קרנית הקרן לנפגעי תאונות דרכים

מתי קרנית משלמת פיצוי לנפגע תאונת דרכים?

קרנית משלמת פיצוי לנפגע תאונת דרכים כשנגרם לו נזק גוף ואין גוף אחר שאפשר לדרוש ממנו את הפיצוי, ובעיקר כשאין חברת ביטוח שחייבת לשלם. במצב הרגיל, נפגע בתאונת דרכים פונה לחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה, והיא שמשלמת את הפיצוי על נזקי הגוף. קרנית נכנסת לתמונה רק כשהמסלול הזה חסום: כשלא ידוע מי הפוגע, כשלרכב אין כיסוי ביטוחי שחל על התאונה, או כשהמבטח עצמו אינו מסוגל לשלם.

קרנית היא מוצא אחרון ולא מסלול חלופי: אם יש חברת ביטוח שחייבת לשלם, התביעה מופנית אליה ולא לקרן. לכן השאלה הראשונה שכל נפגע צריך לשאול אינה "האם מגיע לי פיצוי", אלא "ממי". חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע אחריות מוחלטת, כלומר הפיצוי על נזקי גוף אינו תלוי באשמה, ומי שנפגע זכאי לפיצוי גם אם הוא עצמו גרם לתאונה. ההבדל בין המקרים הוא רק הכתובת שאליה פונים. מי שנפגע ויש לו מבטח ידוע, ימצא את הדרך במדריך תביעה על נזקי גוף אחרי תאונת דרכים. מי שאין לו מבטח שאפשר לפנות אליו, יגיע לקרנית.

חשוב גם להבין מה הקרן אינה: היא אינה חברת ביטוח מסחרית ואינה גוף שמשווקים לו פוליסה. אי אפשר "להצטרף" לקרנית או לבחור בה. הזכאות נקבעת בחוק, לפי נסיבות התאונה בלבד.

מה זו קרנית ומאיפה מגיע הכסף שלה

קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, היא תאגיד סטטוטורי, כלומר גוף שהקמתו נקבעה בחוק ולא בהחלטה של חברה פרטית. היא הוקמה בשנת 1975 מכוח סעיף 10 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ותפקידה הוא לתת פיצוי כלכלי על נזקי גוף לנפגעים שאינם יכולים לדרוש אותו מחברות הביטוח.

חלק מהונה של קרנית מגיע מביטוח החובה שכל בעל רכב משלם מדי שנה, כך שכל נהג מבוטח מממן, בלי לשים לב, רשת ביטחון גם עבור נפגעים שאין להם מבטח. זה ההיגיון של המנגנון: הציבור כולו נושא בעלות של המקרים החריגים, כדי שאף נפגע לא יישאר בלי פיצוי רק משום שהפוגע ברח או לא ביטח את רכבו.

מי שרוצה להבין את ההבדל בין הכיסוי שמגן על נזקי גוף לבין הכיסוי לנזקי רכוש, ימצא פירוט במדריך ביטוח רכב חובה מול מקיף. הנקודה הרלוונטית כאן היא שביטוח החובה, וגם קרנית שנשענת עליו, עוסקים בגוף האדם בלבד. רכב שנפגע, טלפון שנשבר או ציוד שאבד אינם חלק מהמנגנון הזה, והפיצוי עליהם, אם בכלל, מגיע מביטוח רכוש או מתביעה אזרחית רגילה.

בפועל, קרנית מתנהלת מול הנפגע בדומה לחברת ביטוח: מקבלת תביעה בכתב, מבקשת מסמכים, בודקת את נסיבות התאונה ואת היקף הנזק, ומשלמת לפי אותם כללי פיצוי שקובע החוק.

המקרים המזכים בפיצוי מקרנית

המקרים שבהם אדם זכאי לפיצוי מקרנית מפורטים בסעיף 12 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השכיחים ביותר מתחלקים לשלוש קבוצות: הפוגע אינו ידוע, לרכב אין כיסוי ביטוחי שחל על התאונה, או שהמבטח אינו מסוגל לשלם.

תאונת פגע וברח

כשזהות הנהג הפוגע אינה ידועה, גם זהות המבטח שלו אינה ידועה, ואין למי לפנות. בתאונת פגע וברח הנטל הוא על הנפגע להוכיח שהתאונה באמת קרתה, ולכן התיעוד הוא שקובע את גורל התביעה. נדרשים מסמכים מהמשטרה ומהגורמים הרפואיים, ועדים שהיו במקום מחזקים מאוד את הטענות.

רכב ללא כיסוי ביטוחי

היעדר כיסוי יכול לנבוע מכמה מצבים:

• הנהג לא החזיק ברישיון נהיגה בעת התאונה, בכלל או בתקופת שלילה.
• הפגיעה נגרמה על ידי רכב גנוב.
• הרכב שימש בעת התאונה למטרה שאינה תואמת את הפוליסה, למשל רכב בפוליסה פרטית ששימש להסעות בתשלום. על הקווים בין הסעה משותפת להסעה בתשלום אפשר לקרוא במדריך קארפול בישראל והאם צריך ביטוח.
• הרכב אינו מבוטח בשל פיגור בתשלומים, או שהפוליסה אינה חלה על הנהג שנהג בו באותו רגע, למשל ביטוח חובה שאינו מכסה את בנו של בעל הרכב.

חברת ביטוח בהליכי פירוק

כאן הנהג עשה את כל מה שנדרש ושילם את הפרמיה, אבל חברת הביטוח אינה מסוגלת לעמוד בתשלום. במקרה כזה קרנית משלמת לנפגע במקומה.

