מי נחשב ידוע בציבור, ואיך מכריעים בזה

ידועים בציבור הם בני זוג שמנהלים חיים משותפים בלי להינשא. זה יכול להיות גבר ואישה, ויכולים להיות אלה בני זוג מאותו מין. יש זוגות שבוחרים בדרך הזו מתוך עמדה ערכית: חלקם מתנגדים למוסד הנישואין עצמו, וחלקם מתנגדים לכך שבישראל נישואין של יהודים נערכים לפי ההלכה. אחרים פשוט מעדיפים לוותר על הבירוקרטיה, או שאינם מרגישים צורך לתת לקשר מעמד רשמי. מבחינת הזכויות הכלכליות, ההבדל בינם לבין זוג נשוי קטן מכפי שנדמה, אבל הוא קיים, וחשוב להכיר אותו.

החוק אינו מגדיר מיהם ידועים בציבור, ולכן כל זוג נבחן לפי הנסיבות שלו. השאלות המרכזיות הן אם יש בין בני הזוג קשר מחייב, אם הם מנהלים משק בית משותף, ואם יש סימנים נוספים לחיים משותפים: המשפחה והחברים מכירים בהם כזוג, הם מבלים את רוב הזמן יחד ומתכננים את העתיד ביחד. בית המשפט מנסה להבין אם מנקודת המבט של בני הזוג עצמם, וגם מהתמונה שהם הציגו לסביבה, הייתה ביניהם כוונה לחלוק את החיים.

אין "תקופת אכשרה"

אין משך מינימלי של מגורים משותפים שאחריו בני זוג הופכים לידועים בציבור. דרישה כזו הייתה קיימת בעבר, אבל כיום גם קשר קצר יכול להספיק, אם הכוונה לחיים משותפים ברורה. מנגד, כוונה להינשא בעתיד אינה מספיקה לבדה כדי להוכיח מעמד של ידועים בציבור. חריג אחד לעניין המשך נוגע לאימוץ: משרד הרווחה מאפשר לידועים בציבור להגיש בקשת אימוץ אם גרו יחד שנתיים לפחות.

זוגות בני אותו מין ומקרים חריגים

בפסיקה הוכרו זוגות בני אותו מין כידועים בציבור, ובמקרים מסוימים גם כשכל אחד מבני הזוג החזיק דירה משלו. גם מי שעדיין נשוי לאדם אחד וחי עם אדם אחר יכול להיחשב ידוע בציבור לצורך חלק מהזכויות, ובהן רישום בביטוח לאומי. לעומת זאת, בירושה יש תנאי מפורש שאיש מבני הזוג לא היה נשוי לאחר בשעת הפטירה, ולכן אותו מצב יכול להוביל לתוצאות שונות בתחומים שונים.

מה מקל על ההוכחה

זוג שרשום כידועים בציבור בביטוח לאומי, או שמחזיק תעודת הצהרה על זוגיות, מתקבל בדרך כלל כידועים בציבור בלי שיידרש להוכיח תנאים נוספים. לכן הרישום אינו רק עניין טכני מול גוף אחד: הוא משמש ראיה נוחה גם מול מוסדות אחרים, ולעיתים גם בהליך משפטי.

רישום כידועים בציבור בביטוח לאומי: טופס 107 והעדים

ההכרה בביטוח לאומי היא לרוב הצעד הרשמי הראשון של זוג שאינו נשוי. היא משפיעה על דמי הביטוח, על קצבאות ועל זכויות של בן הזוג, ולעיתים משמשת ראיה גם בתחומים אחרים. הסבר כללי על פתיחת תיק ועל מי משלם דמי ביטוח מופיע במדריך על ביטוח לאומי - מי משלם, מי פטור ואיך פותחים תיק.

הרישום נעשה בטופס 107, שאלון לידועים בציבור, שכולל גם הצהרות של שני עדים שמכירים את בני הזוג. בשאלון מפרטים את הכתובת המשותפת, כמה זמן נמשך הקשר והאם בני הזוג מתכננים להינשא. לטופס מצרפים ראיות שמראות שמדובר בזוגיות של ממש, למשל:

  • מסמכים שמראים הופעה פומבית כזוג.
  • אישורים על חשבון בנק משותף.
  • קבלות על רכישת רכוש משותף.
  • הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים, אם נחתם.

איפה מגישים

את השאלון מגישים במחלקת ביטוח וגבייה בסניף הקרוב, או באתר ביטוח לאומי. המוסד בוחן את הפרטים ואת הראיות, ואם הבקשה עומדת בתנאים הוא מכיר בבני הזוג כידועים בציבור.

