מה זו קרנית ומאיפה מגיע הכסף שלה

קרנית היא תאגיד סטטוטורי, כלומר גוף שהקמתו נקבעה בחוק. הקרן הוקמה ב-1975 מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, והכללים שלפיהם היא פועלת נקבעו בתקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, התשל"ו-1976. את הנהלת הקרן ממנה שר האוצר.

הרעיון שמאחורי הקרן פשוט: בישראל, נפגע גוף בתאונת דרכים מקבל פיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה, בלי צורך להוכיח אשמה. אבל יש מצבים שבהם אין חברת ביטוח שאפשר לפנות אליה, למשל כשהנהג ברח ואיש לא יודע מי הוא. בדיוק למצבים האלה נועדה קרנית. קרנית היא מוצא אחרון: היא נכנסת לתמונה רק כשלנפגע אין מבטח אחר שאפשר לתבוע ממנו.

מקור המימון של הקרן קשור ישירות לכל מי שמחזיק רכב: חלק מפרמיית ביטוח החובה שמשלמים מדי שנה מועבר לקרנית. במילים אחרות, כל בעל רכב מממן, גם בלי לשים לב, רשת ביטחון שמגינה על הולכי רגל, נהגים ונוסעים שנפגעו בנסיבות חריגות. מי שרוצה להבין טוב יותר מה ביטוח החובה מכסה ובמה הוא שונה מביטוח מקיף, יכול לקרוא את המדריך על ביטוח רכב חובה מול מקיף. שיעור ההעברה המדויק מהפרמיה לקרן אינו מתפרסם בדרך כלל לציבור, והוא אינו משפיע על זכאותו של הנפגע.

באילו מצבים קרנית משלמת

הזכאות לפיצוי מקרנית מעוגנת ב-סעיף 12 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הזכאים הם נפגעי גוף מכל הסוגים: הולכי רגל, נהגים, נוסעים ורוכבי אופניים, ובלבד שאינם יכולים לתבוע מבטח אחר. כדי לקבל פיצוי צריך להתקיים אחד משלושה מצבים: הנהג הפוגע אינו ידוע, לרכב הפוגע לא היה כיסוי ביטוחי, או שהמבטח שלו נמצא בהליכי פירוק.

תאונת פגע וברח

כשהנהג הפוגע נמלט ואי אפשר לזהות אותו, אי אפשר גם לדעת מי ביטח את הרכב שלו. במצב כזה התיעוד הוא הכול: דיווח למשטרה, מסמכים רפואיים מהטיפול שאחרי התאונה ופרטי עדים שראו את האירוע. הקרן צריכה להשתכנע שאכן התרחשה תאונת דרכים, ולכן כדאי לאסוף ראיות כמה שיותר מוקדם.

רכב בלי כיסוי ביטוחי

רכב יכול להיות "בלי כיסוי" גם כשיש לו פוליסה על הנייר. דוגמאות טיפוסיות:

  • לנהג לא היה רישיון נהיגה בזמן התאונה.
  • הרכב הפוגע היה גנוב.
  • הרכב שימש בניגוד לתנאי הפוליסה, למשל רכב בביטוח פרטי שהסיע נוסעים בתשלום.
  • לא שולמה פרמיה, והפוליסה לא הייתה בתוקף.

מבטח בהליכי פירוק

כאן בעל הרכב עשה את כל מה שנדרש ושילם על הביטוח, אבל חברת הביטוח עצמה אינה מסוגלת לשלם כי היא בהליכי פירוק. גם במקרה כזה קרנית נכנסת לנעליה ומשלמת לנפגע.

מי לא יקבל פיצוי, ומתי קרנית תובעת בחזרה

קרנית מפצה על נזקי גוף בלבד. מי שרכבו נפגע בתאונת פגע וברח לא יקבל ממנה פיצוי על הפח, הזגוגיות או המנוע; לנזק כזה צריך לבדוק את ביטוח הרכב המקיף או צד ג' שלו, אם יש. מעבר לכך, החוק שולל את הזכות לפיצוי מכמה קבוצות של נפגעים.

