לידה בבית – תיאור החוויה של יולדת, סיכונים ועלויות

זה נושא עמוק מחוץ לסטנדרט החברתי.

זה דבר שנחשב לא מקובל היום וכשמישהו מספר על זה בדרך כלל מעקמים גבה וחושבים שהוא משוגע.

בכתבה הזו אראיין יולדת שילדה את שני ילדיה, בן 3 ובת שבוע – בבית, אשאל אותה שאלות על כך ונשמע את תיאור החוויה שלה כדי שמי מכם שחושבים על זה יוכל להתרשם.

בנוסף, נדבר קצת על סיכונים ועל העלויות (הלא מבוטלות בכלל) שבלידת בית.

 

לידת בית – שוברים כמה מיתוסים

קודם כל, נתחיל בזה שלידת בית זה לא דבר כל כך נדיר כמו שרבים חושבים. לידות בית מתרחשות בישראל על בסיס יומי. נכון, זה ממש לא מקובל או נפוץ, אבל גם לא כל כך נדיר.

בכל שנה מתקיימות בישראל מאות לידות בית.

שנית, ללדת בבית זה חוקי לחלוטין וזכותה של כל יולדת להתנגד ללידת בית חולים ולדרוש ללדת בבית.

לידת בית אין פירושה שהאב והאם מבצעים את הלידה בעצמם בבית.

על פי חוק, מחוייבים לבצע לידת בית עם מיילדת מוסמכת מקצועית, ועל המיילדת יש חובות – יש ממנה דרישות רבות, רשימה לא קטנה של ציוד שהיא חייבת להגיע איתו לבית היולדת בזמן הלידה, ויש למיילדת גם רשימה ארוכה של תנאים וקריטריונים שלפיהם היא מחוייבת להפנות את המשך וסיום הלידה לבית חולים, במידה ואחד מהתנאים מתקיים או מתרחש.

10% מלידות הבית בארץ מסתיימות בסופו של דבר בבית החולים. אנחנו חיים במדינה שמאפשרת חוקית לידות בית, אך הציבה תנאים וכללים רבים כדי להגן ככל האפשר על בטיחותם של היולדת ושל התינוק.

קיימות מדינות רבות בהן נהוגים דברים אחרים מאשר בארץ בנושא לידות הבית. בהולנד לדוגמא, כל הנושא מקובל הרבה יותר.

כשישית מכל הלידות מתקיימות בבית באופן מתוכנן, ויש סבסוד על העלויות שבלידות בית מטעם המדינה.

אם שישית מהלידות מתקיימות בבית, ישנן גם לידות רבות נוספות שתוכננו לבית והופנו לבית החולים, אז דמיינו לעצמכם כמה זה מקובל ונפוץ שם. בשנת 2013 ממשלת בריטניה קידמה באופן יזום את לידות הבית,וקראה לציבור לעבור ללדת בבית.

קידום לידות הבית בבריטניה מתרחש באמצעות סבסוד, הסדרה, פיקוח ורגולציה על מיילדות הבית. כל קורס שמיילדת עוברת, מושרשים בו תכנים עבור ניהול לידת בית, ולמרות כל המאמצים האלו – רק כ-3% מהלידות מתקיימות בבית.

יש עוד מיתוסים רבים לגבי לידות בית מלבד אלו שציינתי – בעיקר לגבי הסיכונים הכרוכים בכך.

כל נושא הסיכונים יורחב בהמשך.

 

למי מתאימה לידת בית?

לידת בית מתאימה לכל אישה שעונה על הקריטריונים הבאים:

• גילה מעל 18.
• היא אינה משתמשת בסמים או נוטלת תרופות לגמילה מסמים.
• מיקום הלידה – בית שאינו מרוחק יותר מ-30 דקות נסיעה מבית חולים, שיש בו גישה נוחה לפינוי מבחינת ריווח וחלל, הוא מאוורר ונקי. בבית חייבת להיות קליטת תקשורת טובה, מים זורמים וחיבור תקין לחשמל. כמובן ככל שבית חולים נמצא קרוב יותר – ככה עדיף.
• היא בריאה ואינה נזקקת להשגחה רפואית כפי שקבע רופא בבדיקות טרום ההריון.
• אין לה ברחם יותר מעובר בודד.
• היולדת ביצעה את כל הבדיקות ההכרחיות לפני ההריון.
• הלידה שלה לא מתחילה לפני תחילת שבוע 37, או אחרי תחילת שבוע 42.
• היא לא סבלה מסיבוכים או תמותת הילוד בלידות קודמות, לידה בניתוח קיסרי, היפרדות שלייה, קרע בפרניאום בדרגה 3 ומעלה, קרע בצוואר הרחם, לידה עם כליאת כתפיים, דימומים חריגים אחרי הלידה או שילדה ילוד שאינו בריא.
• לידת בית מתאימה לכל אישה שמתעדפת לידה בבית, עם מיילדת פרטית, בתנאים ביתיים, במידה והיא מעדיפה לידה טבעית (ללא אפידורל) עם מינימום התערבויות רפואיות חיצוניות במהלך הלידה.
• לידת בית גם מתאימה לכל מי שרוצה לבחור עבור עצמה את המיילדת, וליולדות בבית יש גישה ישירה למיילדת ותקשורת עימה כמה חודשים טובים לפני הלידה. יולדת בית גם בוחרת מראש מי יהיה נוכח בלידה, והן מוגבלות פחות בנושא כמויות האנשים והקרבה שלהן אליהן שיהיו נוכחים בלידה, מאשר בבית חולים.
• אם היולדת סובלת מפגם רפואי כלשהו ברחם – היא תאלץ ללדת בבית חולים בלבד.
• יולדות שעברו ניתוח קיסרי בעבר לא יכולות ללדת בבית, רק בבית החולים.
• נשים עם השמנת יתר, דלקות, זיהומים, סוכרת, לחץ דם, רעלת הריון, ומצבים רפואיים נוספים – יאלצו ללדת בבית חולים בלבד.

 

לידת בית – במה זה שונה ונבדל מלידת בית חולים?

באופן אובייקטיבי, קל מאוד להגיד בקלות שהשוני הוא אדיר. מחלקת לידות בבית חולים היא "בית חרושת ללידות", בכל יום מתרחשות שם עשרות לידות, וכמות המיילדות פר יולדות היא כמובן לא אחת לאחת.

מיילדת מתפעלת כמה לידות במקביל ברוב המקרים, עד שהיולדת מגיעה לשלבי לידה מתקדמים לפחות. כמובן שכשיש עומס ומגיעות הרבה יולדות וגם כאשר לא, ההבדל בין "התעשייתיות" והכמותיות של בית החולים לעומת לידה בבית עם מיילדת פרטית שמגיעה במיוחד בשביל היולדת ניכר מאוד בכל הרבדים האפשריים.

ביחס של המיילדת ליולדת, בנהלים והכללים סביב הלידה והתפעול הרפואי של הלידה, ובאופן שבו מנוהלת הלידה באופן כללי, וזה מורגש במיוחד כאשר לידה נחה ולא מתקדמת בקצב סביר או כזה שמקובל על בית החולים או המיילדת.

10% מהלידות הראשונות בבתי החולים מסתיימות בניתוח קיסרי (ואחרי הלידה הקיסרית הראשונה, חובה לבצע את כל הלידות בהמשך באופן קיסרי), והרי ברור לחלוטין שזו השפעה של אותו "בית חרושת", כי אין שום סיכוי ש-10% מהנשים לא יכולות ללדת כמו שהטבע יצר וברא אותן לעשות.

לידות בית מתוכננות ראשונות מסתיימות בניתוח קיסרי הרבה, הרבה פחות.

אני חס וחלילה לא מעליל ולא מאשים בדבר ואף לא חצי דבר את בית החולים, ואני בטוח שכל רופא וכל מיילדת בכל מחלקה בכל בית חולים עושים את המקסימום כדי להקל ולתת ליולדת שירות מושלם – אבל כשהיולדת היא אחת מיני רבות – יש לזה השלכות.

כל בית חולים הוא עם אצבע קלה על ההדק כשזה נוגע לזריקות זירוז, התערבות רפואית בלידה או סגירת הלידה בניתוח קיסרי, בהשוואה ללידת בית.

 

למה ללדת בבית?

אז קודם כל, תיארתי ממש לפני רגע את השוני המהותי בין לידות בית ללידה בבית חולים, וזו סיבה ראשונה, עיקרית ומכרעת. נשים רבות מתעדפות לידת בית בגלל השוני המהותי בחוויה ובמהלך הלידה.

שנית, יש לזכור שאישה בלידה היא אינה חולה, ולכן בית חולים הוא לא מקום טבעי לה.

בעבר לפני התפתחות הרפואה והקמת בתי חולים, כל אישה ילדה בבית, הטבע שלנו הוא לבצע את הלידות בבית ולא בסביבה רפואית.

כיום מקובל ללדת בסביבה רפואית כי זה בטיחותי יותר, אבל אין שום דבר טבעי לא בתהליך ולא בלידה עצמה בבית החולים, מאחר ובית חולים מתייחס למטופליו כחולים, ואישה יולדת היא אינה חולה.

שלישית, סיבה טובה ללדת בבית היא העובדה שהיולדת נמצאת בסביבה מוכרת וידועה לה בזמן הלידה, ובסיום הלידה התינוק החדש נמצא במקום הטבעי החדש שלו – הבית.