מה קורה כשהמצב משתנה

זוג שנישא בינתיים אינו יכול להירשם רטרואקטיבית כידועים בציבור לתקופה שלפני החתונה. לכן מי שרוצה שהתקופה הזו תוכר צריך לטפל ברישום בזמן אמת. גם סיום הקשר דורש פעולה: בפרידה, וגם כשבני הזוג מתחתנים, צריך להודיע על השינוי בכתב למחלקת הגבייה בסניף.

זוגות שנישאו בחו"ל

הרישום פתוח גם לזוגות בני אותו מין שנישאו בחו"ל ואינם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין. מבחינת ביטוח לאומי, הם יכולים להירשם כידועים בציבור ולקבל את הזכויות שנגזרות מכך.

טיפ: כדאי לאסוף את הראיות כבר עם תחילת המגורים המשותפים, כמו חוזה שכירות על שני השמות, חשבונות משותפים וקבלות על רכישות גדולות. קשה יותר לשחזר אותן שנים אחר כך, כשהן נדרשות פתאום.

איך הרישום משפיע על קצבאות וזכויות

ידועים בציבור זכאים לרוב הזכויות שמגיעות לזוג נשוי, ובהן קצבאות מביטוח לאומי. עם זאת, ההשפעה של הרישום אינה תמיד חיובית. יש זכויות שנפתחות בזכותו, ויש זכויות שנקבעו על בסיס מעמד של אדם לא נשוי ועלולות להיפגע ממנו. החובה לדווח לביטוח לאומי על חיים משותפים חלה בכל מקרה, גם כשהרישום מקטין את הקצבה. דיווח שאינו משקף את המציאות עלול לחייב בהחזר של הכספים ששולמו.

ידועים בציבור - זכויות, חובות והלכת השיתוף

זכויות שנפתחות

  • פטור מדמי ביטוח לבן זוג שאינו עובד: בן זוג שאינו עובד של מבוטח יכול להיות פטור מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות, ולהיות מבוטח כעקר או עקרת בית.
  • דמי לידה לבן הזוג: אחרי ששת השבועות הראשונים, בן הזוג יכול להחליף את היולדת בחופשת הלידה ולקבל דמי לידה במקומה. זוג גברים רשום שנולד לו ילד בפונדקאות בחו"ל יכול לבחור מי מהם יוצא לחופשה. על ההיערכות הכלכלית לתקופה הזו אפשר לקרוא במדריך ילדים זו שמחה יקרה - איך להיערך כלכלית לקראת תינוק חדש.
  • תוספת לקצבת זקנה: התוספת החודשית בעד בן או בת זוג עומדת על 924 ש"ח ב-2026. הכנסות של בת זוג בגיל 67 ומעלה, או של בן זוג בגיל 70 ומעלה, אינן נבדקות לצורך התוספת. ידועים בציבור זכאים לה כמו נשואים. הטבות נוספות לגיל השלישי מפורטות במדריך זכויות אזרח ותיק.
  • קצבת שאירים: בן זוג ידוע בציבור שהוכר ככזה זכאי לקצבת שאירים בדיוק כמו אלמן או אלמנה.

זכויות שעלולות להיפגע

  • הבטחת הכנסה: מי שהזכאות שלו נקבעה כאדם לא נשוי עלול לאבד אותה כשהוא נרשם כידוע בציבור, כי מעכשיו בודקים את ההכנסה של שני בני הזוג.
  • קצבת שאירים קיימת: מי שמקבל קצבת שאירים ונישא שוב, או נרשם כידוע בציבור עם בן זוג חדש, מאבד את הקצבה, בכפוף לחריגים מסוימים.

הבדל אחד מחוץ לביטוח לאומי

הזכויות הכלכליות של ידועים בציבור כמעט זהות לאלה של נשואים, אבל לא לגמרי. דוגמה בולטת היא נקודות הזיכוי ממס הכנסה שמתייחסות לבן זוג, שבהן מעמד של ידועים בציבור אינו תמיד שקול לנישואין. לכן כדאי לבדוק כל זכות לגופה, ולא להניח שהשוויון חל באופן גורף.

ירושה: כמה מקבל בן זוג ידוע בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה משווה בין בן זוג ידוע בציבור לבין בן זוג נשוי, בשלושה תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא שבני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף. התנאי השני הוא שאיש מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת המוות. התנאי השלישי הוא שאין צוואה תקפה שקובעת חלוקה אחרת. כשהתנאים מתקיימים, בן הזוג נכנס לסדר הירושה כמו בן זוג נשוי.

כשיש לנפטר ילדים, בן הזוג הידוע בציבור יורש מחצית מהעיזבון, והמחצית השנייה מתחלקת בין הילדים. זו נקודה רגישה במשפחות שבהן לנפטר ילדים מקשר קודם, שלא תמיד קרובים לבן הזוג הנוכחי. במצבים כאלה הירושה על פי דין עלולה להוביל לשותפות לא רצויה בנכסים, למשל בדירה שבה גר בן הזוג.