לפי הכללים לתביעת נזקי גוף בתאונת דרכים, נפגע אינו זכאי לפיצוי אם התקיים בו אחד מאלה:

קרנית הקרן לנפגעי תאונות דרכים
  • נהג ברכב בלי ביטוח.
  • הרשה לאדם אחר לנהוג ברכב שלו בלי ביטוח.
  • נהג תוך ביצוע עבירה הקשורה לרכב, לפי סימן ה'1 לחוק העונשין (למשל שימוש ברכב בלי רשות).
  • השתמש ברכב כדי לבצע פשע.
  • גרם לתאונה בכוונה.

תלויים של נהג שנהרג בלי ביטוח

יש חריג חשוב שרבים אינם מכירים. גם כשאדם שנהרג בתאונה לא היה זכאי בעצמו לפיצוי, למשל כי נהג בלי ביטוח, התלויים בו רשאים להגיש תביעה לקרנית. בני משפחה שאיבדו את מי שפרנס אותם אינם נענשים על מחדל הביטוח של המנוח.

תביעה חוזרת נגד הנהג ובעל הרכב

אחרי שקרנית פיצתה את הנפגע, היא עשויה לפנות לנהג שנהג בלי ביטוח, וגם לבעל הרכב, ולתבוע מהם את הסכום ששילמה. לכן מי שמשאיל את רכבו לנהג שאינו מכוסה בפוליסה, או מאחר בתשלום הפרמיה, חושף את עצמו לחוב שעשוי להיות גבוה מאוד.

אופניים וקורקינטים חשמליים - מתי התאונה לא מגיעה לקרנית

עם התרבות האופניים והקורקינטים החשמליים ברחובות, עולה שוב ושוב השאלה מה קורה כשהולך רגל נפגע מרוכב כזה שנעלם. התשובה מפתיעה רבים. לפי פסיקת בתי המשפט, אופניים וקורקינטים חשמליים אינם נחשבים "רכב מנועי" לעניין חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

המשמעות המעשית: תאונה שבה מעורב רק כלי כזה עשויה להיחשב תאונה אישית ולא תאונת פגע וברח, ולכן היא אינה מגיעה לקרנית. הולך רגל שנפגע מקורקינט חשמלי שהרוכב שלו ברח לא יוכל, בדרך כלל, לקבל פיצוי מהקרן, גם אם הפגיעה קשה.

המצב משתנה כשבתאונה מעורב גם רכב מנועי במובן החוק, למשל מכונית או אופנוע. אז ייתכן שהחוק כן חל, וצריך לבחון את הנסיבות לגופן. בכל מקרה כדאי לתעד את האירוע, לדווח למשטרה ולשמור את כל המסמכים הרפואיים, כי ייתכנו מסלולי פיצוי אחרים: ביטוח תאונות אישיות פרטי, ביטוח שבמסגרת מקום העבודה, או תביעה אזרחית נגד הרוכב אם יאותר. מי שמחזיק ביטוח אובדן כושר עבודה עשוי לקבל ממנו תשלום אם הפציעה מונעת ממנו לעבוד, בלי קשר לשאלה מי גרם לתאונה.

איך מגישים תביעה לקרנית ומה קורה אחר כך

ההליך מתחיל בטופס תביעה, שהוא דרישה בכתב לקבלת פיצוי. לטופס מצרפים את המסמכים שהקרן מפרטת באתר שלה: תיעוד משטרתי, מסמכים רפואיים, ובמקרה של ייצוג גם ייפוי כוח לעורך הדין. בדרך כלל נדרש גם טופס ויתור על סודיות רפואית, שמאפשר לקרן לעיין בתיק הרפואי של הנפגע.

לאן שולחים

את התביעה אפשר לשלוח בשלוש דרכים:

  • בדואר: קרנית, דרך מנחם בגין 23, תל אביב, מיקוד 6137401.
  • בפקס: 03-7111667.
  • בדואר אלקטרוני, לכתובת שמופיעה באתר הקרן.

בכל פנייה, בכל ערוץ, מציינים שם מלא וכתובת, כדי שהתשובה תגיע ליעדה.

