באמצעות רעיון מנצח ויישום יעיל, הפך מארק צוקרברג מחנון אלמוני לאחד מעשירי העולם, והצעיר ביותר ברשימת עשרת העשירים ביותר בעולם. איך הוא עשה את זה ומה היה המסלול אל העושר? הנה כל המידע – קראו וקבלו השראה מהסיפור המרתק שמאחורי פייסבוק, ומהכיוון שאליו פייסבוק חותרת בעתידה.
קצת על פייסבוק כיום
פייסבוק היא הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם, וזמינה בכל העולם ביותר מ-60 שפות. ברשת פייסבוק יש כיום יותר משני מיליארד חברים רשומים, כמעט חצי מהם משתמשים וגולשים בפייסבוק על בסיס יומי – קרוב למיליארד אנשים כל יום נכנסים לפייסבוק, מה שהופך אותו לאתר השלישי הכי נפוץ לגלישה בעולם, והאתר הרביעי הכי נפוץ לגלישה בישראל. את הרווח העיקרי, פייסבוק עושה באמצעות מודעות המוצגות לגולש בעת השהייה ברשת החברתית, האתר מתווך בין מפרסמים עם מוצרים ושירותים, ובין קהל יעד מפולח מתוך סך התנועה המאסיבית באתר.
איך פייסבוק התחיל
פייסבוק עבר כמה איטרציות עד שהגיע למתכונתו הנוכחית, מארק ושותפיו התעסקו בעיקר במיזמים חברתיים מקוונים לפני פייסבוק, ובנו שני מייזמים עיקריים לפני פייסבוק. בשני המקרים שקדמו לפייסבוק המייזמים עסקו ברשת חברתית ומתן דגש על האינטראקציה והיחסים בין אנשים. הראשון היה Course Match – "התאמת קורסים".
האתר שמר מידע לגבי כל הסטודנטים באוניברסיטת הארוורד (בה למדו מארק וחבריו בזמנו), והקורסים שאותם הם לוקחים. הרעיון היה לאפשר לאנשים לדעת מה הקורסים שלוקחים עמיתיהם או סטודנטים אחרים אליהם הם נמשכים, ולנסות להכנס לאותן כיתות לימוד באותן שעות ביחד איתם בקלות ובנוחות. המייזם השני כונה Face Match – "התאמת פרצוף" או "קרב פרצוף", והיה מערכת של דירוג המראה החיצוני.
מייזם Face Match היה מאוד שנוי במחלוקת, שכן הוא ניהל דירוג מדוייק ואנונימי של המראה החיצוני של כל תלמידי האוניברסיטה, וגרם למהומות ואינטריגות רבות נוכח אופיו. כשהחל להיות מקובל, החליטה הנהלת האוניברסיטה לסגור אותו.
המייזם השלישי אחרי שני אלו היה פייסבוק, שלמרבית ההפתעה לא היה שונה בהרבה, כבר בגרסתו הראשונית, מאיך שפייסבוק נראה היום. פייסבוק החל תחת השם The Facebook ולאחר מכן הומר ל Facebook (כאשר כתובת המתחם האינטרנטית facebook.com נרכשה בחמישית מיליון דולר לטובת העניין).
כבר בזמנו צוקרברג שניהל את הפרויקט הזה יחד עם שותפיו לחדר אדוארדו סברן, אנדרו מקקולום, כריס יוז ודסטין מוסקוביץ' (שגם השקיעו בפרויקט בתחילת דרכו סכום של כמה עשרות אלפי דולרים בודדים) הפיץ גרסה פנים-אוניברסיטאית שעוסקת במידע על אנשים, שיתופים מהחיים ויצירת קשרים וירטואליים בין הסטודנטים. ב-2006 פייסבוק פרצה את תחומי אוניברסיטת הארוורד והפכה לפרויקט ציבורי של ממש ללא גבולות, ואפשרה לכל אדם בעולם להרשם ולהנות מגלישה באתר.
פרסום בפייסבוק
לפייסבוק יש חסרון משמעותי מול גוגל, כשמדובר בפרסום והתאמת המידע עבור העינים הנכונות. בגוגל אדם שמעוניין בשירות מסוים מחפש אותו באופן ישיר, פשוט מקליד ישירות את התחום או הנושא שהוא מחפש, ומקבל מודעות פרסום כחלק מתוצאות החיפוש – בצורה הכי מפולחת ומדוייקת שיש – הרי המשתמש חיפש את השירות או המוצר באופן אקטיבי, וכך הצהיר שהוא מעוניין בו.