מי עוד יורש את הנפטרחלקו של בן הזוג בעיזבוןתוספת לבן הזוג
יש ילדים או צאצאים1/2 (מחצית)מיטלטלי הבית והמכונית
אין ילדים, יש הורים1/2 (מחצית)מיטלטלי הבית והמכונית
אין ילדים והורים, יש אחים2/3 (שני שלישים)מיטלטלי הבית והמכונית

מקור: כל זכות - ירושה על פי דין

מיטלטלין ומכונית

מעבר לחלק היחסי, בן הזוג מקבל את מיטלטלי הבית, כלומר הריהוט, מכשירי החשמל והציוד שבבית המשותף, וכן את המכונית. הרכיב הזה נשכח לעיתים קרובות, אבל בעיזבונות קטנים הוא יכול להיות משמעותי.

איך מממשים את הזכות

הירושה אינה עוברת מעצמה. בן הזוג צריך להגיש בקשה לצו ירושה אצל הרשם לענייני ירושה, ולהראות שהתנאים של סעיף 55 מתקיימים. רישום קודם בביטוח לאומי, חשבונות משותפים ועדויות של קרובים יכולים לסייע בכך. בנוסף, בתי המשפט הכירו באפשרות שבן זוג ידוע בציבור שמתקשה לכלכל את עצמו יתבע מזונות מהעיזבון, כפי שיכול לעשות בן זוג נשוי.

זוגות בני אותו מין

חלק מפסקי הדין הכירו בזכות הירושה של ידועים בציבור בני אותו מין, אבל ההכרה הזו עדיין אינה הלכה מחייבת. זוגות כאלה שרוצים ודאות כדאי שיעגנו את רצונם בצוואה, ולא יסתמכו רק על הירושה על פי דין.

חלוקת רכוש בפרידה: הלכת השיתוף

זוגות שנישאו אחרי 31.12.1973 כפופים לחוק יחסי ממון בין בני זוג ולהסדר איזון המשאבים. על ידועים בציבור החוק הזה אינו חל. במקומו, הפסיקה החילה עליהם את חזקת השיתוף, המכונה גם הלכת השיתוף. זו אותה הלכה שחלה על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974, היום שבו חוק יחסי ממון נכנס לתוקף. החזקה חלה גם על ידועים בציבור בני אותו מין.

אצל ידועים בציבור חזקת השיתוף אינה אוטומטית, והצד שתובע חלק ברכוש צריך להוכיח אותה. בתי המשפט נזהרים מלהחיל אותה בהרחבה, כי בני הזוג בחרו מלכתחילה שלא להיכנס למסגרת שמחייבת חלוקת רכוש. לכן נטל ההוכחה כבד יותר מאשר אצל זוג שנישא לפני 1974.

מה צריך להוכיח

  • חיים משותפים תקינים תחת קורת גג אחת, עד שפרץ הסכסוך.
  • מאמץ משותף וקופה משותפת, כלומר ניהול כלכלי משותף בפועל.

אין דרישה שכל אחד מבני הזוג תרם סכום שווה, ואין דרישה לחשבון בנק משותף. בן זוג שהשקיע בגידול הילדים או בניהול הבית, בזמן שהשני הרוויח יותר, יכול להראות מאמץ משותף.

אילו נכסים נכנסים לחזקה

סוג הנכסהאם בדרך כלל משותףהערה
הבית המשותףכןגם כשאחד מבני הזוג שילם יותר
פיצויים, פנסיה וקופות גמלכןזכויות סוציאליות שנצברו בתקופת הקשר
נכסים עסקיים ונכסי קריירהכןבכפוף להוכחת המאמץ המשותף
נכס שנרכש לפני הקשרלאאלא אם הוכחה כוונה לשתף בו
מתנה או ירושהלאאלא אם הוכחה כוונה לשתף, למשל הפקדה בחשבון משותף

מקור: כל זכות - חזקת השיתוף בין בני זוג

החיסכון הפנסיוני הוא לעיתים קרובות הנכס הגדול ביותר של בני זוג, אחרי הדירה. מי שרוצה להבין מה נצבר בכל מוצר יכול להיעזר במדריך קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים.

נכס שלא שימש את החיים המשותפים

עבור נכס שלא שימש את שני בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, למשל דירה להשקעה שרשומה על שם אחד מהם, בן הזוג שטוען לזכות בנכס צריך להראות שהייתה כוונת שיתוף ספציפית באותו נכס. כוונה כללית לחיים משותפים אינה מספיקה. זו הסיבה שפרידות של ידועים בציבור מסתבכות לא פעם בהליכים ארוכים, וחלק מהזוגות פונים להליך גישור כדי להגיע להסכמות בלי להכריע כל נכס בנפרד בבית המשפט.

