הוצאת אזרחות פולנית - תנאים, שלבים וכמה זה עולה

מה נותנת אזרחות פולנית, ועל איזה חוק היא נשענת

ההתעניינות של ישראלים באזרחות פולנית נובעת בעיקר מכך שפולין חברה באיחוד האירופי. אזרח פולני הוא גם אזרח האיחוד. לכן הוא יכול לגור, לעבוד וללמוד במדינות האיחוד בלי אשרת עבודה ובלי ויזת שהייה ממושכת. משפחות רבות רואות בדרכון האירופי כלי לטווח ארוך: אפשרות ללימודים אקדמיים באירופה, לעבודה במשרה מקומית או להעתקת מגורים. מי ששוקל לימודים באירופה ימצא במאמר על לימודי רפואה ומסלולי ההסבה את ההשוואה בין לימוד בישראל ללימוד בחו"ל.

הבסיס המשפטי הוא עקרון קשר הדם. האזרחות עוברת מהורה לילד, ואינה תלויה במקום שבו הילד נולד. בפולין פעלו לאורך השנים ארבעה חוקי אזרחות שונים, ולכל אחד מהם כללים משלו לגבי העברת אזרחות ואובדנה. החוק שהיה בתוקף ביום שבו התרחש אירוע מסוים קובע את תוצאתו, למשל לידה, הגירה, גיוס או התאזרחות במדינה אחרת. לכן בדיקת זכאות מתחילה בשאלה "מה קרה ומתי".

מקור: ויקיפדיה - חוק האזרחות הפולני

מאז 21.8.1962 אפשר לאבד אזרחות פולנית רק על פי בקשה מפורשת, ולכן רוב השאלות הקשות בתיק נוגעות לאירועים שקרו לפני 1951. לגבי אדם שנולד, היגר או התגייס בשנים מאוחרות יותר, הבדיקה פשוטה יחסית. לגבי סבא או סבתא שעזבו את פולין בשנות השלושים או מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, כל פרט ביוגרפי יכול להכריע.

יש עוד היבט מעשי שכדאי להכיר. לפי הדין הפולני, מי שזכאי לאזרחות פולנית אינו נחשב בעיני פולין כמי שמחזיק אזרחות אחרת, גם אם יש לו אזרחות כזו. מבחינת הרשויות בפולין, ישראלי שאזרחותו הפולנית אושרה הוא אזרח פולני לכל דבר. אין צורך לוותר על האזרחות הישראלית, אבל בפולין עצמה האזרחות הישראלית אינה מוכרת כמעמד מקביל. המשמעות היא שמול הרשויות הפולניות פועלים כאזרחים פולנים, עם הזכויות והחובות שהמעמד הזה כולל.

מי זכאי לאזרחות פולנית מכוח קשר דם

הזכאות נבנית משני רכיבים. הראשון הוא אב קדמון שהיה אזרח פולני. הוא יכול להיות סבא, סבתא, אב או אם, ובמקרים רבים גם דור מוקדם יותר. השני הוא שרשרת רציפה מאותו אב קדמון ועד המבקש, שבה אף חוליה לא איבדה את האזרחות. החוליה החלשה בשרשרת קובעת את התוצאה: אם אחד הדורות איבד את האזרחות לפני שהעביר אותה לילדו, השרשרת נקטעת מאותה נקודה.

מבחינה גאוגרפית, הזכאות אינה מוגבלת לגבולות פולין של היום. לפי ynet, זכאי גם מי שמוכיח שמוצאו מבן משפחה שנולד בשטחים שהיו חלק מפולין בין שתי מלחמות העולם, כולל חלקים מאוקראינה, מבלארוס ומליטא של היום. משפחות שמספרות על "סבא מווילנה" או "סבתא מלבוב" יכולות להיות זכאיות, בתנאי שהמסמכים מראים זיקה לאזרחות הפולנית של אותה תקופה.

