עד שנשלחה לבעל האתר הודעה שמתארת את הליקוי. מרגע שההודעה התקבלה, עליו לתקן בתוך זמן סביר, ולא יותר מ-60 יום. המנגנון נועד לליקויים נקודתיים בתוך אתר שהונגש, ולא לאתר שלם שמעולם לא עבר הנגשה.
הסנקציות
אם הליקוי לא תוקן, בעל האתר עלול לשלם פיצוי של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. לפי כל זכות, בנוסף לכך קיים קנס פלילי של כ-150,000 ש"ח, והנציבות רשאית להוציא צו נגישות שהפרתו עלולה לעלות 7,500 ש"ח לכל יום של הפרה, והסכום כפול כשמדובר בתאגיד. הסכומים האלה גבוהים בהרבה מהעלות הטיפוסית של הנגשת אתר עסקי, ולכן החשבון הכלכלי של "לחכות ולראות" כמעט אף פעם אינו משתלם.
טיפ: פנייה בנושא נגישות כדאי לתעד מיד - מתי התקבלה, מה בדיוק נטען, ומה נעשה בעקבותיה. תיעוד כזה מראה שהליקוי טופל בתוך פרק הזמן שהתקנות קובעות, ויכול להיות משמעותי אם הפנייה תהפוך לתביעה.
איך ניגשים להנגשה בפועל
הנגשה אינה פעולה חד פעמית של "הדבקת" רכיב על האתר, אלא תהליך שמתחיל בבדיקת המצב הקיים ונמשך לאורך חיי האתר. כל עמוד חדש, כל טופס וכל מסמך שעולה לאתר צריכים לעמוד בתקן, ולכן כדאי שמי שמעדכן את התוכן יכיר את הכללים הבסיסיים.
- בדיקת חובה ופטורים: בירור המחזור הממוצע של שלוש השנים האחרונות, אם האתר הופעל לפני 26 באוקטובר 2017 או אחריו, ואם העסק עונה על אחד הפטורים.
- מיפוי התוכן: רשימה של העמודים, הטפסים, המסמכים, הסרטונים והאפליקציות, וסימון מה מהם נוצר לפני 25 באוקטובר 2017 ומה אחריו.
- התאמה לתקן 5568: טקסט חלופי לתמונות, ניווט מלא במקלדת, ניגודיות צבעים, מבנה כותרות תקין, טפסים שתוכנות הקראה מזהות, וכתוביות לסרטונים כשיש חובה.
- תשומת לב לנקודות הרגישות: טופסי הרשמה, דפי תשלום ואזור אישי. מי שמשלב סליקה באתר האינטרנט צריך לוודא שגם עמוד התשלום של ספק הסליקה מאפשר מילוי פרטים במקלדת ועם תוכנת הקראה.
- פרסום הצהרת נגישות: תיאור מה הונגש, מה לא ומה החלופות, ופרטי פנייה בנושא נגישות.
- שמירה שוטפת: בדיקה של כל תוכן חדש לפני שהוא עולה, ומענה מהיר לכל פנייה של גולש.
הצעד הראשון הוא כמעט תמיד בדיקה של האתר מול דרישות התקן, משום שבלי לדעת מה חסר אי אפשר לתעדף את התיקונים. חלק מהבדיקות אפשר לבצע לבד: לנסות לנווט באתר בלי עכבר, להגדיל את הטקסט בדפדפן ולראות אם העמוד נשאר קריא, ולבדוק אם לכל תמונה חשובה יש תיאור. בדיקה מלאה מול כל סעיפי התקן דורשת היכרות טכנית מעמיקה יותר, והיא נעשית בדרך כלל בידי אנשי מקצוע בתחום הנגישות.
כדאי להיזהר מפתרונות שמבטיחים "נגישות מלאה בלחיצה". רכיב שמוסיף לאתר תפריט להגדלת טקסט או לשינוי צבעים יכול לעזור לחלק מהגולשים, אבל הוא אינו מתקן קוד לא תקין, אינו כותב תיאורים לתמונות ואינו הופך טופס לנגיש לתוכנת הקראה. האחריות נשארת של בעל האתר, גם כשהוא נעזר בכלי כזה.
מקורות
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - מהו אתר מונגש ותקן 5568
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - רשתות חברתיות, תוכן חיצוני, מסמכים, וידאו ואפליקציות
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - מועדי תחולה ומסמכים ישנים
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - תביעות ומנגנון ההודעה
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - פטורים מהנגשת אתרים
- gov.il - בקשה לפטור מהנגשת אתר אינטרנט בטענת נטל כבד מדי
- כל זכות - הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות לאנשים עם מוגבלות
