עוסק פטור – הגדרה
במסגרת עסקאות עם לקוחות, כל עסק גובה מהלקוח מע"מ (מס ערך מוסף) עבור המוצר או השירות. את המע"מ העסק צריך להעביר לרשות המיסים, על פי חוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975.
עוסק פטור הוא בעל עסק שרשות המיסים העניקה לו פטור מתשלום המע"מ. הקריטריון לפיו נקבעת ההגדרה של עוסק פטור הוא מחזור העסקאות.
מהו מחזור עסקאות?
ההגדרה למושג "מחזור עסקאות של עוסק" מצויה בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף:
סך כל המחיר, כמשמעותו בסעיף 7, של העסקאות בשנת המס שחלפה, ואם הסכום אינו ידוע, או שעסק רק בחלק מאותה שנה – הסכום העשוי להתקבל בשנת המס השוטפת, כשהוא מחושב לפי הנחיות שקבע שר האוצר ובלבד שאם התברר למנהל או לעוסק ביום מן הימים בתוך שנת המס השוטפת, כי סך כל המחיר כאמור של העסקאות בשנה השוטפת עולה או יעלה על סך כל המחיר בשנה שחלפה או בשנה השוטפת, כשהוא מחושב כאמור, יראו מאותו יום ועד לתום שנת המס את הסכום הגבוה יותר כמחזור העסקאות של העוסק; לעניין זה, "עסקאות" – למעט מכירת ציוד.
התקרה העדכנית בחוק
היקף מחזור העסקאות המקסימלי מצוי אף הוא בסעיף 1 לחוק תחת ההגדרה "עוסק פטור". אם מחזור העסקאות של העסק אינו עולה על התקרה הקבועה בסעיף, יהיה העסק זכאי להגיש בקשה לרישום כעוסק פטור ממע"מ. גובה התקרה הוא צמוד למדד ועל כן מתעדכן מדי שנה. נכון לשנת 2020, תקרת מחזור העסקאות לעוסק פטור היא 100,491 ₪ לשנה.
תכלית הפטור
הענקת הפטור מגבייה ומתשלום מע"מ מטרתה להקל על עצמאים, בעלי עסקים קטנים שמחזור המכירות שלהם יחסית נמוך, בהתנהלותם מול רשויות במס. הרישום כעוסק פטור למעשה חוסך עלויות תפעול לבעל העסק בשל פישוט הליכי הניהול החשבונאיים והאפשרות להימנע ממתן דיווחים שוטפים לרשויות המס. אי לכך, רישום כעוסק פטור עשוי להיטיב עם עסקים בתחילת דרכם, וכן לשכירים או סטודנטים המעוניינים לעסוק בעבודה נוספת המניבה להם רווח קטן יחסית.
חובת רישום כעוסק מורשה
סעיף 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום) מחייב בעלי מקצועות חופשיים ומקצועות נוספים אחרים להירשם כעוסקים מורשים. המשמעות עבור בעלי מקצועות אלו היא שגם אם מחזור ההכנסות שלהם יהיה נמוך מהתקרה הקבועה בחוק, הם אינם זכאים לפטור ממע"מ, אלא אם כן עיקר הכנסתם לא נובע ממשכורת או מקצבת גמלה. אלו הם המקצועות שהעוסקים בהם מחויבים להירשם כעוסקים מורשים:
- הנדסאי, מהנדס, אגרונום, אדריכל, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי שיניים, יועץ מס, יועץ ארגוני, יועץ לניהול, יועץ מדעי, מנהל חשבונות, עורך דין, רופא, סוכן ביטוח, פיזיותרפיסט, פסיכולוג, וטרינר, רופא שיניים, טכנאי, טכנאי שיניים, כלכלן, מודד, מתורגמן, שמאי, בעל מעבדה רפואית או כימית.
- נותני שירותים למופעים אומנותיים, מנחים, בוני תפאורה, מרצים, עובדי הוראה, קצרנים, עורכים, עובדים העוסקים בהכנה ובפיקוח על מבחנים.
- בעלי עסק ללימוד נהיגה, בעלי גני ילדים או בתי ספר פרטיים, סוחרים ומתווכי רכב, מתווכי מקרקעין.
כיצד נרשמים כעוסק פטור?