אישור אזרחות - לא הענקה חדשה

המסלול הרלוונטי לצאצאים נקרא אישור אזרחות. אין זו בקשה לקבל אזרחות חדשה. זוהי קביעה רשמית שהאזרחות עברה במשפחה ומעולם לא אבדה. אישור אזרחות הוא המסלול היחיד שמאפשר להעביר אזרחות פולנית לצאצאים בלי הגבלת דורות. מכאן ההבדל המהותי מהליכי התאזרחות רגילים, שדורשים מגורים בפולין, ידיעת השפה או תנאים אחרים. באישור אזרחות אין דרישה כזו. אין צורך לדעת פולנית, ואין צורך להוכיח קשר תרבותי או מגורים.

מה לא מקנה זכאות

הזכאות אינה נובעת מנישואים. היא עוברת רק בירידה ישירה מאזרח פולני. נכדה של אזרח פולני לשעבר יכולה להיות זכאית, אבל בן זוגה אינו זכאי מכוח הנישואים, וכך גם בכיוון ההפוך. בן זוג שאין לו שורשים פולניים משלו אינו נכלל בתיק. ילדים משותפים זכאים דרך ההורה בעל הזיקה הפולנית.

כדאי להשוות גם למדינות אחרות שמציעות מסלולי אזרחות לצאצאים. התנאים שונים מאוד ממדינה למדינה. במדריך על דרכון רומני ובמאמר על עלויות האזרחות הפורטוגלית מוצגים מסלולים מקבילים. במשפחות עם שורשים מכמה מדינות, אחד מהם עשוי להיות פשוט יותר לתיעוד.

התאריך 19.1.1951: מה שבר את השרשרת ומה לא

ב-19.1.1951 נכנס לתוקף חוק האזרחות השני של פולין. התאריך הזה הוא המפתח לרוב התיקים של משפחות ישראליות. עד אותו מועד חלו כללי החוק הראשון, ולפיהם כמה פעולות גרמו לאובדן אזרחות מיידי, בלי צורך בבקשה ובלי החלטה פורמלית. מי שעזב את פולין אחרי המועד הזה, לפי ynet, כמעט אינו נמצא בסיכון לאובדן אזרחות. מי שעזב לפניו צריך לבדוק היטב מה עשה בשנים שעד 1951.

גיוס לצבא זר או משרה ציבורית זרה

בגיר שהתגייס לצבא זר או נשא משרה ציבורית זרה לפני 19.1.1951 איבד את אזרחותו הפולנית מיד, ואיתו גם אשתו וילדיו שהיו מתחת לגיל 18. לגבי משפחות ישראליות, השאלה העיקרית היא שירות בצה"ל או בגופים ציבוריים בשנים הראשונות של המדינה, לפני המועד. בכתבה שפורסמה ב-ynet ב-2007 נאמר ששירות חובה בצבא זר לפני 1951 שולל זכאות. באותה כתבה גם צוין שנעשים מאמצים משפטיים לצמצם את ההגבלה. בבקשה עצמה מצרפים אישור על שירות או על אי-שירות בצה"ל, והוא חלק קבוע מהתיק.

יש חריג חשוב: שירות בכוחות בעלות הברית נגד מדינות הציר במלחמת העולם השנייה אינו נחשב גיוס לצבא זר שגורם לאובדן אזרחות. סבא שלחם בצבא בריטי או בכוח אחר של בעלות הברית במהלך המלחמה לא איבד בשל כך את אזרחותו.

רכישת אזרחות אחרת

אזרח פולני שרכש אזרחות של מדינה אחרת לפני המועד איבד את האזרחות הפולנית. החריג הוא מי שהיה אז בגיל החייב בשירות צבאי בפולין. לפי ynet, אישה שהתאזרחה במדינה אחרת אחרי שמלאו לה 18 ולפני 19.1.1951 נחשבת כמי שאיבדה את אזרחותה. במשפחות שעלו ארצה לפני 1951 ומיד קיבלו אזרחות ישראלית, זו נקודה שמחייבת בדיקה זהירה. השאלה היא לא רק אם האזרחות נרכשה, אלא גם באיזה גיל ובאיזה תאריך מדויק.

