עריכת צוואה - למה זה חשוב, למה כדאי לשים לב, ומהם העלויות?

מה צוואה קובעת, ומה קורה כשאין צוואה

ירושה היא שם כולל לכל הנכסים, הכספים והזכויות שאדם משאיר אחריו, ובשפה המשפטית הם נקראים עיזבון. בישראל הנושא מוסדר בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, שקובע גם כיצד מחלקים עיזבון כשאין צוואה וגם אילו כללים צוואה צריכה לקיים כדי שתהיה בעלת תוקף. ההבדל בין שני המצבים גדול: בלי צוואה, החוק הוא שמחליט מי יורש וכמה, ובדרך כלל מדובר בבן או בת הזוג, בילדים ובקרובי משפחה אחרים לפי סדר שנקבע מראש. כשיש צוואה תקפה, רצון המצווה הוא שקובע.

צוואה היא מסמך שבו אדם מורה מי יקבל את נכסיו אחרי מותו ובאיזו חלוקה. החוק מעניק למצווה חופש כמעט מלא: מותר להוריש הכול לבן זוג, לחלק שווה בשווה בין הילדים, להעביר את הרכוש לחבר קרוב או לתרום אותו למוסד צדקה. אין חובה לכלול בצוואה קרובי משפחה, וגם בחירה שנראית לסביבה מפתיעה היא לגיטימית כל עוד המצווה היה כשיר וצלול בשעת העריכה.

הסיבה המעשית לעריכת צוואה היא בעיקר מניעת סכסוכים. פטירה פתאומית, מחלה או תאונה אינן מודיעות מראש, ובמשפחות רבות מחלוקות על ירושה פורצות דווקא בתקופה הרגישה ביותר, אחרי האבל. צוואה ברורה מצמצמת מאוד את המקום לפרשנויות ולוויכוחים, כי היא מבטאת בכתב את מה שהנפטר רצה. גם כשיש עדיין מחלוקת, נקודת המוצא היא מסמך ולא זיכרונות סותרים של בני המשפחה.

חוק הירושה מפרט כללים צורניים לכל סוג של צוואה. עם זאת, בתי המשפט אינם פוסלים צוואה באופן אוטומטי בגלל כל פגם. כשברור שהמסמך משקף את רצונו האמיתי של המנוח, והפגם הוא טכני ולא מהותי, בית המשפט רשאי לקיים את הצוואה בכל זאת. אין להסתמך על כך מראש: צוואה שנערכה כהלכה חוסכת למשפחה הליך משפטי שלם. משפחות שעדיין מתקשות להגיע להבנות יכולות לשקול גם הליך גישור לפני פנייה לבית המשפט.

מי רשאי לערוך צוואה, ומתי נכון לעשות את זה

החוק מגביל את עריכת הצוואה לאנשים שמסוגלים להבין את משמעותה. קטינים מתחת לגיל 18 ואנשים שהוכרזו בידי בית המשפט פסולי דין אינם יכולים לערוך צוואה. פסול דין הוא מי שבשל מחלה נפשית או ליקוי שכלי אינו מסוגל לדאוג לענייניו, ובית המשפט הכריז עליו ככזה. ההיגיון פשוט: צוואה היא החלטה בעלת השלכות כבדות על אנשים אחרים, ולכן היא שמורה למי שמבין אותן.

מעבר לגבול החוקי, יש גם שאלה מעשית של כשירות. צוואה שנערכה בגיל מבוגר מאוד, או בתקופה של ירידה קוגניטיבית, חשופה יותר לטענות שהמצווה לא הבין על מה הוא חותם, או שמישהו השפיע עליו. לכן מקובל להמליץ שלא לדחות את העריכה לשלב מאוחר בחיים. צוואה שנכתבה בשיא הכשירות, כשאין ספק לגבי הצלילות, קשה הרבה יותר לתקוף.

יש כמה נקודות זמן שבהן כדאי במיוחד לבדוק את הנושא: נישואים או תחילת חיים משותפים, לידת ילד, רכישת דירה, הקמת עסק, גירושים או פרידה, ומצב שבו יש ילדים מקשרים קודמים. בני זוג שחיים יחד בלי נישואים, למשל, יכולים להסדיר את מערכת היחסים הכלכלית ביניהם גם בהסכם לחיים משותפים, אבל ההסכם אינו מחליף צוואה כשמדובר במה שיקרה אחרי הפטירה.

