מדד הפחד VIX מהו?

לקבלת הצעת מחיר השאירו את פרטיכם.

הוא עולה כשהשווקים יורדים, הוא יורד כאשר השווקים עולים,זהו מדד הפחד. בניגוד למדדים אחרים הנותנים אינדיקציה לביצועים של אגרות חוב, מניות ועוד, מדד הפחד מבטא את חששות המשקיעים מפני תנודתיות חדה של המסחר בבורסה כלפי מטה או כלפי מעלה.

שמו הרשמי של מדד הפחד הוא VIX ושערו נקבע על ידי חישוב של אופציות הנסחרות על ידי חישוב התנודתיות הגלומה בשערים אל האופציות הנסחרות על מדד S&P 500, מדד המשקלל את סטיית התקן הגלומה במחירים של אופציות מסוג CALL ו-PUT על מדד S&P 50 אשר פוקעות בתקופה של כחודשיים מיום חישובו.

מדד הפחד הוא מדד פופולארי בתקשורת הפיננסית ובין משקיעים רבים אשר לפיו הם מבינים את מצב הפחד בשווקים ובהתאם לכך מתכננים את השקעותיהם. אנליסיטים מסוימים טוענים כי מדד הפחד יכול לחזות את התנהגות המשקיעים בתקופה הקרובה לעומתם יש הטוענים כי המדד מייצג  רק את מצב השוק עכשיו ולא מה שיהיה בעתיד.

 

מושגים שחשוב להכיר 

מדד S&P 500 הוא מדד שפותח על ידי חברת הדירוג Standard & Poor’s ומכאן שמו. המדד מורכב  מחמש מאות תאגידים וחברות בעלי שווי השוק הגדול ביותר הנסחרות בבורסות הראשיות בארצות הברית. המדד נחשב למדד מוביל בוול סטריט ובנוסף, הוא מהווה ברומטר למצבו של המגזר העסקי ולמצבה של כלכלת ארצות הברית.

תעודת סל – היא תעודת התחייבות הדומה לאיגרת חוב ומונפקת על ידי גוף פיננסי. התעודה נסחרת בבורסה לניירות ערך ומאפשרת למשקיע לעקוב אחר נכס בסיס כגון: מדדי מניות, מדדי איגרות חוב, שערי מטבע חוץ, סחורות ועוד.

פרמיה היא הפער שבין תוחלת התשואה של שתי חלופות מימוניות, האחת חסרת סיכון והשנייה מסוכנת. הפרמיה היא התשואה העודפת המינימלית שדורש אדם כלשהו בתמורה ללקיחת הסיכון העודף הגלום בחלופה המסוכנת.

אופציות – הן מכשיר פיננסי מקובל בשווקים הפיננסיים שערכן נגזר מנכס אחר (נכס הבסיס שאליו "צמוד" המכשיר) והן חלק מקבוצת הנגזרים הכוללת לצד האופציות גם את החוזים העתידיים. שני הנגזרים הללו משמשמים את המשקיעים בשתי דרכים – הראשונה, כהגנה על ההשקעות מפני עליות או ירידות במדד מסוים, והשנייה כתחליף להשקעה בנכס הבסיס על מדד זה.

כדי להבין מהי אופציה, ניקח דוגמא משוק הנדל"ן. כאשר קונים דירה, אנו חותמים על זיכרון דברים ומשלמים מקדמה. במידה והחוזה לא יתממש המקדמה תישאר אצל מוכר הדירה. המקדמה הזו  היא בעצם אופציה אשר משאירה אצל הקונה את הזכות לקנות את הדירה, כמובן אם הוא ישלם את מחירה כמו שנקבע בהסכם.

אופציות פוט, PUT ואופציות קול, ,CALL הם מכשירים פיננסים שנועדו לאפשר למשקיעים לרכוש לעצמם הגנות מפני ירידות. כיום סוחרים רבים משתמשים בהם ככלי ספקולטיבי ולא למטרת הגנה .