בבית האוקסיטוצין (הורמון האהבה, שעוזר להתקדמות הלידה וללידה תקינה ובריאה, שמופרש בכמויות גבוהות בזמן לידה במיוחד כאשר עטופים בסביבה מוכרת ובאנשים אהובים) מופרש בכמויות גבוהות בהרבה מבבית החולים.

בבית יולדים בפרטיות, בסביבה המשפחתית, בשקט, בנוחות ועם מיילדת שהיולדת בחרה. אפשר לבחור אפילו שהאחים הגדולים של התינוק שעומד לצאת יהיו נוכחים וחלק מהתהליך באופן כזה או אחר.

יש חופש גדול מבחינת איפה נמצאים פיזית בכל שלב בלידה, מתי עושים אמבטיה, מתי עוברים לסלון, מתי למטבח, לבחור תנוחות ותנועות כאוות נפשה של היולדת, יש המון מקום פיזי ולא מוגבלים לחדר לידה קטן – כל האוירה והתנאים שונים לחלוטין.

לידה בבית מתקיימת בקצב שבו גוף היולדת והיולדת מחליטים, קיים הרבה פחות לחץ זמנים ובמקרים חריגים פי כמה אישה בלידת בית תעבור תהליכי זירוז או ניתוח קיסרי.

םהמיילדת הפרטית היא כולה לרשות היולדת בלידת בית, וזה מתבטא מאוד ביחס של המיילדת, ובתמיכה הרפואית והנפשית שהיא מספקת ליולדת בזמן הלידה.

בנוסף לכל אלו, אחד ההבדלים המרכזיים בין לידת בית ללידה בבית חולים הוא כל הנושא של הפרדת התינוק מהאם.

בלידת בית יש אפס הפרדה למעט מקרים חריגים של סיום לידה לא תקין, ובבית חולים מאוד נהוג שממש מיד אחרי הלידה או קצת אחר כך, התינוק נלקח מאימו לסדרת טיפולים ובדיקות.

בחדר שאליו מופרד התינוק שנולד ממש לפני זמן קצר, יש תינוקות רבים בני יומם, והעומס רב. המטפלים הרפואיים בחדרי רפואה אלו לא עומדים בעומס על פי דיווחים רבים, ומבצעים תיעדוף לפי "עוצמת הבכי" או "צלילי המחנק" בין התינוקות שדורשים יחס וטיפול.

 

ראיון עם יולדת שילדה את שני ילדיה בלידת בית

כדי לשמוע דברים ממקור ראשון, הגעתי לביתה של רעות, שעשתה כבר 2 לידות בית. רעות ילדה לפני 3 שנים את בנה הבכור בבית, בנוכחות אחותה, בעלה, מיילדת ודולה. לפני 10 ימים היא ילדה בבית פעם נוספת את הבת הקטנה שלה, עם אותה המיילדת והפעם בלי אחותה, רק עם בעלה והמיילדת.

הדולה שקבעה איתה לא יכלה להגיע עקב שתי לידות חופפות, ולמרות שהדולה הציעה דולה חלופית למקרה כזה, רעות העדיפה שלא תגיע מישהי שהיא לא מכירה. היא ישבה מולי יחד עם ביתה הקטנה, זו שנולדה לפני 10 ימים בלבד, היא ישבה על הספה בסלון ואני התיישבתי על כיסא שהוכן עבורי במיוחד.

תוך כדי שאנחנו מתיישבים היא מספרת לי שעל הספה הזו, שהיא יושבת עליה כרגע, בדיוק באותו מקום אפילו, נולדה לפני שבוע וחצי התינוקת המתוקה שאני רואה כעת. סקרן ונרגש, ניגשתי לראיון עצמו.

 

ספרי לי קצת על ההריונות והלידות שלך

"שני הילדים שלי נולדו בבית. מדובר בהחלטה לא פשוטה… בהריון הראשון באמת היה הריון קסום, תוך כדי ההריון ובמקביל אליו עברתי קורס להכשרת דולות. הוכשרתי להיות דולה וללוות לידות.

תוך כדי זה, למדתי מה זו לידה ומה הסיכונים ומה האופציות שלי באמת, דברים שהמון נשים לא באמת יודעות. שיש להן את זכות הבחירה, והאופציה לבחור. מי שהקימה את המרכז שבו למדתי, הוא נקרא 'אמא אדמה', היא מיילדת המון שנים בבית חולים מאיר, והיא באמת מלווה לידות בית.

זה עלה בכמה מהשיחות שדיברנו שזו אופציה ולקראת הלידה שיתפתי את בעלי ושאלתי אותו על התחושות שלו ומה הוא חושב על לידת בית.