בפייסבוק, פרסום עובד שונה והוא מפולח על פי פרמטרים רבים אך לא חד משמעיים – שכן המשתמש לא חיפש שירות או מוצר באופן ישיר וייזום על ידו. אם החלפתם את מצב מערכת היחסים שלכם ל"מאורס", סביר מאוד שתתחילו לקבל מודעות על גני אירועים (בעדיפות לכאלו שנמצאים קרוב לאזור המגורים שלכם), טבעות נישואין, תקליטנים, וכדומה – אבל יכול מאוד להיות שהמודעות לא מתאימות לכם לגמרי, במידה והתארסתם כמה שנים לפני החתונה, אתם מעוניינים באולם אירועים ספציפי, או כתוצאה משלל סיבות נוספות. פייסבוק מאוד מנסה לתת כלים לפלח את המשתמשים לקהל יעד רלוונטי שמתאים לשירות שמפורסם – אך לא תמיד מצליח והמודעות נופלות על עיניים ערלות.
כחלק מהמאבק להתאים את מודעות הפרסום לקהל יעד מדוייק, פייסבוק עשתה בשנים האחרונות כמה מהלכים אסטרטגיים שנויים במחלוקת, וסבלה, כצפוי, מביקורת חריפה על כך. לדוגמא, פייסבוק רכשה את "וואטס אפ", והשיחות שלכם עם חבריכם בוואטס אפ מנוטרות (לכאורה, אך באופן כמעט ודאי) לצרכי התאמה של הפרסומות המופיעות בפייסבוק.
עשו ניסיון, דברו עם חבר בוואטס אפ על חופשה ביוון או על זה שאתם מחפשים דירה חדשה לרכישה. סביר מאוד להניח שהשיחה שלכם מתוך וואטס אפ תנותח ויזוהו שם מילים כמו "חופשה ביוון", "רוצה לקנות דירה" וכדומה, וכשתכנסו לפייסבוק בפעם הבאה – תקבלו מודעות על דילים ליוון או מידע על פרוייקטים חדשים של קבלנים. זו הדרך של פייסבוק לצמצם את הפער שברלוונטיות של המודעות בינה ובין גוגל, וזו דרך ערמומית שגובלת בחדירה לפרטיות.
אם אתה לא יכול לנצח אותם, קנה אותם!
פייסבוק כל כך ענקית ורבת עוצמה, שהיא לא מאפשרת שום מקום לתחרות כנגדה כחלק מהאסטרטגיה שלה. היא חרטה על דגלה באופן ברור להיות מונופול ולהשאר כזו בעתיד. כאשר רשת חברתית אחרת קמה וצוברת תאוצה, היא פשוט מגיעה למנהלי אותה רשת חברתית עם מזוודת כסף עצומה ורוכשת אותה – חד וחלק, פשוט ויעיל.
זו אסטרטגיה דורסנית, אבל זה האופי של צוקרברג וצוות פייסבוק. קצת אחרי שפייסבוק צברה תאוצה, הוא ניצל פרצות בהסכמים החתומים מול השותפים שלו (שהיו גם שותפיו לחדר באוניברסיטה, שהשקיעו מכיסם כסף בתחילתה של פייסבוק, שותפים ומייסדים לכל דבר) כדי לגרש את מי שיכל מהחזקת שליטה בחברה, הוא מנהל את המדיניות השנויה במחלוקת בנוגע לפרטיות והתאמת מודעות כפי שתואר בפסקה הקודמת, והנה, עוד מעשה שנוי במחלוקת – לדרוס כל מתחרה אפשרי באמצעות רכישת רשתות חברתיות שמתחילות להצליח לצידו, כדי לא לאפשר תחרות.
זו עוד סיבה למה פייסבוק מיהרה לרכוש את וואטס אפ, בנוסף ליתרון שקיבלה מכך חברת פייסבוק בנוגע להתאמת המודעות למשתמשים. כך נמכרה גם אינסטגרם ברגע שהפכה להיות רשת חברתית רבת משתמשים עוצמתית, פייסבוק פשוט ביצעו העברה ודאגו שאינסטגרם תהיה שלהם ולא עצמאית יותר. שיטות גרילה אלה הם באמת חלק מהאסטרטגיה העסקית של פייסבוק, ובוודאות נראה עוד מהלכים דורסניים כאלה מפייסבוק גם בהמשך.