אופציית פוט נקנית על ידי משקיעים הבטוחים שהשוק יירד והם מעוניינים בהגנה מפני שוק יורד ואופציית קול נקנית על ידי משקיעים הבטוחים כי השוק יעלה.

חוזים עתידיים הם חוזים המהווים התחייבות הדדית בין מוכר לבין קונה לספק נכס כלשהו (סחורה, מטבע, נייר ערך וכו') במועד עתידי, כאשר המחיר נקבע מראש, אך התשלום יתבצע בעת מסירת הנכס. למעשה, החוזה העתידי נועד לצמצם את הסיכון הכרוך במסחר.

לחוזה העתידי יש תאריך פקיעה, תאריך שבו העסקה צריכה להתממש. יש שני דרכים למימוש העסקה: משלוח פיזי של הסחורה המוזמנת או סליקה כספית. סליקה כספית מתאימה בדרך כלל לחוזים על מוצרים לא ממשיים כמו ריבית על מט"ח, שהרי לא ניתן לבצע משלוח על ריבית של מט"ח או מדד מסוים. 

בעבר,  תכלית החוזים העתידיים הייתה להגן על יבואנים, יצואנים או חברות גדולות המייצרות סחורות ועוד, ומטרתם הייתה לשמור על הרווח של המכירה של הסחורה בעתיד באמצעות קיבוע המחיר ביום ביצוע העסקה. בשנים האחרונות, המסחר בחוזים העתידים השתנה וכיום סוחרים בחוזים עתידיים לא רק יבואנים, יצואנים וחברות שמעוניינות להגן על הרווח שלהם, אלא אליהם נוספו גם סוחרים ספקולנטים המעוניינים להרוויח רק משינוי במחיר החוזה עצמו ולאו דווקא להחזיקו עד ליום המימוש.

קונטנגו – תופעת קונטנגו מתרחשת כאשר המחיר העתידי הנוכחי של נכס (כפי שצוטט בשוק החוזים העתידיים) גבוה יותר מהמחיר הנוכחי של נכס הבסיס. בזמנים שכאלה הפרמיות שיש לשלם במעבר מחוזה לחוזה, גבוהים כמעט כמו ההפרש בין החוזים, כלומר בגובה ממוצע של תשואה חודשית. הסיבה המקורית לתופעת הקונטנגו הייתה במסחר בסחורות. עלויות האחסון של הסחורות וההפרשים בריביות הביאו לתמחור יתר של החוזים העתידיים על מחירי הסחורות בפועל. במהלך השנים תופעת הקונטנגו התעצמה ולא תמיד דווקא בדרך ששיקפה את העלויות העתידיות של הסחורות. במקרים רבים תמחור היתר של החוזים העתידיים החל לשקף ספקולציות של סוחרים על המחירים העתידיים של הסחורות.

 

ארבעה  דברים שחשוב לדעת על מדד הפחד

מדד הפחד הומצא על ידי דן גלאי ומנחם ברנר והוצע ל- CBOE, בורסת שיקגו עוד בשנת 1987. החל משנת 1990 המדד מפורסם בין משקיעים רבים ברחבי העולם ולאורך השנים הונפקו תעודות סל אשר עוקבות אחרי מדד הפחד.

הממוצע של מדד הפחד לאורך שנים הוא עשרים נקודות. בימי משבר בשוק המניות מדד הפחד מזנק ובתקופת המשבר של 2008 הוא הגיע לרמה של שמונים נקודות. בימים רגועים מדד הפחד יורד ובתקופות מסוימות הוא הגיע אפילו מתחת לרמה של 10 נקודות. כאשר התנודתיות עולה ומדד הפחד מטפס, עולים גם המחירים של האופציות על מדד S&P 500 . מנגד יש סוחרים המזהים הזדמנות להיכנס להשקעות במניות לטווח רחוק מאחר ומשקיעים רבים המונעים על ידי מדד הפחד מוכרים אותן במחירים נמוכים. 