בהתחלה היו הרבה התנגדויות כמובן, כמו הרבה אנשים שלא באמת מכירים ולא באמת יודעים מה הסיכונים ומה היתרונות והחסרונות.

ככה לאט לאט עברנו על הדברים ביחד ופגשנו את המיילדת והיא הסבירה לו בעצם איך מתנהלת הלידה ומה השוני ומה הסטטיסטיקות… הוא אדם מאוד מחושב ורציונלי בעלי, הוא מאוד מתמטי והיה חשוב לו לקבל נתונים לגבי הסיכון שבלידה כזו.

אחרי השיחות האלו הוא השתכנע והחלטנו ביחד שאנחנו הולכים על זה".

 

למה החלטת ללדת בבית?

"הסיבה הייתה באמת הרצון הזה להשאר במקום שהוא שלי, שהוא מוכר לי, הרבה מתהליך הלידה מושפע מהסביבה – מהרעשים שאתה שומע, מהתאורה, מהמקום שבו נמצאים.

בסופו של דבר הגוף שלנו מתנהל עם הורמונים וההורמון שמקדם את הלידה הוא הורמון האוקסיטוצין – הורמון האהבה – ואני חשבתי שמבחינתי הוא יהיה הכי טוב ויעבוד בצורה הכי טובה במקום המוכר לי, ולא בבית חולים. בית החולים דורש ממני, באופן מאוד הגיוני, לעשות המון בדיקות והמון תהליכים עד שאני מגיעה לחדר הלידה ועד שאני יכולה להתחיל את תהליך הלידה וכל זה כשאני כמובן סובלת מצידים ותהליך הלידה כבר החל".

 

היו לך הסתייגויות, לבטים, פחדים או חששות?

"תמיד יש פחדים. תמיד אתה רוצה שהכל יתנהל בצורה הטובה ביותר.

לידה היא סיפור שכותב את עצמו תוך כדי – אף אחד לא יודע איך היא תתחיל, אף אחד לא יודע איך היא תסתיים, ואין ספק שכשמתעסקים עם חיים אז גם מתעסקים עם מוות.

אין ספק שזה מפחיד. מבחינתי היה מפחיד יותר להיות במקום שבו אני לא מרגישה שאני יכולה, עם הצוות הרפואי של בית חולים, שיש לו כל כך הרבה עומס, להיות בראש מעייניהם ושיראו אותי באמת כאדם.

היו פחדים לפה ולפה – בוא נגיד שיותר פחדתי מללכת ללדת בבית חולים מאשר ללדת בבית. בבית אני יודעת שאני בוחרת את המיילדת שאני רוצה שתלווה אותי ואני יודעת שהיא מסתכלת עליי כל הזמן ואני יודעת שהיא מספיק אחראית כדי להגיד אם משהו נראה לא תקין או שצריך להתפנות לבית החולים. הפחד הוא קיים אבל הידיעה הזו שיש מישהו שרואה אותי כל הזמן ממש הורידה את מפלס הלחץ והפחד.

הכל בתיאום מול המיילדת שהיא מנהלת את האירוע הזה, היא זו שאחראית עליי ועל הלידה ועל התינוק".

רעות כמובן מדברת פה על הבדל משמעותי מאוד בין לידת בית ללידה בבית חולים שעזר לפחדים שלה להפשיר – העובדה שבלידת בית מדובר במיילדת פרטית שהיא 100% שלך ואיתך 100% מהזמן, ואילו בלידת בית חולים את יולדת מול מיילדת משותפת שמתחלקת בינך ועוד יולדת אחת ולפעמים אפילו שתיים. במקרים מסויימים אפילו מתחלפת לך המיילדת תוך כדי הלידה.

לא אידיאלי. רעות מספרת שכמובן שהיו לה הסתייגויות, לבטים, פחדים וחששות, אבל כל אלו נרגעים מאוד לנוכח אשת צוות מקצועית שכל כולה שלה ועבורה, שיודעת מה היא עושה ותפנה לבית חולים במידת הצורך.

 

תארי לנו את חוויית הלידות שלך בבית, הראשונה והשנייה

"היה שוני מאוד גדול בין הלידה הראשונה ללידה השנייה. בלידה הראשונה זה היה רק אנחנו – אני ובעלי. לא היה במי להתחשב – ילד נוסף שצריך לחשוב עליו ומה עושים איתו בזמן הלידה. הלידה הראשונה היא בדרך כלל יותר קשה פיזית, הגוף לא מכיר את התהליך, ובאמת גם אצלי הלידה הראשונה הייתה הרבה יותר ארוכה והרבה יותר קשה. כל אחד משלבי הלידה היה הרבה יותר ארוך, היה הרבה יותר אינטנסיבי.

בלידה השנייה זה היה אחרת. למזלי הרב הילד שלנו ישן כל הלילה בבית, הלידה התרחשה בלילה. הוא אפילו לא הספיק לראות את המיילדת.