ילדים שכבר היו בגירים - השרשרת נשמרת

אובדן האזרחות בשל גיוס לצבא זר או משרה ציבורית זרה לפני 19.1.1951 הוחל גם על ילדיו של האדם, אבל רק על ילדים שהיו מתחת לגיל 18 באותו מועד. ילד שכבר היה בגיר לא איבד את אזרחותו. לכן שרשרת הדורות מאותו ילד ולצאצאיו נשארת שלמה, גם כשההורה עצמו איבד את האזרחות. ניקח מקרה היפותטי: אב שהתגייס לצבא זר לפני המועד, ובנו הבכור כבר היה אז בן 20. הבן שמר על אזרחותו, ונכדיו יכולים לבסס עליו את הבקשה. הכלל הכללי זהה: אובדן אזרחות של חוליה בשרשרת אחרי שילדהּ כבר מלאו לו 18 אינו שובר את השרשרת לגבי אותו ילד.

קו ההורשה: דרך האב או דרך האם

גם כשברור שאב קדמון היה אזרח פולני, השאלה היא דרך איזה הורה עברה האזרחות לדור הבא. כאן שנת הלידה של כל חוליה קובעת. החוקים השונים התייחסו אחרת לאב ולאם ולילדים שנולדו בתוך נישואים או מחוצה להם. במשפחות שבהן רק הורה אחד היה פולני, ההבחנה הזו יכולה להכריע אם יש זכאות.

ילדים שנולדו לפני 1951

לפי חוק 1951, ילד שנולד לפני כניסתו לתוקף ירש את האזרחות מאביו רק אם הוריו היו נשואים, או אם האב הכיר בו בפולין. בכל מקרה אחר ירש הילד את האזרחות מאמו. במשפחות שבהן רק האם הייתה פולנייה וההורים היו נשואים, לידה לפני 1951 עלולה למנוע את העברת האזרחות דרך האם. הכתבה ב-ynet מ-2007 תיארה את אותו עיקרון במונחים מעשיים: למי שנולד לפני 1951 היה צריך אב יליד פולין, ולמי שנולד אחרי 1951 גם לידת האם בפולין מקנה זכאות.

ילדים שנולדו מחוץ לנישואים אחרי 1962

לפי חוק 1962, ילד שנולד מחוץ לנישואים יורש את האזרחות מהאב רק אם האבהות הוכרה בתוך שנה מיום הלידה. כשמבררים זכאות של דור שני או שלישי במשפחה שבה ההורים לא היו נשואים בעת הלידה, כדאי לאתר את מסמך ההכרה באבהות ואת תאריכו.

בפועל, בירור קו ההורשה הוא שלב שכדאי לעשות על הנייר עוד לפני שאוספים מסמכים. עורכים טבלה פשוטה: כל דור, תאריך הלידה, האם ההורים היו נשואים, מי מההורים היה הפולני, ומתי התרחשו הגירה, גיוס או התאזרחות. כשהטבלה מלאה, רואים בדרך כלל במהירות אם יש חוליה בעייתית. אפשר אז לבדוק אם ניתן לעקוף אותה דרך הורה אחר או דרך ענף אחר של המשפחה.

שלבי ההליך: מהמסמכים ועד הדרכון

הליך הוצאת אזרחות פולנית מתחלק לשני חלקים נפרדים. החלק הראשון הוא אישור האזרחות עצמה. החלק השני, שמגיע רק אחריו, הוא הוצאת הדרכון. הדרכון הוא תוצאה של האזרחות, לא תחליף לה. לכן לא ניתן לבקש דרכון לפני שהתקבלה החלטה שהמבקש אזרח פולני.