עם פתיחת העסק, בעל העסק צריך לפתוח תיק במשרדי מס הכנסה מול פקיד השומה הרלוונטי. על מנת לקבל את הפטור, יש למלא מספר טפסים ולספק אישורים כמו אישור על ניכוי מס במקור ואישור על ניהול ספרים. האישור על ניכוי מס במקור מבטיח שלא ינוכה מס באופן אוטומטי על ידי רשות המיסים, וכן כי שיעור המס ייקבע בהתאם להכנסות העסק שלכם. אישור ניהול ספרים מאפשר לעסק להתקשר בעסקאות עם גופים ציבוריים מסוימים המנויים בחוק, אשר אינם מורשים להתנהל מול עסקים שאין בידיהם אישור זה. אם תהליך הרישום הסתיים בהצלחה, כעבור מספר ימים יתקבל מכתב מפקיד השומה המאשר את פתיחת התיק, ומציין את פרטי העסק ושיטת הניהול שאושרה לו.
ניהול חשבונות של עוסק פטור
כל בעלי העסקים בישראל מחויבים לעמוד בתשלום מספר סוגי מיסים: תשלום מס הכנסה, תשלום ביטוח לאומי, תשלום מס ערך מוסף וניכויים נוספים במידה ובעל העסק מעסיק עובדים. עוסק פטור נדרש לעמוד בכל יתר החיובים של רשויות המס, למעט תשלום מס ערך מוסף.
היות שהעסק אינו גובה מע"מ מהלקוחות במסגרת העסקאות, אין הוא רשאי לקזז מס תשומות (מס על המע"מ ששולם עבור ההוצאות השוטפות של העסק) ואין הוא רשאי להנפיק חשבוניות ללקוחות אלא רק קבלות.
בעל העסק חייב בתשלום מקדמה מדי חודשיים למס הכנסה עבור חבות המס השנתית המשוערת. גובה התשלום כמקדמה נקבע על ידי פקיד השומה כאחוז מההכנסות. אם לא היו הכנסות בחודשיים האחרונים, על הנישום לדווח על הכנסה אפס. אם החליט הנישום כי אחוז המקדמה שנקבע לו על ידי פקיד השומה הוא גבוה או נמוך מדי ביחס לצפי ההכנסות, אפשר להגיש בקשה להגדלה או להקטנה של אחוזי המקדמה או גם בקשה לביטול המקדמות.
עוסק פטור, ככל עצמאי, מחויב לשמור מסמכים חשובים כגון קבלות ואישורים הנוגעים לפעילות העסק. בנוסף, עוסק פטור מחויב בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה בו פירוט ההכנסות וההוצאות של העסק, אשר עליו להיות מוגש עד לסוף חודש אפריל בשנה העוקבת. כמו כן, על העוסק להגיש דו"ח מע"מ המפרט אודות מחזור ההכנסות השנתי, עד לסוף חודש ינואר בשנה העוקבת.
מה הדין במקרה שמחזור העסקאות השנתי עלה על התקרה הקבועה בחוק לקבלת מעמד עוסק פטור? אם מדובר בחריגה חד פעמית, יאלץ העוסק לשלם מע"מ על ההפרש בין סכום העסקאות המותר לסכום שהתבצע בפועל. אילו החריגה עקבית למשך שנתיים, ייאלץ העוסק להירשם כעוסק מורשה ולספק דיווחים שוטפים לרשויות המס. תהליך המעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה מתבצע מול משרדי המע"מ.
עוסק פטור ממע"מ מחויב לנהל חשבונותיו באמצעותם פנקס קבלות או ספר פדיון יומי שבו יהיה תיעוד של כל החשבוניות והקבלות מהספקים של העסק, ובנוסף עליו לנהל תיק תיעוד של תקבולים ותשלומים. בתיק התשלומים ותקבולים יש לתעד את ההוצאות וההכנסות של העסק הנובעות מהפעילות העסקית במהלך שנת המס. עוסק פטור חוסך בעלויות משום שאינו מחויב להדפיס את הקבלות בבית דפוס, ויכול להסתפק ברכישת פנקסים וחותמות בחנויות לציוד משרדי. כמו כן, את ניהול ההוצאות וההכנסות יכול עוסק פטור לנהל במחשב במקום בספר. יתרון נוסף הוא הימנעות מהצורך לפתוח חשבון בנק נפרד לעסק, פעולה שעוסקים מורשים רבים נוקטים בה על מנת לא להידרש לניהול ספר ההוצאות וההכנסות.
התנהלות עוסק פטור מול הביטוח הלאומי
פתיחת תיק עצמאי בביטוח לאומי היא בעלת חשיבות גדולה לבעל עסק, שכן רק מבוטח בביטוח לאומי יכול לזכות בקצבאות במקרה של נזקים מסוימים שייגרמו לו.
