ביום שלישי (18/6/19) פייסבוק יצאה בחדשה מרעישה, שתחילה נשמעה מעט מפתיעה, אך כשבודקים ויורדים לפרטים הקטנים – ההחלטה הזו ברורה לכולנו לחלוטין: היא יוצאת עם מטבע דיגיטלי (דוגמת ביטקויין המוכר והידוע) משל עצמה העונה לשם "ליברה", ותשלב אותו באינטגרציה מלאה בתוך יישומוניי ההודעות המיידיות שלה, להעברות כספים נוחות, דיגיטליות לחלוטין בין אנשים, ללא עמלות.
קצת היסטוריה והסברים לפני שצוללים למהלך של פייסבוק – מה זה בכלל מטבע וירטואלי וממתי זה קיים?
מטבע דיגיטלי הוא סוג של כסף שזמין בצורה דיגיטלית, וירטואלית, בניגוד לכסף פיזי – מטבעות ושטרות. תכונותיו דומות עד כדי זהות לכסף פיזי – יש לו ערך, ניתן להעביר אותו מגורם אחד לשני, לשלם באמצעותו על שירותים ומוצרים, והערך שלו עשוי להשתנות, ממש כמו שערך של יורו, דולר, או שקל משתנה כל הזמן.
כסף דיגיטלי מאפשר העברה ספונטנית (לעיתים אפילו אנונימית לחלוטין של 2 הצדדים) של תשלום, ללא מגבלות של גבול מדיני או קיומו של חשבון בנק עבור אף אחד מ-2 הצדדים.
נשמע לכם מגוחך? כסף בעיניכם חייב להיות פיזי?
ראשית, עבור אלו מכם שלא נמצאים באוברדראפט בחשבון הבנק הפרטי שלהם, הפתעה: רוב הכסף שלכם בבנק דיגיטלי, סוג של, או לפחות וירטואלי.
אם יש לכם 100,000 ש"ח בחשבון העובר ושב – אין לבנק בפועל 100,000 ש"ח בכספת שלו. מדובר במספר ששמור על מחשב, וכאשר אתם מבצעים העברה של כסף אותו מספר דיגיטלי ששמור עבורכם במחשב יורד, ועולה עבור הבנאדם שמקבל ממכם כסף, גם כן, כמספר ששמור במחשב עבורו בלבד.
גם אלו מכם שנמצאים באוברדראפט או שיש להם הלוואה, החוב הוא וירטואלי ודיגיטלי גם כן. אם לקחתם משכנתא, לדוגמא, הבנק לא באמת העביר עשרות אלפי שטרות לקבלן שלכם או לבעלי הדירה, הכל מתבצע וירטואלית והמספרים לא מייצגים העברות של כסף פיזי כלל וכלל.
כסף, הוא סך הכל משהו בעל ערך, שאנחנו בני האדם החלטנו שהוא בעל ערך עבורינו. החלטנו שאפשר להחליף שעת עבודה בחתיכת נייר שכתוב עליה "50 שקלים חדשים", ושאפשר להחליף לאפה עם שווארמה באותה חתיכת נייר שכתוב עליה "50 שקלים חדשים" (וככה למעשה, יצא שהחלפנו שעת עבודה בלאפה עם שווארמה, כאשר שטר של כסף תיווך כדי לגשר על פערים של זמן, רצון וצורך).
בעוד ששטרות, זהב, יהלומים – אלו דברים פיזיים שיש עבורם לבני האדם ערך רב, בתחילת שנות ה-90 הגיח לעולם לראשונה כסף דיגיטלי, שהוא זהה לכסף פיזי – רק שהוא אינו פיזי אלא קיים כקוד מוצפן במחשב או בארנק דיגיטלי בסלולרי.
כמו שצריך לעבוד שעה כדי לקבל שטר של 50 שקל, לכרות במנהרות כדי להגיע ליהלומים, או לרכוש בכסף מטיל זהב, כך צריך גם לבצע פעולה (דיגיטלית) ארוכה ומסובכת כדי ליצור מטבע דיגיטלי, וניתן לרכוש מטבע דיגיטלי בכסף שמוכר לנו, ולהחליף שקל, דולר או יורו בכל סוג אחר של מטבע דיגיטלי.
היתרון המשמעותי של מטבע דיגיטלי, הוא שהוא מאפשר העברת כספים מיידית ואמינה, מכל מקום בעולם לכל מקום בעולם, ללא חשבון בנק אפילו, וללא עמלות כלל וכלל.
מה לפייסבוק ולכסף וירטואלי?
פייסבוק למעשה עושה פה מהלך מבריק שישרת אותה בכמה אופנים. ראשית – מטבעות דיגיטליים קמים ונופלים סביב האמינות שיש סביבם, המשקיעים בהם והשימוש בהם.
ניתן להניח שמטבע הליברה החדש מטעמה של פייסבוק כמעט בוודאות יצליח מאוד, שכן מדובר בארגון ענק, יציב, מוכר ואהוב, שאנשים סומכים עליו בעיניים עצומות אחרי שנים ארוכות והמעצמה שהפך להיות.