שלב ראשון: הוכחת הזכאות

זה השלב המהותי ביותר, ובו מתקבלות מרבית הדחיות. אוספים את המסמכים של האב הקדמון שהיה אזרח פולני: תעודת לידה, דרכון פולני ישן אם נשמר, מסמכי מגורים, עבודה או לימודים בפולין, וכל מסמך שמעיד על אזרחותו. לצידם מצרפים את המסמכים שמוכיחים את השרשרת עד המבקש: תעודות לידה ונישואים של כל דור, ומסמכי זהות של המבקש. לפי ynet, הבקשה כוללת מילוי עשרות טפסים ושאלונים, קורות חיים ואישור על שירות או אי-שירות בצה"ל. מי שצריך לנסח קורות חיים מסודרים לבקשה ימצא הנחיות שימושיות במאמר איך יוצרים קורות חיים.

כל המסמכים בתיק מתורגמים לפולנית ומאושרים נוטריונית, ולכן היקף התיעוד משפיע ישירות על משך ההליך ועל עלותו. הבקשה מטופלת אצל הוויבוד, מושל המחוז בפולין. אם מתקבלת החלטה שלילית, אפשר לערער עליה למשרד הפנים הפולני, ואחר כך לבית משפט.

שלב שני: רישום התעודות ומספר זיהוי פולני

אחרי שהאזרחות אושרה, רושמים את תעודות המצב האישי של המבקש במרשם הפולני. מדובר בדרך כלל בתעודת לידה, ולפי הצורך גם בתעודת נישואים. לאחר מכן מנפיקים לו מספר זיהוי אישי פולני. השלב הזה טכני ואינו בוחן שוב את הזכאות. עם זאת, הוא כרוך בטפסים בפולנית ובהתכתבות עם רשויות במדינה אחרת, ולכן הוא אורך זמן.

שלב שלישי: הגשת בקשה לדרכון

עם מספר הזיהוי הפולני ממלאים בקשה לדרכון ומגישים אותה בנציגות הפולנית, בתשלום אגרה. ישראלים מגישים דרך שגרירות פולין בישראל, או באמצעות עורך דין שעובד מול הרשויות בפולין. ברוב המקרים אין צורך לנסוע לפולין לצורך ההליך כולו. מי שמתכנן טיסה לאירופה לפני שהדרכון מוכן, כדאי שיכיר את הזכויות שלו במקרה של שינוי תוכניות. הן מפורטות במאמר על ביטול טיסה וקבלת החזר.

כמה זמן לוקח לקבל אזרחות פולנית

אין לוח זמנים רשמי ומחייב, ומשך ההליך משתנה מאוד בין תיק לתיק. לפי ynet, משך ההליך הממוצע עומד על כשנה וחצי. הכתבה שפורסמה ב-ynet ב-2007 פירקה את התהליך לשלבים: שלושה עד ארבעה חודשים עד שמתקבל אישור שהתיק נפתח, ועוד עשרה חודשים עד שנה עד שמתקבלת האזרחות. במקרים מיוחדים, לפי אותה כתבה, ההליך נמשך עד שנתיים וחצי. מקור רשמי שמפרסם זמני טיפול עדכניים לא נמצא, ולכן כדאי להתייחס למספרים האלה כהערכה בלבד.

חשוב להבין שעשרה חודשים הם רק השלב שבין פתיחת התיק להחלטה, ולא כל הדרך. לפני כן נדרש זמן לאיסוף מסמכים ולתרגומם. אחרי ההחלטה נדרש זמן לרישום התעודות, להוצאת מספר הזיהוי ולהנפקת הדרכון. מי שמתכנן לימודים או עבודה באירופה במועד מסוים צריך לחשב את כל השלבים יחד, ולא רק את זמן ההחלטה.