חשוב לזכור שצוואה אינה החלטה בלתי הפיכה. אפשר לבטל אותה ולערוך חדשה בכל שלב ומכל סיבה, ולכן אין סיבה לחכות עד שכל הפרטים יתבהרו. צוואה שנערכה היום ותעודכן בעוד כמה שנים עדיפה על מצב שבו אין צוואה כלל.

ארבע הדרכים לערוך צוואה

חוק הירושה מכיר בארבע צורות של צוואה, ולכל אחת כללים משלה. הבחירה ביניהן תלויה בצורך בפרטיות, ברצון לחזק את המסמך מפני ערעורים ובנסיבות שבהן נמצא המצווה. שלוש צורות פתוחות לכל אדם כשיר, והרביעית - צוואה בעל פה - מוכרת רק כשהמצווה גוסס או רואה את עצמו מול פני המוות.

צוואה בכתב יד

זו צוואה שהמצווה כותב כולה בכתב ידו, חותם עליה ומציין את התאריך. היא אינה דורשת עדים או עורך דין, ולכן מתאימה למי שמעדיף לשמור את תוכן הצוואה לעצמו. אסור שהיא תהיה מודפסת, וכל שינוי או מחיקה צריכים להיות מלווים בחתימת המצווה לצדם. כתב היד צריך להיות קריא, אחרת עלולה להתעורר מחלוקת על התוכן. התאריך חשוב במיוחד: כשנמצאות כמה צוואות, הקובעת היא המאוחרת ביותר.

הניסוח הוא נקודת תורפה נפוצה. הצוואה צריכה להיכתב בלשון ציווי ברורה, כזו שבה המצווה מורה מי יקבל מה, ולא בלשון של בקשה או משאלה. היו מקרים שבהם אדם הוריש את כל רכושו ליורש אחד ו"ביקש" ממנו לחלוק עם אחרים, ובית המשפט קבע שהבקשה אינה מחייבת והיורש רשאי לשמור הכול לעצמו. כדאי לפרט את זהות היורשים, את מידת הקרבה למצווה (בן זוג, ילד, אח, חבר) ואת החלק או הנכס המדויק שכל אחד מקבל.

צוואה בפני עדים

במקרה הזה המצווה חותם על הצוואה בנוכחות שני עדים בגירים, והם חותמים אחריו ומאשרים שחתם מרצונו החופשי ושהמסמך הוא צוואתו. הצוואה יכולה להיות מודפסת או בכתב יד. התנאים לגבי העדים מחמירים: שניהם חייבים להיות כשירים משפטית, כלומר בגירים ולא פסולי דין, ואסור שיהיו נהנים מהצוואה. נהנה שחתם כעד, או שהשתתף בעריכת הצוואה, הוא אחת העילות המוכרות להתנגדות לקיומה.

צוואה בפני רשות

צוואה זו נערכת בפני גורם מוסמך: שופט או רשם של בית משפט, חבר בבית דין דתי, הרשם לענייני ירושה או נוטריון. המצווה יכול לומר את דבריו בעל פה בפני הרשות, או להגיש לה צוואה שכתב בעצמו. הצורה הנפוצה ביותר היא צוואה בפני נוטריון, שנבחרת בעיקר בזכות החיזוק שהיא מעניקה לתוקף המסמך, כי הנוטריון מאשר את זהות המצווה ואת הבנתו.

צוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע)

צוואה בעל פה שלא בפני רשות מוכרת רק במצב חריג: אדם גוסס, או מי שרואה את עצמו מול פני המוות, אומר את צוואתו בפני שני עדים. העדים צריכים לרשום את הדברים בזיכרון דברים ולהפקיד אותו אצל הרשם לענייני ירושה. מדובר בפתרון לשעת חירום, כשאין אפשרות מעשית לערוך צוואה בדרכים האחרות. אם עבר חודש מאז שחלפו הנסיבות שהצדיקו אותה והמצווה עדיין בחיים, הצוואה מתבטלת.