היא הגיעה בלילה ויצאה בבוקר לפני שהוא התעורר. זה היה מדהים שהוא קם ופתאום הכיר את אחותו הקטנה החדשה, ולא הייתי צריכה להפרד ממנו. לא היה את הקטע הזה של 'איפה אמא? אמא בבית חולים, נסעה ללדת'.

זה נשמע מאוד מלחיץ לפעמים לילדים, עצם הפרידה הזו כבר עושה איזה משהו, יוצרת איזה אנטיגוניזם, של הילד נגד אחותו החדשה. אני אתייחס רגע לזה שהלידה נגמרת – אין על זה שאת בבית שלך, במקלחת שלך המוכרת שלך, מוקפת בחפצים שלך, המשפחה שלך, המיטה שלך, הכל הרבה יותר חופשי, הרבה יותר פתוח, את יכולה לבחור מי את רוצה שיגיע ומתי, כדי לעזור לך ולבקר אותך.

התינוק או התינוקת צמודים אלייך, אין את התינוקיה, את הרופא, את הבירוקרטיה, הפרדה מהאם – הכל הרבה יותר שליו, הרבה יותר רגוע, הרבה יותר זורם. ככה זה היה בלידה הראשונה ובלידה השניה על אחת כמה וכמה בלידה השניה שכבר אני בעצמי הייתי הרבה פחות לחוצה, יותר רגועה, יותר נינוחה.

הצלחתי בתוך הבית בזמן הלידה לייצר לעצמי הרבה מקומות, היה לי מרחב גדול להסתובב בו, הרבה יותר תחנות שהייתי יכולה להעביר בהן את הצירים.

אם זה כדור פיזיו, אם זה צעיף שקשרתי לגרם המדרגות וכרעתי תוך כדי שאני נעזרת בו, אם זה להשען על השיש במטבח, אם זה להכנס לעשות אמבטיה חמה בתוך האמבטיה שלי – זה היה מדהים.

האפשרות לבחור ולזוז ולנוע במרחב שאני מכירה אותו, שהוא כולו שלי ואני מתנהלת בו בצורה הכי טובה שיש. כמה שפחות חרדה, כמה שפחות סטרס, כמה שפחות פרצופים לא מוכרים במהלך הדרך – גרם ללידה הרבה יותר טובה, מהירה, מכונסת.

הייתי באמת יכולה להתרכז בתהליך עצמו ולא בכל המסביב. אני ממליצה לכל מי שיכולה להרשות לעצמה, כמובן גם כלכלית וגם יש לזה כל מיני תנאים – הריון תקין, בריאות… מי שיכולה להרשות לעצמה ורוצה, היא רק תהנה ורק תרוויח".

"חשוב לקחת בחשבון, לידה המון פעמים מתכננים הרבה תכנונים ובאמת בסופו של דבר אי אפשר לדעת מה יהיה כי לפעמים יש צורך להתפנות ויש צורך גם לעשות המשך תהליך בבית חולים מכל מיני סיבות כאלה ואחרות… לידה שלא מתקדמת, דופק עוברי נמוך, וכן הלאה וכן הלאה. אם החלטת ללדת בבית ואת נאלצת להתפנות, קחי את זה בפרופורציות, שתהיה לך הלידה הכי מדהימה וטובה שיכולה להיות גם במסגרת של בית חולים".

 

הסיכונים הכרוכים בלידת בית – האם זה בכלל מסוכן יותר מללדת בבית חולים?!

טוב, נתחיל בקצת סטטיסטיקות והפשרת התנגדויות. קיימים מחקרים רפואיים רבים בנוגע ללידות בבית, ולא מעט מדגמים. המחקרים נעים בקשת רחבה של מסקנות – החל מכך שזה לא מסוכן יותר כלל וכלל ללדת בבית על פני לידה בבית חולים, ועד כדי זה מסוכן מעט יותר מללדת בבית חולים.

יש אפילו מחקרים (רבים, לא מעט) שמראים שלידות בבית בטוחות יותר מלידות בבית חולים – והם מראים טיעונים מאוד משכנעים והגיוניים לכך. ארגון הבריאות העולמי – World Health Organization, שנחשב הסמכות הרשמית בעולם למידע רפואי ובריאותי (זהו הגורם שנותן קווים מנחים ויסודות עיקריים לכל המדינות לגבי הקורונה בזמנים אלו) קבע ויצא בהצהרה: "לידת בית אינה מסוכנת יותר, והיא בטוחה לפחות כמו לידה בבית חולים", אחרי שחקר את הנושא בצורה מעמיקה.