מקור: סעיפים 10 ו-12 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כפי שמתואר בערך בוויקיפדיה.

מתי קרנית לא תפצה, ומתי היא תובעת את הנהג

קרנית לא תפצה על נזקי רכוש בשום מקרה, משום שהיא נועדה לפיצוי על נזקי גוף בלבד. מי שרכבו נפגע בתאונת פגע וברח, למשל, יוכל לקבל מקרנית פיצוי על הפציעה שלו, אבל לא על תיקון הרכב. את נזק הרכוש מכסה, אם בכלל, ביטוח מקיף או ביטוח צד שלישי שבעל הרכב רכש מרצונו.

החריג השני נוגע לנהג עצמו. נהג שידע, או שהיה עליו לדעת, שאין כיסוי ביטוחי לרכב שבו נהג, אינו זכאי לפיצוי מקרנית על הפגיעה שלו עצמו. אלה מקרי קצה, אבל הם חשובים: מי שנוהג בידיעה שהביטוח פקע, או ברכב שאינו מורשה לנהוג בו, נוטל על עצמו סיכון כפול.

הסיכון הכפול הוא זה: מלבד שלילת הפיצוי לנהג עצמו, קרנית רשאית, אחרי שפיצתה את הנפגעים האחרים בתאונה, לתבוע מאותו נהג את הסכום ששילמה להם. במקרה של נפגע קשה, מדובר בתביעה שיכולה להגיע לסכומים שמשנים חיים. לכן נהג שנפגע ברכב של אחר, ובמיוחד ברכב של בן משפחה, יצטרך להוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהפוליסה אינה חלה עליו.

המסקנה המעשית פשוטה: לפני שנוהגים ברכב של מישהו אחר, כדאי לבדוק בפוליסת החובה מי רשאי לנהוג בו, ובאיזה גיל ובאיזה ותק. בדיקה של דקה חוסכת מחלוקת שעלולה להימשך שנים.

איך מגישים תביעה לקרנית: השלבים

תביעה לקרנית מוגשת בכתב, באמצעות טופס תביעה שהוא דרישה רשמית לקבלת פיצוי, וכל הטפסים הנדרשים מרוכזים באתר של קרנית. הסדר המקובל הוא כזה:

1. הגשת טופס התביעה. זו הדרישה בכתב לקבלת פיצוי, והיא פותחת את ההליך.
2. מילוי המסמכים הנלווים. אחרי הגשת התביעה קרנית שולחת לנפגע מסמכים נוספים למילוי. אפשר להקדים ולהוריד אותם מהאתר מראש.
3. עיון בערכת המסמכים בדבר אופן בירור ויישוב תביעה. הערכה מפרטת את הכללים שלפיהם קרנית בוחנת תביעות, ועוזרת למלא את הטפסים נכון כבר בפעם הראשונה.
4. ויתור על סודיות רפואית. בלי הטופס הזה קרנית אינה יכולה לקבל את המידע הרפואי שנדרש כדי להעריך את הנזק.
5. ייפוי כוח, כשיש ייצוג. נפגע שמיוצג על ידי עורך דין מצרף ייפוי כוח וטפסים נוספים הנוגעים לייצוג.

לפני כל צעד אחר צריך לוודא שלא חלפה תקופת ההתיישנות מאז התאונה, כי תביעה שהוגשה אחריה עלולה להידחות בלי לבחון את הנזק בכלל. מושג ההתיישנות פירושו שהזכות לתבוע נשארת קיימת רק לפרק זמן מוגבל, ואת המועד המדויק כדאי לבדוק מול הכללים שמפרסמת קרנית או מול עורך דין.

אחרי הגשת הטפסים מתנהל קשר שוטף בין הנפגע, או מי שמייצג אותו, לבין קרנית. הקרן מודיעה אם נדרשים מסמכים נוספים ומעדכנת על התקדמות הבירור. מי שאינו יכול לממן ייצוג משפטי יכול לבדוק את האפשרויות במדריך סיוע משפטי מהמדינה - מי זכאי לקבל.

מה כדאי להכין ולבדוק לפני שפונים

הצלחת תביעה לקרנית נקבעת ברובה עוד לפני שהטופס הראשון מוגש, ביכולת להוכיח שהתאונה קרתה, שהיא גרמה לנזק הגוף ושאין מבטח אחר שחייב לשלם. התיעוד שנאסף בימים הראשונים אחרי התאונה הוא הנכס החשוב ביותר של הנפגע, ובתאונת פגע וברח הוא לעיתים הראיה היחידה.

רשימת ההכנה המקובלת כוללת:

• דיווח למשטרה סמוך ככל האפשר לתאונה, ושמירת מספר התיק או אישור הדיווח.
• מסמכים רפואיים מחדר המיון, מרופא המשפחה וממומחים, לפי סדר כרונולוגי.
• פרטי עדים ששהו במקום: שם וטלפון, ואם אפשר גם תיאור קצר של מה שראו.
• פרטי הרכב הפוגע, ככל שידועים: מספר רישוי, צבע, דגם, כיוון נסיעה.
• תיעוד המקום: תמונות של זירת התאונה, של הפציעות ושל הנזק.

מעבר לפיצוי מקרנית, נפגע שאינו יכול לחזור לעבודה לאורך זמן כדאי שיבדוק גם אם יש לו כיסוי פרטי משלים. פירוט על כך במדריך אובדן כושר עבודה - מה הכיסוי ואיך בודקים אם יש לכם, ואת רשימת הפוליסות הקיימות על שמכם אפשר לראות בהר הביטוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

מקורות

• ויקיפדיה - חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
• ויקיפדיה - התיישנות
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - הר הביטוח