מקור: תעריף הנוטריונים לפי ביזפורטל, וכללי צוואה בעל פה לפי כל זכות.

כמה עולה לערוך צוואה ולטפל בה

עלות הצוואה תלויה בצורה שנבחרה, אבל גם בשלבים שאחריה: הפקדה, ובהמשך בקשה לצו קיום צוואה. צוואה בכתב יד וצוואה בפני עדים אינן כרוכות בתשלום כלשהו, ונדרש רק לקיים את דרישות החוק. גם צוואה בעל פה אינה עולה כסף. ההוצאה הישירה מתחילה כשבוחרים בצוואה בפני רשות.

אישור צוואה בפני נוטריון עולה 293 ש"ח לחותם הראשון ו-147 ש"ח לכל חותם נוסף, בתוספת מע"מ, לפי התעריף שנכנס לתוקף בינואר 2026. התעריף הזה אחיד וקבוע בתקנות, כך שכל נוטריון אמור לגבות אותו סכום על האישור עצמו. חשוב להבחין בין אישור הצוואה לבין ניסוחה: אם עורך דין מנסח את הצוואה עבור המצווה, שכר הטרחה על הניסוח נקבע בהסכמה ביניהם ואינו חלק מהתעריף הקבוע. לכן כדאי לבקש הצעת מחיר שמפרידה בין שני הרכיבים.

לצד העריכה יש אגרות של הרשם לענייני ירושה. הפקדה ראשונה של צוואה פטורה מאגרה, וכך גם הפקדה שנעשית אחרי שעברו 5 שנים ויותר מהפקדה קודמת. אגרה של 126 ש"ח נגבית רק כשמפקידים שוב בתוך פחות מ-5 שנים. החזרת צוואה מופקדת אינה כרוכה באגרה. אחרי הפטירה, היורשים או הזוכים נדרשים לשלם על בקשה לצו קיום צוואה, ובמקרה של מחלוקת - גם על התנגדות.

מקור: אגרות הפקדה, צו קיום והתנגדות לפי כל זכות - הפקדת צוואה, ותעריף הנוטריון לפי ביזפורטל.

טיפ: מי שבוחר בצוואה בכתב יד או בעדים כדי לחסוך, יכול עדיין להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה. הפקדה ראשונה אינה עולה כסף, והיא מבטיחה שהמסמך לא יאבד ולא ייעלם אחרי הפטירה.

כספי פנסיה, גמל וביטוח חיים: מוטבים מול צוואה

שאלה שעולה שוב ושוב היא האם הצוואה חלה גם על הסכומים שהצטברו בקרן הפנסיה, בקופות הגמל, בקרן ההשתלמות ובפוליסת ביטוח החיים. מדובר לעיתים קרובות בסכומים גדולים, לפעמים גדולים יותר משאר העיזבון. ככלל, הכספים האלה משולמים למוטבים שהחוסך רשם אצל הקופה או חברת הביטוח, ולא בהכרח לפי מה שכתוב בצוואה.

המשמעות המעשית היא שיש לבדוק את שני המסמכים יחד. אדם שכתב בצוואה שכל רכושו יחולק שווה בשווה בין ילדיו, אבל רשם לפני שנים רבות רק את אחד מהם כמוטב בפוליסה, עלול ליצור תוצאה שונה לגמרי ממה שהתכוון. כדי ששינוי יחול, יש להודיע עליו בכתב לקופה או לחברת הביטוח, ולוודא שהעדכון נקלט. מי שרוצה שהכספים יחולקו לפי הצוואה צריך לציין זאת במפורש מול הגוף המנהל.

כדי לדעת אילו מוצרים קיימים בכלל, אפשר להיעזר בכלים הממשלתיים. הר הביטוח מרכז את פוליסות הביטוח הפעילות של אדם, ופנסיה נט מאפשר לבדוק נתונים על קרנות פנסיה. ההבדלים בין המוצרים עצמם מוסברים במאמר על קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים, ומי שמחזיק פוליסת ריסק יכול לקרוא גם על החזר מס על ביטוח חיים.