מזונות בין בני הזוג ומזונות ילדים

אצל זוג יהודי שנישא כדין, הדין הדתי מחייב את הבעל במזונות אשתו כל עוד הם נשואים. אצל ידועים בציבור המצב שונה. אין חובה בחוק לשלם מזונות בין ידועים בציבור לאחר פרידה. המשמעות היא שבן זוג שנשאר בלי הכנסה אחרי סיום הקשר אינו יכול להסתמך על זכות מובטחת למזונות.

מזונות משקמים

למרות זאת, בתי משפט פסקו במקרים מסוימים מזונות לבן זוג ידוע בציבור, בעיקר כשהיה תלוי כלכלית בבן הזוג השני לאורך הקשר. ההנמקה נשענה על הסכמה מפורשת או משתמעת בין בני הזוג, ועל עקרון תום הלב. מזונות כאלה מכונים "מזונות משקמים": הם זמניים, ומטרתם לאפשר לבן הזוג החלש לעמוד על רגליו אחרי הפרידה. הם אינם מוגבלים לנשים, ויכולים להיפסק לטובת כל בן זוג שפיתח תלות כלכלית. הפסיקה בתחום הזה אינה אחידה, ולכן אי אפשר לצפות מראש אם יינתנו ובאיזה היקף. בדרך כלל נבחנים הצרכים של בן הזוג התלוי, משך הקשר ומהותו, והיכולת הכלכלית של מי שיחויב.

ילדים

בכל הנוגע לילדים אין הבדל בין ידועים בציבור לבין נשואים. משמורת, הסדרי שהות ומזונות ילדים נקבעים לפי אותם כללים בדיוק. הורה אינו פטור ממזונות ילדיו רק משום שלא נישא להורה השני, וגם הזכויות של הילדים עצמם אינן תלויות בנישואי ההורים.

דוגמה היפותטית: דנה ויואב חיו יחד שמונה שנים. דנה צמצמה את משרתה כדי לגדל את שני ילדיהם. בפרידה יואב יחויב במזונות הילדים כמו כל אב נשוי. מזונות לדנה עצמה אינם מובטחים בחוק, והיא תצטרך לבקש מזונות משקמים ולהראות את התלות הכלכלית שנוצרה.

הסכם לחיים משותפים והסכם ממון

הדרך הישירה ביותר להימנע ממחלוקת על הרכוש ועל הזכויות היא לקבוע אותם מראש. הסכם לחיים משותפים הוא חוזה בין בני הזוג, שבו הם מחליטים בעצמם מה יהיה משותף, מה יישאר של כל אחד ומה יקרה אם הקשר יסתיים. במקום שבית המשפט ישחזר שנים אחר כך מה הייתה כוונת השיתוף, בני הזוג כותבים אותה בעצמם. הרחבה על המסמך מופיעה במדריך הסכם לחיים משותפים - מי צריך אותו, ומה חשוב שיהיה בו.

אין חובה לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה, אבל אישור כזה אפשרי ומומלץ, כי הוא מחזק את מעמד ההסכם. ההסכם נכתב ונחתם על ידי שני בני הזוג, ונהוג לנסח אותו בעזרת עורך דין שעוסק בדיני משפחה, כדי שיעמוד במבחן אם תתעורר מחלוקת.

מה כדאי להסדיר בהסכם

  • היקף השיתוף הכלכלי: אילו נכסים, חשבונות וחסכונות משותפים, ואילו נשארים של כל אחד.
  • חלוקת הרכוש בפרידה: מה יקרה לדירה, לרכב ולחסכונות אם הקשר יסתיים.
  • העיזבון: איזה חלק מרכושו של כל אחד מבני הזוג נכלל בעיזבונו. זה רלוונטי במיוחד כשיש ילדים מקשר קודם.
  • ניהול משק הבית: איך מתחלקות ההוצאות השוטפות, ומה קורה כשאחד מבני הזוג מפסיק לעבוד.
  • מנגנון ליישוב מחלוקות: אפשר לקבוע מראש פנייה לגישור או לבוררות לפני הגשת תביעה. ההבדלים בין המסלולים מפורטים במדריך הליך בוררות או הליך משפטי.

ההסכם אינו מחליף צוואה

הסכם לחיים משותפים יכול להתייחס לעיזבון, אבל מי שרוצה לקבוע במדויק מי יירש מה צריך לערוך גם צוואה. זה חשוב במיוחד לזוגות בני אותו מין, שזכות הירושה שלהם על פי דין עדיין אינה הלכה מחייבת, ולמי שעדיין נשוי פורמלית לאדם אחר. בשני המקרים סעיף 55 לחוק הירושה עלול שלא לחול. ההסכם גם משמש ראיה לרישום בביטוח לאומי, כך שהוא נותן ערך כבר בתחילת הדרך ולא רק בסופה.

מקורות