במקביל להצהרה הרשמית הזו מהארגון הרפואי הכי נחשב בעולם, אמר מרסדן וגנר, מי שהיה הממונה על תחום המיילדות והיילודים בארגון במשך 15 שנים: "השאלה ההגיונית היא לא 'האם לידה בבית היא לידה בטיחותית', כי אם 'האם לידה בבית חולים היא לידה בטיחותית'".

יש בזה הגיון, אנחנו נוטים לחשוב שכל מה שקורה בבית החולים הוא בטיחותי כי זה מקום שאמון על הבריאות שלנו, אבל יש סכנות בלידה בבית חולים שלא קיימות בלידת בית, הבית שלנו נקי יותר ממחלות, זיהומים, הוא סטרילי הרבה יותר ולידת בית היא לא לידה בסגנון בית חרושת שבה המיילדת שלך היא המיילדת שלך ושל עוד יולדת או שתיים במקביל.

אין אפילו מחקר אחד או מדגם אחד בודד שמצביע על כך שלידת בית זה לא אחראי או מסוכן באופן לא הגיוני, הכל נע בין זה בטוח יותר מללדת בבית חולים, דרך אין הבדל בסיכונים מול לידה בבית חולים, ועד הסיכון העודף לעומת בית חולים נמוך למדי.

גם בבתי חולים מתים ילודים ומתות אמהות טריות, זה מצער אבל זה עובדתי, לידות מסתבכות גם בבתי חולים. חשוב מאוד לציין כי בחלק מהמקרים היולדת או הזוג חורגים מהכללים ובוחרים ללדת בבית למרות שהתנאים לא מתקיימים ללידת בית, נגד הנהלים, הכללים והחוקים. מקרים כאלו מסתיימים יחסית לא מעט באסונות ומגדילים את הסטטיסטיקה נגד לידות הבית.

החוקים בארץ מאפשרים לידת בית, אבל מאוד מקפידים על בטיחות מירבית – כל בעיה רפואית רלוונטית לא מאפשרת לידת בית על פי חוק, ויש רשימה ארוכה של כללים, תנאים ומקרים שבהם מיילדת בית חייבת לבקש מהיולדת להתפנות לבית חולים.

סך הכל, מדובר בנושא מאוד טעון, ומחקרים מראים תוצאות שונות בהתאם למי שמציג אותם. כל מיני גורמים שמקדמים לידות בית יציגו נתונים מעט טובים יותר, ומנגד יהיו נתונים וסטטיסטיקות פחות טובים, אבל גם הסטטיסטיקות שמעידות על סיכון עודף בלידה בבית מאשר לידה בבית חולים, מראות שהסיכון העודף הוא נמוך. מה שאני מנסה לומר הוא – שזה כנראה לא "משוגע" כמו שאולי חשבתם ללדת בבית.

סטטיסטית – הסיכוי שלידת בית תשתבש דומה לסיכוי שתעברו תאונת דרכים בנסיעה של כשעה ברכב שלכם, אז אם אתם לא חושבים שזה משוגע והזוי להכנס לרכב, להניע ולנסוע, זה כנראה גם לא משוגע והזוי בעיניכם ללדת בבית. בישראל בוצעו אלפים רבים של לידות בבית, ורק מקרים ספורים בודדים הסתיימו באסון (ובמקרה אחד ידוע ונחקר, זוג ההורים בחר להפר כללים, נהלים והמלצות שלא ללדת בבית אלא ללדת בבית חולים).

למעט מקרים מאוד חריגים, התערבות רפואית הכרחית מצילת חיים לא נדרשת מעכשיו לעכשיו בלידה. מיילדת מנוסה מזהה מראש לידה שתאלץ להסתיים בבית חולים, ומתפנים.

ישנם מקרים מאוד חריגים שבגינם נדרשת התערבות רפואית מיידית ללא שום סימן מקדים, ובמקרים האלו זמן הפינוי הוא קריטי, ואכן יש פער בסיכונים, כי אם היולדת הייתה בבית חולים היא הייתה מקבלת טיפול מיידי.

 

מתי לידת בית מסתיימת בבית החולים?

כאמור במדינת ישראל הגדירו כללים רבים כדי לשמור על בריאות ובטיחות היולדות בבית, ומוגדרים כללים רבים שעל פיהם יש להתפנות, להמשיך ולסיים את הלידה בבית חולים.

הכללים והקריטריונים הללו נועדו כדי לנסות לזהות ולאתר מראש מקרים של לידה שעתידה להסתבך, ותדרש התערבות רפואית של צוות רפואי במתקן רפואי.