נכס נוסף שנשכח לעיתים הוא הרכוש הדיגיטלי: חשבונות, ארנקים דיגיטליים ותכנים מקוונים. כדאי להתייחס גם אליהם בתכנון, כפי שמפורט במאמר על נכסים דיגיטליים.

הפקדה, ביטול ושינוי של צוואה

אחרי שהצוואה נחתמה, צריך להחליט היכן לשמור אותה. אפשר להחזיק אותה בבית, למסור אותה לאדם קרוב שסומכים עליו, או להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה. מי שמחזיק צוואה של אדם אחר חייב למסור אותה לרשם ברגע שנודע לו על הפטירה, והחזקת צוואה בלי למסור אותה היא עבירה. ההפקדה אצל הרשם מונעת את הסיכון הזה מראש.

כך עובדת ההפקדה אצל הרשם

רק המצווה עצמו רשאי להפקיד את הצוואה או להוציא אותה, ולא באמצעות ייפוי כוח. אפשר להפקיד רק צוואה אחת בכל פעם: כדי להפקיד צוואה חדשה יש להוציא קודם את הקודמת. הוצאת הצוואה מהפיקדון אינה מבטלת אותה, והיא נשארת בתוקף כל עוד לא נערכה צוואה מאוחרת יותר. בני זוג שעורכים צוואה הדדית מתייצבים שניהם, מביאים צוואה מקורית לכל מצווה גם אם מדובר במסמך אחד, ומשלמים שתי אגרות כשהן חלות.

הפקדה מקוונת אפשרית למצווה בעל תעודת זהות ישראלית, או לנוטריון שבפניו נערכה הצוואה אם ההפקדה נעשית בתוך 30 ימים מהחתימה. לשם כך נדרשת הרשמה לאזור האישי הממשלתי. אחרי שמתקבל אישור, יש להעביר את הצוואה המקורית בדואר או לתיבה בלשכת הרשם בתוך 45 ימים. מי שמשלם אגרה בבנק הדואר יכול להשלים את ההפקדה רק 24 שעות אחרי התשלום.

בחיי המצווה, תוכן הצוואה המופקדת נשמר בסוד. אחרי הפטירה, כל אדם יכול לברר ללא עלות אם הופקדה צוואה, כך שהמשפחה אינה צריכה לחפש בין ניירות.

ביטול ושינוי

מצווה רשאי לבטל את צוואתו בכל עת ומכל סיבה. במקום לתקן את המסמך הקיים, הדרך המקובלת היא לערוך צוואה חדשה, שמבטלת את הקודמת. כשנמצאות כמה צוואות, הולכים לפי המאוחרת ביותר. כך אפשר להתאים את הצוואה לשינויים בחיים בלי לחשוש שהחלטה אחת תחייב לתמיד.

צוואה והסכם ממון

זוגות רבים עורכים הסכם ממון לפני הנישואים או במהלכם, שמסדיר בעיקר את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה. חלק מהזוגות מכניסים להסכם גם הוראות לגבי מה שיקרה אם אחד מהם ילך לעולמו. כשיש גם הסכם ממון וגם צוואה, חשוב לוודא ששני המסמכים מתיישבים זה עם זה, כי סתירה ביניהם עלולה להוביל למחלוקת משפטית בין השאירים.

אחרי הפטירה: איך מקבלים צו קיום צוואה

צוואה אינה מבוצעת מעצמה. כדי שהיורשים יוכלו לפעול לפיה - להעביר כספים מהבנק, לרשום דירה על שמם או לחלק נכסים - יש להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לצו קיום צוואה. כשאין צוואה, מגישים במקומה בקשה לצו ירושה, והחלוקה נעשית לפי החוק.

הבקשה יכולה להיות מקוונת או ידנית. בבקשה מקוונת האגרה היא 507 ש"ח, ונוספות לה הוצאות פרסום של 66 ש"ח. בהגשה ידנית האגרה היא 597 ש"ח. כשבעיזבון יש מקרקעין, נדרשת גם אגרת שירות של רשם המקרקעין (טאבו), שב-2025 עמדה על 183 ש"ח. בתוך 7 ימים מהגשת הבקשה המקוונת יש לשלוח את הצוואה המקורית בדואר רשום, או למסור אותה אישית, ללשכת הרשם במחוז שבו התגורר המנוח.

