המונח ריבית הוא שגור וידוע לכולנו, אבל מה זה ריבית רעיונית? ובכן זהו מונח חשוב בתחום המיסוי, ועל אף שהמונח אינו מוכר, הוא עשוי לגרום לסיבוך עם רשויות המס. במדריך ננסה להסביר בשפה פשוטה מהי ריבית רעיונית, ומה ההשלכות שלה.
מה זה ריבית רעיונית?
במובן הפשוט ביותר, ריבית רעיונית היא ריבית שלא שולמה בפועל, אבל אנו מתייחסים אליה כאילו היא כן שולמה לצרכי חישוב מס. לדוגמא, אבי נתן לבני הלוואה של 1,000 ₪, והם סיכמו ביניהם שבני יצטרך להחזיר לאבי את הסכום תוך שנה, ללא ריבית. זאת, למרות שהריבית הממוצעת במשק היא 3% לסוג זה של הלוואות. במצב זה, נגיד שהריבית הרעיונית כאן היא 3%, שהם 30 ₪.
חשוב להבהיר שכל ריבית בפועל, נמוכה מהריבית שהיינו מצפים שהלווה ישלם (לדוגמא הריבית הממוצעת במשק) יוצרת ריבית רעיונית, השווה להפרש בין הריבית שהלווה היה אמור לשלם, לבין הריבית ששילם בפועל. בישראל, הריבית שמהווה את הסטנדרט, לפיו בוחנים האם קיימת ריבית רעיונית או לא, נקבעת על ידי שר האוצר, ומתעדכנת מעת לעת.
כמו כן, הלוואה היא כל חוב בין שני אנשים, או ישויות משפטיות אחרות, פרט לסוג מסוים של עסקאות בין לאומיות (סעיף 85 בפקודת מס הכנסה).
למה זה חשוב?
כאשר אדם מלווה כסף, ומקבל על הכסף הזה ריבית, ריבית זו נחשבת כהכנסה, והוא מחויב במס הכנסה עליה. גובה המס תלוי בשאלה האם מדובר בהכנסה מעסק או לא. במידה ולא, מס ההכנסה על הריבית הוא 25%.
כך גם בריבית רעיונית. כאשר אדם מלווה לאחר הלוואה, וקיימת ריבית רעיונית, הלווה (מקבל הכסף) או המלווה (נותן הכסף) יחויב בתשלום המס בגין אותה ריבית, בהתאם להוראה הספציפית בחוק.
כלומר, ריבית רעיונית מחויבת במס, ולכן אי תשלום מס בגינה היא עבירת מס, שעלולה לגרור קנסות והליכים פליליים.
מתי לא נכיר בריבית רעיונית
ישנם מצבים בהם החוק יוצר חזקה שלא מדובר בריבית רעיונית, ולכן לא יבוצע חיוב מס בגינה. מצבים אלו הם:
- אשראי רגיל ללקוחות.
- יתרות לחובת פקיד השומה. במצבים בהם שולם מס יתר, ולנישום מגיע החזר, בגין הלוואות לספקים, לעובדים ולבעלי השליטה בחברה.
- פיקדונות בבנקים, במשרדים ממשלתיים, בחברות ממשלתיות וברשויות מקומיות.
- בהתאם לסעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה, לא תוכר ריבית רעיונית על הלוואות שניתנו על ידי מוסד כספי, הלוואות שניתנו מכספי המדינה, או הסוכנות היהודית.
חובת מס על מקבל ההלוואה
בהתאם לסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, ישנה חזקה שמדובר בהכנסה רעיונית, ומקבל ההלוואה יחויב במס, במקרים של:
- יחסי עובד מעביד: הריבית הרעיונית תחושב בהכנסה מעבודה עבור העובד שקיבל את ההלוואה.
- ביחסי נותן ומקבל שירותים: הריבית הרעיונית תחשב להכנסה מעסק או ממשלח יד עבור מקבל השירות.
- ביחסי חברה ובעל שליטה שלה או קרובו – הריבית שלא שולמה תיחשב כדיבידנד שהיה צריך להתקבל מהחברה וימוסה כהכנסה מ – "דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה".
- נכון לשנת 2019, גובה הריבית שקבע שר האוצר היא 3.41%.
חובת מס על נותן ההלוואה
בהתאם לסעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה, ישנה חזקה שמדובר בהכנסה רעיונית, ומקבל ההלוואה יחויב במס, במקרים של "יחסים מיוחדים" בין נותן ההלוואה למקבלה. יחסים מיוחדים כוללים למשל הלוואה לקרוב, שליטה כלשהי של אחד הצדדים בצד השני (החזקה במישרין או בעקיפין של לפחות 5% מאמצעי השליטה). זאת, למעט מקרים חריגים.
ההנחה בסעיף זה היא שהלוואה הניתנת בין אנשים שאין ביניהם יחסים מיוחדים, ניתנת בתנאי שוק, ולכן אין מקום להכיר בריבית רעיונית.
- נכון לשנת 2019, גובה הריבית שקבע שר האוצר היא 2.56.
לסיכום
באופן עקרוני, ריבית רעיונית היא ההפרש בין הריבית שהיינו מצפים שתשולם, לבין הריבית ששולמה בפועל. בישראל "הריבית שהיינו מצפים שתשולם" נקבעת מדי שנה על ידי שר האוצר. עם זאת, לא בכל מצב נכיר בריבית רעיונית. החוק יוצר ארבע קטגוריות. הראשונה, מצבים בהם נניח כנקודת מוצא שלא מדובר בריבית רעיונית (כמו אשראי רגיל ללקוחות).
השניה, מצבים בהם נכיר כנקודת מוצא בריבית רעיונית, ומקבל ההלוואה ישא בתשלום המס (לדוגמא יחסי עובד מעביד). השלישית, מקרים בהם נכיר כנקודת מוצא לפיה יש ריבית רעיונית, ונותן ההלוואה ימוסה בגינה, זאת כאשר יש יחסים מיוחדים בין הנותן למקבל ההלוואה. הרביעית, היא למעשה כל יתר המצבים, שלא נופלים לתוך אחת משלוש הקטגוריות הקודמות. במצבים כאלה, אנחנו לא נניח כנקודת מוצא שיש לחייב מי מהצדדים במס על ריבית רעיונית. זאת, מתוך הנחה שהלוואה שניתנה בין אנשים שאין ביניהם יחסים מיוחדים, תינתן בתנאי שוק.
