חוות דעת רפואית – סקירה מעמיקה

חוות דעת רפואית היא הצגת עמדה של מומחה בתחום הרפואה המתייחסת לנושא רפואי מסוים. יש שני סוגים של חוות דעת. הסוג הראשון הוא במצבים שבו אדם רוצה לנקוט בצעדים כדי לשפר את מצב בריאותו או עומד בפני החלטה בריאותית משמעותית, ולכן הוא פונה לרופא נוסף ומבקש לשמוע את חוות דעתו והסוג השני הוא חוות דעת משפטית הניתנת לבית המשפט או לוועדות רפואיות על ידי עד מומחה שנשכר על ידי אחד הצדדים או על ידי בית המשפט.

חוות דעת רפואית העוסקת בנושא משפטי – 8 דברים שחשוב לדעת

תקנות הסדר האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעות כי לכל תביעה העוסקת בנזקי גוף, פיזיים ונפשיים מלבד תביעות שעוסקות בתאונות דרכים, יש לצרף חוות דעת רפואית. במקרים מסוימים כאשר בית המשפט יראה כי התובע לא צירף חוות דעת רפואית על אף שנדרש לכך, הוא עלול למחוק את התביעה מבלי לדון בה.

חוות הדעת הרפואית ניתנת על ידי רופא מומחה המתמחה ב בתחום הרלוונטי לתביעה. תקנות סדר הדין קובעות כי מומחה רפואי הוא: "רופא בעל תואר מומחה ששמו נכלל בתקנות הרופאים שהתפרסמו לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים, ה,תשל"ג – 1973".

הדגשים בחוות הדעת משתנים בהתאם למבקש, בית משפט, חברות ביטוח, משרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי ועוד. בכל מקרה, חוות הדעת צריכה להיכתב היטב ולהיות מגובה במחקרים, בנתונים ובהפניות לפרסומים עדכניים בתחום התביעה.  

חוות הדעת צריכה להיות מקיפה ולהתייחס למספר נקודות חשובות: ממצאי הבדיקות והאבחון הרפואי, התייחסות אל הנסיבות שגרמו לנזק הבריאותי, הקשר הסיבתי בין אירוע הפגיעה לבין הנזק, גובה הנזק שנגרם לתובע והערכה של אחוזי הנכות שנשארו לתובע, זמניים או קבועים.

מעמדו של הרופא המגיש את חוות הדעת הרפואית הוא כמעמד של עד מומחה שנשכר על ידי אחד מהצדדים המעורבים במשפט או לעתים על ידי בית המשפט בעצמו. בית המשפט יפנה לרופא מומחה כאשר לשופט אין את הידע הנדרש כדי להכריע בסוגיה. במצבים אלו יפנה בית המשפט לרופא מקצועי ואמין הנחשב כמומחה בתחום כדי לשמוע את חוות דעתו. במקרים מסוימים יש צורך בחוות דעת של מספר רופאים מומחים כמו למשל בתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, שבה תוגש חוות דעת הן של רופא מיילד, שידון בסיבת הנזק, והן של רופא נוירולוג שידון באומדן שיעור הנזק.

מהם המקרים שבהם יש להגיש חוות דעת רפואית?

תביעת רשלנות רפואית –  בכל הגשה של תביעת נזיקין בגין רשלנות יש לצרף חוות דעת של רופא מומחה שתחום ההתמחות שלו רלוונטי לנושא התביעה ולנזקים הגופניים או הנפשיים שנוצרו לתובע כתוצאה מאירוע הפגיעה. חוות הדעת צריכה לבסס את הטענה שאכן התקיימה רשלנות רפואית ולהוכיח את הקשר בין הנזק שנגרם לתובע לבין הרשלנות של הרופא ולפרט את הנזק הבריאותי שנגרם לתובע.

תביעות נגד חברות ביטוח –  כל מי שמגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי במטרה לקבל  פיצוי בגין אחוזי נכות, זכאי להגיש חוות דעת רפואית מטעמו העשויה לחזק את הטענות שלו ולסייע לו בהשגת הפיצוי. את חוות הדעת יכתוב רופא מומחה המתמחה בתחום הרלוונטי, הוא יחווה את דעתו באשר לטיב הפגיעה, לרמת הנזק שנגרמה לתובע ולפרוגנוזה הרפואית לגבי השיקום, תהליך הריפוי ועוד.