 

לפני ובזמן הלידה:

• במידה והמיילדת מבחינה בדימום לא סביר, עליה להפנות את היולדת לבית חולים (דימום הוא חלק מכל לידה, אך יש הבדל בין דימום סביר ללא סביר).
• היולדת סובלת מחום, מעל ל- 37.8 מעלות.
• בבדיקות שהמיילדת עורכת בזמן הלידה דופק העובר לא תקין.
• הלידה עוצרת ולא מתקדמת (או כמו שמיילדות ודולות אוהבות לכנות את זה: הלידה נחה) למשך זמן ארוך ולא סביר. המיילדת מבצעת בדיקות שעתיות של פתיחה ומיקום ראש העובר, ובמידה והיא מזהה שהפתיחה או התינוק לא מתקדמים, היא אמורה להפנות לבית חולים.
• מים מיקוניאלים – תופעה שבה היולדת חווה ירידת מים בצבע וריח של צואה, בעקבות מתן צואה ראשוני על ידי העובר עוד בבטן.
• עיכובים בלידה ו/או מקרים נוספים רפואיים לפי ראות המיילדת ושיקולה האחראי, כל דבר שנראה לה חריג או לא תקין ועשוי להצריך התערבות רפואית של רופאים בבית חולים.

 

אחרי הלידה:

• תינוק קטן במיוחד או גדול במיוחד – המיילדת שוקלת את התינוק מיד כשנולד ובמידה ומשקלו גדול מ-4 קילוגרמים או קטן מ-2.5 קילוגרמים – היולדת והתינוק צריכים להתפנות מיד לבית חולים במקום להשאר בבית.
• תינוק שנראה כי קשה לו לנשום, הוא מתנשם בכבדות או מראה סימנים של חנק.
• מיד לאחר הלידה המיילדת בודקת את חום התינוק, במידה וחום גוףו מתחת ל35.5, על היולדת והתינוק להתפנות לבית חולים.
• תינוק שמראה סימנים של טראומה או פירכוסים אחרי היציאה מהבטן.
• תינוק שנולד עם פגם כלשהו או מום גופני מובחן בבחינה ראשונית של המיילדת.
• במידה והתינוק חיוור מאוד או שעורו בגוון כחול (כל תינוק עשוי לצאת מעט חיוור או מעט כחלחל מיד אחרי יציאתו לאויר העולם, אחרי הכל הוא נדחק החוצה באזור קטן וצר יחסית, אך המיילדת אמורה להצליח ולזהות מתי גוון העור של התינוק לא סביר).

 

כמה עולה ללדת בבית?

לידת בית היא סיפור יקר למדי, והעלויות הן באלפים רבים, עלויות שלא יהיו ליולדת אם היא תלד בבית החולים. ליולדת שמבוטחת בקופת החולים או בביטוחים פרטיים עבור הוצאות שקשורות ללידה ולבדיקות הלידה, יהיו בדרך כלל החזרים נאים מאוד על חלק נכבד מהעלויות מהביטוח.

הנה כמה מהעלויות שיולדת בבית צריכה לשלם, והתמקדתי במיוחד בעלויות שלאותה יולדת לא היו אילו היא הייתה יולדת בבית החולים:

• מיילדת פרטית – חובה, בכל לידת בית, על פי חוק, מיילדת פרטית שתגיע ותיילד בבית. אסור על פי חוק ללדת ללא מיילדת מוסמכת, בשום מקום, לא בבית ולא בבית חולים. מיילדת פרטית עולה אלפי שקלים, היקרה ביותר שמצאתי עולה 6,000 שקלים, וזה כולל פגישות הכנה (ופגישה אחת לפחות כמובן בבית בו תתרחש הלידה), זמינות טלפונית ובוואטס אפ לשאלות והתייעצויות טרום הלידה, כמובן ליווי מלא לכל אורך הלידה עצמה בבית היולדת, ועוד מפגש נוסף יום או יומיים אחרי הלידה לעוד הנחיות ובירוקרטיות.\

 

• דולה – במרבית לידות הבית נוכחת גם דולה. דולה היא תומכת לידה, היא עברה קורס הכשרתי והוסמכה ללוות לידות לצד מיילדת כתומכת. דולות כמובן זה לא משהו ששמור רק ללידות בית, ניתן למצוא אותן בלא מעט לידות בבתי החולים. דולה משלימה את פעילות המיילדת ועוזרת למיילדת בזמן הלידה. בלידות בית, זה נפוץ אפילו יותר וכמעט כל לידת בית נעשת עם מיילדת ודולה במקביל. דולה עולה 1,000 עד 4,000 שקלים, וזה כולל פגישת היכרות לפני הלידה, התייעצות טלפונית ובוואטס אפ, וכמובן ליווי בזמן הלידה עצמה. 