צו קיום צוואה ניתן בדרך כלל לא יאוחר מ-50 ימים מהגשת בקשה תקינה, כולל תקופת הפרסום ברשומות ובעיתון. הפרסום נועד לאפשר למי שמתנגד לצוואה להעלות את טענותיו לפני שהצו ניתן.

אם המנוח הפקיד את צוואתו אצל הרשם ולא הוגשה בקשה, הרשם פותח את הצוואה המופקדת 3 חודשים אחרי הפטירה ומודיע לזוכים על קיומה. במקביל, יש לטפל בעניינים מעשיים נוספים, כמו רכישת חלקת קבורה, שכדאי להכיר מראש כדי לא להיתקל בהם לראשונה בשעת אבל.

כשבני המשפחה מתנגדים לצוואה

הסרט "רצח כתוב היטב" מ-2019 מתאר משפחה שמגלה שהסבא העשיר הוריש את כל רכושו למטפלת שלו, והתגובה, כצפוי, אינה רגועה. במציאות, קרובי משפחה מגלים לפעמים שקיבלו הרבה פחות ממה שציפו, או שאינם מוזכרים בצוואה כלל. כיוון שאין חובה חוקית להוריש לבני משפחה, אכזבה כשלעצמה אינה סיבה לבטל צוואה. כדי להתנגד צריך להצביע על עילה משפטית.

עילות מוכרות להתנגדות

• קיומה של צוואה מאוחרת יותר, שגוברת על זו שהוגשה.
• צוואה שאינה משקפת את רצון המנוח, או שנפלו בה פגמים, למשל הוראות שסותרות זו את זו.
• השפעה בלתי הוגנת, לחץ, איום או כפייה על המצווה.
• נהנה מהצוואה שהשתתף בעריכתה או שימש עד לה.

מועדים ואגרת ההתנגדות

התנגדות מגישים בתוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על הבקשה, ובתנאי שהצו טרם ניתן. הרשם מוסמך לקבוע תקופה ארוכה יותר ולהאריך את המועד. אם הצו כבר ניתן, לא מגישים התנגדות אלא בקשה לתיקון הצו או לביטולו.

הגשת התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה כרוכה באגרה של 1,140 ש"ח, נכון ל-2026. להתנגדות מצרפים תצהיר מאומת בידי עורך דין, אסמכתאות שתומכות בעילה ואת פרטי כל בעלי הדין, ושולחים העתק לכל אחד מהם. התנגדות תקפה מועברת להכרעת בית המשפט לענייני משפחה, ושם נגבית אגרת בית משפט נוספת.

מי שמתקשה לממן את ההליך יכול לבדוק זכאות לסיוע משפטי מהמדינה. בכל מקרה, ההליך יקר, ארוך ומעייף רגשית, ולכן הכלי היעיל ביותר נגד התנגדויות הוא מניעה: צוואה בצורה תקינה, בניסוח ברור, עם עדים כשירים שאינם נהנים, ובזמן שהכשירות של המצווה אינה מוטלת בספק.

מקורות

• כל זכות - הפקדת צוואה אצל רשם הירושה: https://www.kolzchut.org.il/he/הפקדת_צוואה_אצל_רשם_הירושה_במשרד_המשפטים
• כל זכות - הגשת בקשה מקוונת לקבלת צו קיום צוואה: https://www.kolzchut.org.il/he/הגשת_בקשה_מקוונת_לקבלת_צו_קיום_צוואה
• כל זכות - התנגדות לצו קיום צוואה: https://www.kolzchut.org.il/he/התנגדות_לצו_קיום_צוואה
• כל זכות - צוואה בעל פה: https://www.kolzchut.org.il/he/צוואה_בעל_פה
• ביזפורטל - תעריף אישור נוטריוני לצוואה: https://www.bizportal.co.il/guides/news/article/20039003
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - הר הביטוח: https://harb.cma.gov.il/
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - פנסיה נט: https://pensyanet.cma.gov.il/