לוח הזמנים

בתוך 30 יום מקבלת מסמכי התביעה, קרנית שולחת תשובה בכתב אם הזכאות אושרה. מי שזכאותו אושרה מקבל מהקרן את אותם פיצויים שהיה מקבל מחברת ביטוח, וקרנית גם משלמת ישירות לבית החולים את הוצאות הטיפול בו. לאורך ההליך הקרן נשארת בקשר עם הנפגע ומבקשת מסמכים נוספים כשצריך.

שני מועדים נוספים חשובים: תביעה לפי חוק הפיצויים אפשר להגיש עד 7 שנים ממועד התאונה, ואחרי כן התביעה מתיישנת. ובהליך שמתארך, אפשר לבקש כבר בתחילתו "תשלום תכוף", מקדמה על חשבון הפיצוי הסופי שעוזרת לעמוד בהוצאות השוטפות. פירוט נוסף על מסלולי התביעה מופיע במדריך תביעה על נזקי גוף.

ייצוג משפטי ושכר טרחה - כמה מותר לגבות

אין חובה להיות מיוצג בתביעה מול קרנית, ואפשר להגיש אותה באופן עצמאי. עם זאת, בתיקים מורכבים, עם פגיעה קשה או מחלוקת על הזכאות, נפגעים רבים בוחרים לשכור עורך דין. כדי להגן עליהם, החוק מגביל את שכר הטרחה שעורך דין רשאי לגבות בתביעות כאלה.

שלב סיום התיקתקרת שכר הטרחה מהפיצוי
פשרה לפני הגשת תביעה לבית המשפט8% ועוד מע"מ
פשרה אחרי הגשת תביעה ולפני פסק דין11% ועוד מע"מ
פיצוי שנפסק בבית המשפט13% ועוד מע"מ

מקור: כל זכות - הגבלת שכר הטרחה של עורכי דין בתביעות נפגעי תאונות דרכים

התקרות נקבעו בסעיף 16 לחוק, והן חלות גם כשהנפגע חתם על הסכם שכר טרחה גבוה יותר. מי ששילם לעורך הדין יותר מהתקרה הקבועה בחוק זכאי לקבל בחזרה את ההפרש. לפני חתימה על הסכם כדאי לבדוק שהאחוז שבו נקוב תואם את השלב שבו התיק צפוי להסתיים, ולזכור שתיק שנסגר בפשרה מוקדמת אמור לעלות פחות. נפגע שמגיש לבד חוסך את שכר הטרחה, אבל צריך להקפיד על כל המסמכים ועל מועד ההתיישנות בעצמו.

זכויות נוספות לנפגע שאינן תלויות בקרנית

הפיצוי מקרנית אינו הזכות היחידה של נפגע תאונת דרכים. כמה הטבות ניתנות במקביל, וחלקן אוטומטיות. נפגעי תאונות דרכים פטורים מהשתתפות עצמית בקופת החולים על שירותים ותרופות שבסל הבריאות שניתנו בגלל התאונה, והפטור ניתן אוטומטית. הפרטים מופיעים בעמוד הפטור מהשתתפות עצמית לנפגעי תאונות דרכים.

גם הפינוי באמבולנס ממומן במקרים רבים. לפי כללי מימון הפינוי באמבולנס, מי שפונה בניידת טיפול נמרץ, או באמבולנס רגיל ואושפז, זכאי למימון מלא מקופת החולים. את שובר ההתחייבות שמקבלים מצוות האמבולנס מציגים בקופה בתוך 30 יום. מי שפונה באמבולנס רגיל ולא אושפז פונה למבטח שחייב בתאונה.

בנוסף, נפגע עשוי להיות זכאי לגמלאות מביטוח לאומי: קצבת נכות כללית, ואם התאונה הוכרה כתאונת עבודה, גם דמי פגיעה ונכות מעבודה. חשוב לדעת שסכומי הגמלאות עשויים להיות מופחתים מהפיצוי לפי חוק הפיצויים, כך שאין "כפל" מלא. על פתיחת תיק ועל הגמלאות השונות אפשר לקרוא במדריך על ביטוח לאומי. נפגע שנותר עם מגבלת ניידות יכול לבדוק גם את הזכאות לתו נכה.

מקורות