הגדרת עובד עצמאי לפי הביטוח הלאומי היא מי שעונה לאחד מהתנאים החלופיים הבאים:
- עוסק במשלח היד לפחות 20 שעות בממוצע בשבוע
- מי שהכנסתו החודשית ממשלח היד עולה על 50% מהשכר הממוצע במשק (5,276 ₪ נכון ל-2020).
- מי שעוסק במשלח היד לפחות 12 שעות בשבוע והכנסתו ממנה עולה על 15% מהשכר הממוצע במשק (1,583 ₪ נכון ל-2020).
בדומה להליך הרישום מול מס הכנסה, גם מול ביטוח לאומי יש לפתוח תיק עם פתיחת העסק. במסגרת הרישום ימלא בעל העסק "דין וחשבון שנתי" בו יפורטו ההכנסות הצפויות של העסק. לאחר השלמת הרישום, ובהתאם להצהרות בעל העסק בטופס "דין וחשבון", נקבע סכום התשלום החודשי שעל בעל העסק לשלם לביטוח לאומי, באמצעות פנקס תשלומי מקדמות שיונפק לו. גובה התשלום החודשי לביטוח הלאומי הוא קבוע ואינו משתנה כתלות בגובה ההכנסה של העסק. אם גובה התשלום החודשי שנקבע אינו הולם את גובה ההכנסות החודשיות של העסק, ניתן להגיש בקשה לביטוח לאומי לתיקון גובה התשלום.
בתום שנת המס, מס הכנסה משתף את הביטוח הלאומי בנתוני האמת של העסק אודות ההכנסות וההוצאות, והביטוח הלאומי בהתאם לתמונת המצב קובע את הסכום הסופי שהעסק נדרש לשלם. במידה והמקדמות ששולמו במהלך השנה היו גבוהות מדי ביחס לסכום הסופי, ביטוח לאומי יעניק לעסק החזר. באופן דומה, אם המקדמות היו נמוכות מדי ביחס לחוב בסוף השנה, העסק יידרש לשלם את ההפרש.
לסיכום
קבלת אישור עוסק פטור היא ללא ספק פריבילגיה משמעותית לבעלי עסקים קטנים שכן היא מאפשרת חסכון לא מבוטל בהוצאות. עוסק פטור אינו חייב לדווח באופן שוטף לרשויות המס ולעסוק בהנפקת חשבוניות מס, וכתוצאה מכך ההתנהלות החשבונאית שלו פשוטה יותר לעומת זו של עוסק מורשה, ונחסכות עלויות תפעוליות לעסק.
יתרון נוסף טמון בעובדה שלעוסקים פטורים יש אפשרות למיצוב תחרותי על ידי הוזלת המחירים עבור לקוחותיהם, שכן המחיר אינו מכיל רכיב מע"מ שעל בעל העסק להעביר לרשות המס.
עם זאת, ישנם חסרונות מסוימים בקבלת עוסק פטור עליהם חשוב לתת את הדעת. החיסרון המשמעותי בקבלת פטור ממע"מ בא לידי ביטוי כאשר מחזור העסקאות השנתי עולה על התקרה הקבועה בחוק, ואז העוסק נדרש לשלם מע"מ על ההפרשים או להירשם מחדש כעוסק מורשה. לכן, אם מדובר בעסק שצפוי להניב יותר מהתקרה לעוסק פטור בשנים הראשונות להקמתו, מוטב לרשום אותו מלכתחילה כעוסק מורשה, כדי לשמור על האפשרות לקיזוז מע"מ כנגד מס תשומות. לקיזוז משמעות כלכלית רבה, בייחוד בשנים הראשונות של העסק בו מושקעים משאבים רבים ברכישת ציוד.
נוסף על כך, בהיבט הפסיכולוגי, קבלת עוסק פטור עשויה לתמרץ עסקים קטנים להישאר קטנים, בשל החשש מהגדלת מחזור העסקאות באופן שיחייב רישום כעוסק מורשה וניהול החשבונות בהתאם. חשוב לומר כי ניהול חשבונות הוא דבר כדאי ונכון עבור כל עסק, המאפשר מעקב ובקרה על המצב הפיננסי וכן מאפשר שקיפות מול הרשויות במידת הצורך.
בעלי עסקים קטנים אמנם יכולים לנהל את החשבונות בעצמם, אך מומלץ תמיד להיעזר בהדרכה מקצועית, כגון זו שמציעה רשות המיסים, או לחלופין בייעוץ בעל מקצוע מתחום המס או ראיית חשבון. ייעוץ מסוג זה יכול לסייע הן בניהול יעיל של הבירוקרטיה מול רשות המיסים והן במיקסום זכויותיו של בעל העסק בתהליך.