מה מאריך ומה מקצר את ההליך

• בן משפחה שכבר קיבל אישור אזרחות: כשהשרשרת המשפחתית כבר הוכחה בתיק קודם, אפשר להסתמך על ההחלטה הקיימת. כך נחסך חלק ניכר מהעבודה.
• זמינות המסמכים: תעודות שנשמרו במשפחה מקצרות את ההליך. כשצריך לאתר רישומים בארכיונים בפולין או במדינות השכנות, ההליך מתארך.
• מורכבות קו ההורשה: תיק שבו יש שאלה לגבי גיוס, התאזרחות או לידה מחוץ לנישואים לפני 1951 ייבחן בקפידה רבה יותר.
• עומס בקשות: בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הבקשות מישראל, וזמני הטיפול מושפעים מכך.
• ערעור: החלטה שלילית שמערערים עליה למשרד הפנים, ובהמשך לבית משפט, מוסיפה זמן רב לתהליך.

כמה עולה הוצאת אזרחות פולנית

העלות מורכבת משני סוגי הוצאות. הסוג הראשון הוא הוצאות שמשלמים בכל מקרה, גם בהליך עצמאי: אגרות לרשויות הפולניות, תרגום מסמכים לפולנית ואישור נוטריוני, ולעיתים גם אישור אפוסטיל למסמכים ציבוריים. הסוג השני הוא שכר טרחה למי שבוחר לנהל את התיק באמצעות עורך דין או משרד שמתמחה בתחום. שכר הטרחה הוא המשתנה הגדול ביותר בעלות הכוללת, והוא תלוי במורכבות התיק ובהיקף השירות.

מחירון אגרות רשמי ועדכני לא אותר במקור מאומת. גם סכומים שמתפרסמים באתרים מסחריים אינם ניתנים לאימות מול פרסום רשמי. הנתונים הקונקרטיים היחידים שמגיעים ממקור מאומת הם מכתבה שפורסמה ב-2007. מוצגים כאן כנקודת ייחוס היסטורית בלבד, ולא כמחיר בתוקף:

מקור: ynet - כתבה על הליך האזרחות הפולנית, 2007

הליך עצמאי או עם ליווי משפטי

אפשר לנהל את ההליך באופן עצמאי מול השגרירות. במקרה כזה המבקש חוסך את שכר הטרחה ומשלם רק את האגרות, התרגומים והאישורים. המחיר הוא זמן: איתור מסמכים, מילוי טפסים בפולנית, מעקב אחר התיק ותגובה לדרישות השלמה. בתיק פשוט, שבו המסמכים זמינים והשרשרת נקייה, הליך עצמאי הוא אפשרות ריאלית. בתיק עם שאלה משפטית, למשל גיוס או התאזרחות לפני 1951, ליווי של עורך דין שמכיר את הדין הפולני יכול למנוע דחייה וערעור.

יש גם דרך ביניים: לשלם רק על חלקים מסוימים בהליך, כמו תרגום מסמכים או הגשת בקשת הדרכון בלבד, ולנהל את שאר השלבים באופן עצמאי. משפחות שמגישות כמה בקשות יחד יכולות לבקש הצעת מחיר משותפת, כי חלק גדול מהתיעוד משותף לכל בני המשפחה. בכל מקרה כדאי לקבל כמה הצעות כתובות, לבדוק מה כלול בכל אחת, ולברר אם התשלום נעשה בבת אחת או בשלבים לפי התקדמות התיק. מי שאפשרויותיו הכלכליות מוגבלות יכול לבדוק במאמר על שכר מצווה (פרו-בונו) אילו מסלולים קיימים לקבלת שירות משפטי בהתנדבות.

מקורות

• ויקיפדיה - חוק האזרחות הפולני: https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_האזרחות_הפולני
• ynet - כתבה על הליך האזרחות הפולנית ועלויותיו (2007): https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3376540,00.html
• ynet - שירות צבאי ואזרחות פולנית: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2907774,00.html
• ynet - מי זכאי לאזרחות פולנית ומשך ההליך: https://www.ynet.co.il/economy/article/rynfma2kh