 

• בכל לידת בית יש צורך לקנות בריכה קטנה מתנפחת, צינור וציוד נלווה. זוהי הבריכה שבתוכה תישב היולדת בזמן צירים מתקדמים, היא חייבת להיות יחסית גבוה (השמעו להנחיות המיילדת שלכם – היא תגדיר לכם גובה מינימלי), בהרבה מקרים הלידה עצמה תתקיים בתוך הבריכה הזו. מדובר בהוצאה של כמה מאות שקלים, אך אם יש לכם אמבטיה מרווחת בבית, נסו לחסוך את זה מעצמכם – באישור המיילדת שלכם בלבד, שתבחן לפני את האמבטיה.

 

• מגבות, פדים, סדיניות – כשיולדים בבית – תהליך של לידה מתרחש על הספה, על המיטה, בסלון, בחדר השינה ובמטבח. אלו מכם שהיו נוכחים בלידה בעבר יודעים שמדובר בתהליך מלוכלך מאוד, שכולל הפרשות, דימומים, ובהמון מקרים גם צואה ושתן. חובה להשקיע עוד 100-200 שקלים כדי להביא משטחי פדים גדולים, סדיניות (כיסוי ניילון חד פעמי לספות ומיטות) וצי של מגבות חדשות (שיזרקו כנראה בסיום הלידה), כדי שלא יושחת הבית ורהיטיו, כדי שלא יראה כמו זירת רצח בסיום הלידה, וכדי שיהיה קל לנקות.

 

• כמובן, בדומה ללידת בית חולים, מגבונים, טיטולים, בגדים לתינוק – כל ההוצאות שתקפות לפני הגעת תינוק חדש בלידת בית חולים, תקפים גם ללידות בית.

 

זמינות מיילדת ודולה

למיילדת שלכם, ואם בחרתם לקחת גם דולה, אז גם לה, יש זמינות מוגבלת. זה משהו שחשוב להבין לפני לידת בית. כמובן שהן נוטות לעשות כל מאמץ כדי להגיע, אבל בדרך כלל מקובל לסכם על "גיבוי", מיילדת או דולה חליפית שיוכלו להגיע במקומן במידה והן לא יכולות להגיע. הסיבה הכי נפוצה לאי הגעה שלהן, זו לידה אחרת שמתקיימת במקביל ללידה שלכם, והתחילה קצת לפני הלידה שלכם.

כמובן שבמקרים כאלו מיילדת או דולה עמוסות זה גם לרעתכן – הסבירות שהן יקלעו לשתי לידות מקבילות גובר.

גם הראיון שערכנו עם רעות יולדת הבית כאן למעלה, בלידה השנייה – הדולה שלה לא יכלה להגיע עקב שתי לידות חופפות, ולא סוכם על גיבוי כך שהיא ילדה יחד עם בעלה והמיילדת בלבד את לידת הבית השנייה שלה.

בנוגע למיילדת, אם היא לא זמינה ואין לה גיבוי, או שהגיבוי עבורה לא זמין גם הוא – נאלצים להתפנות וללדת בבית חולים יחד עם מיילדת של בית החולים – כרגיל.

 

כשלידת בית מסתיימת…

אחד מהקסמים שבלידת בית – אין אשפוז, אין "מלונית" ליולדת, אין כלום. האם, האב, התינוק ואולי אפילו האחים של התינוק או התינוקת החדשים – פשוט בבית. נחים, מתקלחים, ונכנסים לישון.

סביר מאוד שהאב, האם והתינוק החדש ישנו כמה שעות טובות אחרי המאמץ המרוכז, 6 – 9 שעות ובמקרים חריגים אפילו הרבה, הרבה יותר. מתקלחים בבית, במקלחת המוכרת, וישנים במיטה.

הסיטואציה הזו מאוד טבעית וקסומה, ואין לה שום תחליף בשום מלונית ליולדת של בתי חולים.

בטווח של לא יותר מ-24 שעות מהלידה, צריך להגיע רופא פרטי לביקור בית לבדיקה ראשונית של התינוק, וזה אחרי שהמיילדת בדקה את התינוק באופן ראשוני בסיסי מיד אחרי הלידה.

במידה והכל תקין רופא הבית יסכם את הבדיקה בהצלחה, ובמקרים חריגים שבהם הוא יאבחן עניין כלשהו שמצריך זאת, הוא יפנה להמשך טיפול בקופת חולים או בית חולים.

בסיום לידת בית ישנם טפסים שהמיילדת צריכה להשאיר אצל ההורה או ההורים, כדי להפיק תעודת לידה. בטווח קצר אחרי הלידה המיילדת פוגשת את ההורים שוב מול עורך דין, וחותמים על כל מיני הצהרות.

בהמשך, אותם טפסים מגיעים לידי משרד הפנים כדי שירשם התינוק החדש שנולד במרשם האוכלוסין. פרוצדורה לא מסובכת אך גוזלת זמן ומאמץ, ועוד מיד אחרי לידה, שלא קיימת בלידה בבית חולים.