ככל שהמדד נמוך יותר, כך הפרמיה על החוזה העתידי תהיה גבוהה יותר. אם תרצו לקנות חוזה עתידי בעשר אגורות, אך השוק "מבין" שהערך הממוצע הוא עשרים נקודות, אף אחד לא ימכור חוזה עתידי במחיר של מעט יותר מעשר נקודות. המחיר שיהיה יבטא פרמיה גבוהה משמעותית. זה עובד גם בצורה ההפוכה, בימים שבהם המדד גבוה, הפרמיה תהיה נמוכה יותר.

בפועל אין מכשירים פיננסיים העוקבים אחרי מדד הפחד, אבל קיימות מספר תעודות סל המנסות לעקוב אחרי השווי של המדד. תעודת הסל הפופולארית ביותר היא VXX, תעודה שבעצם קונה חוזים עתידיים על מדד הפחד, על הסדרה של החודש הקרוב ובכל מועד פקיעה היא מגלגלת את הפוזיציה לחודש הבא.

 

למה צריך להיזהר מתעודות הסל העוקבות אחרי מדד הפחד? 

ההשקעה בתעודות סל העוקבות אחרי מדד הפחד עשויות להישמע כרעיון טוב בתקופות של אי ודאות וסיכונים בשוק ההון, אך בפועל הן טומנות בחובן סיכונים רבים. 

תעודות הסל הסוחרות במדד הפחד נמצאות ברוב הפעמים במצב של קונטנגו, תופעה שבה החוזה העתידי על מדד הפחד גבוה מהמחיר של המדד כיום. תופעת הקונטנגו נובעת מספקולציה על המחיר העתידי או מהפרמיה שהמוכרים דורשים כדי למכור את החוזים העתידיים.

לדוגמה: מדד הפחד עומד בחודש אפריל על 10.8 נקודות. עלות החוזה לחודש הבא, חודש מאי, מגלמת שער של 12.3 נקודות. נצא מתוך הנחה שעד לפקיעת החוזה בחודש מאי, מדד הפחד יישאר ברמה של 10.8 נקודות ומכאן שהחוזה יפקע בשער של 10.8 נקודות, שזהו המחיר של מדד הפחד באותו היום. ההפסד על קניית חוזה על מדד הפחד באפריל בגובה של 10.8 נקודות וההחזקה שלו עד למועד הפקיעה במאי יהיה: 12.3 פחות 10.8 = הפסד של 12%, וזאת על אף שבתקופה זו מדד הפחד לא השתנה. 

תופעת הקונטנגו היא הסיבה העיקרית לביצועים הגרועים של תעודות הסל הסוחרות במדד הפחד, וכשמוסיפים על ההפסדים הנובעים מתופעת הקונטנגו גם את דמי הניהול ועלות הגלגולים, ההפסדים גדלים.

תעודות הסל הסוחרות במדד הפחד עשויות אולי להיטיב עם הסוחרים המחזיקים אותן לטווח קצר, אך ככל שמחזיקים את התעודות האלו לטווח רחוק יותר, השחיקה הנובעת בין מחיר שער החוזה העתידי לבין גובה המדד תגרום להפסדים.

לסיכום, ההשקעה במדד הפחד לא מתאימה למשקיעים אשר סולדים מסיכונים ולמשקיעים שאינם מצוידים בעצבים מברזל. לעומתם, משקיעים אשר אוהבים לצלול אל ים סוער וגבה גלים כאשר כל המתרחצים האחרים מנסים לחתור לחוף מבטחים הם יכולים ליהנות, לפעמים, מהזדמנויות לרווחים גבוהים. 

נשמח לעמוד לשרותכם בכל נושא

השאירו את פרטיכם
ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם

כתבות נוספות בנושא