תביעות לקצין התגמולים של משרד הביטחון – אנשי  כוחות הביטחון רשאים לפנות אל קצין התגמולים של משרד הביטחון אם בזמן השירות או כתוצאה מהשירות הם חוו פגיעה בריאותית. את התביעה יש להגיש בתוך שלוש שנים מיום השחרור. במסגרת התביעה יש לצרף חוות דעת רפואית המוכיחה את הקשר שבין אירוע מסוים שהתרחש במהלך השירות הצבאי לבין הפגיעה הבריאותית שנגרמה לתובע. לחוות הדעת הרפואית יש חשיבות רבה כי ללא הוכחה של קשר נסיבתי בין הפגיעה לבין המצב הבריאותי, התביעה עלולה להידחות.

תביעות המוגשות לביטוח הלאומי או למס הכנסה – לכל אדם המגיש תביעה לביטוחי הלאומי בשל פגיעת גוף במטרה לקבל פיצוי של אחוזי נכות יש זכות להגיש חוות דעת רפואית מטעם רופא מומחה בתחום הפגיעה הרלוונטית כדי לחזק את טענותיו ולסייע לו לקבל פיצוי בגין הפגיעה. בחוות הדעת הרפואית יחווה הרופא את  דעתו על טיב הפגיעה, על המגבלות שמהם סובל התובע כתוצאה מהפגיעה, על סיכויי הריפוי ועל תהליך השיקום.  

תביעות העוסקות בתאונות עבודה או מחלות מקצוע, מחלות שנוצרו כתוצאה העבודה – כל מי שעבר תאונת עבודה או שהתגלתה אצלו "מחלת מקצוע", מחלה שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה, יכול להגיש לביטוח הלאומי תביעה בגין קבלת פיצוי בשל אחוזי נכות. אל התביעה יש לצרף חוות דעת רפואית שבה יעריך הרופא את שיעור הנזק שממנו סובל התובע ויחווה את דעתו מדוע תנאי העבודה שבה עסק התובע גרמו לפגיעה הבריאותית. 

אובדן כושר ניידות – אנשים הסובלים מליקוי ברגליים הגורם להם לפגיעה בניידות זכאים לפנות לביטוח הלאומי ולקבל הטבות בגין אובדן כושר ניידות. אל התביעה מומלץ לצרף חוות דעת של מומחה רפואי אשר מבסס את הטענה של אובדן כושר הניידות של התובע. 

תביעה בעניין נזיקי גוף אחרי תאונת דרכים

המחוקק מבדיל בין נזקי גוף הנגרמים כתוצאה מגורמים שונים לבין נזקי הגוף הנגרמים כתוצאה מתאונות דרכים. בתביעות של נזקי גוף לאחר תאונת דרכים המוגשות לחברות הביטוח אין צורך לצרף חוות דעת רפואית ויותר מכך, אם יצרף התובע חוות דעת רפואית, סביר להניח כי חברת הביטוח תבקש לפסול אותה. במקרים של תאונות דרכים, הערכת הנזק הרפואי תיעשה על ידי רופא מומחה אשר יתמנה על ידי בית המשפט, למעט מקרים שבהם אחוזי הנכות נקבעים על ידי משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי.  

חוות דעת רפואית – אתם שואלים, המומחים עונים

שאלה: כמה עולה חוות דעת רפואית?

תשובה: בעוד שהעלות הממוצעת של אישורים רפואיים רבים נעה סביב מאות שקלים, העלות של חוות דעת רפואית יכולה להגיע לאלפי שקלים. שכר הטרחה של הרופא בכתיבת חוות דעת אינו כולל רק את הכתיבה, אלא גם את ההתייצבות לעדות בבית המשפט ואת הזמן הרב שאותו צריך הרופא להשקיע בקריאת מחקרים עדכניים ובעיון בספרות מקצועית.

שאלה: על מי מוטלת החובה לשאת בעלות של כתיבת חוות הדעת הרפואית?

תשובה: מאחר שהרופא המומחה וחוות הדעת שהוא נותן משמשים כעדות מטעם התובע, אזי על התובע לשאת בעלות התביעה. אם יזכה התובע במשפט, רשאי בית המשפט לקבוע כי  התובע יהיה זכאי להחזר כספי מהנתבע עבור העלות של שכר המומחה הרפואי וחוות הדעת שכתב.

שאלה: האם  אפשר לקבל פטור מהגשה של חוות דעת רפואית?

תשובה: הפטור לחוות דעת רפואית בתביעת נזיקין ניתן רק במקרים חריגים כאשר מתקיימים לכך "טעמים מיוחדים".

לסיכום,  בתביעות נזיקין נדרשת כמעט תמיד חוות דעת רפואית כדי לבסס את התביעה ולסייע לתובע לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. את חוות הדעת כותב רופא המתמחה בתחום הרלוונטי שבו עוסקת התביעה ואשר שמו מופיע בתקנות הרופאים שהתפרסמו בהתאם לתקנה 34, ה, תשל"ג- 1973.