שנית, מאחר והאופי של מטבע דיגיטלי הוא שהוא מאפשר העברה ספונטנית של כסף באמצעים דיגיטליים – אנחנו צפויים לראות אינטגרציה של העברות כספים במטבע הליברה באפליקציית וואטס אפ (שנרכשה על ידי פייסבוק) ובאפליקציית פייסבוק מסנג'ר.
דמיינו לעצמכם מצב שבו אתם סוגרים חוב מול חבר באמצעות חלונית השיחה איתו בוואטס אפ – שתכיל כפתור חדש של העברת כסף ישירות אליו, כמה שניות ולחיצות והעברתם לו דרך הוואטס אפ כסף בצורה יעילה ונוחה.
מתי ואיך כל הדבר הזה קורם עור וגידים?
פייסבוק הכריזה על הפרוייקט הזה אתמול – 18 ליוני 2019 – מטבע הליברה, מטבע דיגיטלי מסוג קריפטו שיהיה מבוסס בלוקצ'יין, וארנק דיגיטלי שיתלווה אליו שבו תוכלו להחזיק את מטבע הליברה, שם הארנק ושירות התשלומים קליברה (עבודת קופירייטינג גאונית לטעמנו – "ליברה" בתרגום חופשי: חופש. "קליברה" זה שילוב של "קליבר" ו"ליברה", קלעו בול!).
כל זה כבר ממש מעבר לפינה, ויכנס לתוקף כבר בשנת 2020, יחד עם האפשרויות לשלם באמצעות המטבע דרך פייסבוק מסנג'ר ואפליקציית וואטס אפ.
כדי שכל הדבר הזה יקרה הלכה למעשה, פייסבוק שיתפה פעולה עם חברות גדולות מתחום הפיננסים: פייפאל, בוקינג, מאסטרקארד, ויזה, אובר, vodaphone, ספוטיפיי, ועוד – כל אחת מהן התבקשה להשקיע 10 מיליון דולר כדי להכנס כשותפה במיזם (מלבד אירגונים ללא מטרות רווח שבחרו להצטרף כשותפים, והוכנסו בתנאים מקלים בהרבה).
הרעיון היה לטלטל את הכלכלה העולמית כולה באמצעות הנגשת נושא המטבעות הדיגיטליים (שנחשב על ידי רבים לקונספט משוגע שמיושם על ידי משוגעים בלבד) והפיכתו לסטנדרטי ונורמטיבי ברמה התודעתית.
איך המטבע הדיגיטלי ליברה ישפיע כלכלית ועסקית על פייסבוק ואיך זה יעבוד בפועל?
שירות העברת הכספים ישולב, כאמור, בוואטס אפ, בפייסבוק מסנג'ר, ובאפליקציה לאנדרויד (ללא אפליקציית אייפון בשלב הראשוני).
ההעברה תתבצע מיידית, ללא מגבלות מיקום בעולם, ללא עמלה (או בעמלה נמוכה מאוד), ויהיה ניתן להחליף את הכסף ממטבע דיגיטלי ליברה לכסף פיזי מקומי כמו שקל או דולר בקלות – הזינו כרטיס אשראי או מספר חשבון בנק ולמחרת הכסף אצלכם כפי שאתם רגילים.
אפילו אם אין לכם חשבון בנק תוכלו להעביר כספים בצורה הזו, ולהמיר את כסף הליברה שלכם לכסף פיזי באמצעות שירותי החלפת כספים – Change – בכל העולם. השימוש בסלולרי יהיה מאוד דומה למה שאתם מכירים כיום משירותים כמו פיי בוקס, פפר פיי או ביט. בוחרים איש קשר, בוחרים סכום – והכסף עבר.
כך זה יראה על מסך הסלולרי – העברת כסף ליברה בין 2 משתמשים. מזכיר מאוד את פפר פיי, פיי בוקס וביט: בוחרים איש קשר, בוחרים סכום – ותוך כמה לחיצות בודדות הכסף עובר!
אין ספק שמדובר בשירות שימשוך אליו אנשים רבים שאינם משתמשים בWhatsapp או בפייסבוק, כך שפייסבוק תהנה מאנשים רבים שלא מודעים או משתמשים בשירותים שלה, שיתחילו להשתמש ויחשפו לשירותיה, כדי להעביר כספים בצורה הזו.
ההרשמה לשירות תבוסס על אימות ואבטחה מירביים – הזהות שלכם תאומת לפרטי פרטים ותצטרכו אף לשגר צילום של תעודת הזהות שלכם. במידה והסלולרי שלכם אבד או נפרץ או שנתקעתם בלי אפשרות להשתמש בו מכל סיבה שהיא, כסף הליברה שלכם משוייך אל הזהות האמיתית שלכם ואינו מותנה במכשיר או באפשרות להשתמש בו.
פייסבוק תפריד בין שירות התשלומים ובין חשבון הפייסבוק שלכם, והמועדות הפרסומיות המופיעות בו לא יקבלו מידע בנוגע לארנק הדיגיטלי שלכם והסכום שאתם מחזיקים בו.
שירות התשלומים של המטבע, קליברה, ינוהל על ידי חברת בת של פייסבוק, ופייסבוק מתחייבת שמידע אישי לא יזלוג מחברת פייסבוק (שמחזיקה במידע אישי רב ומסועף עליכם) לחברת הבת קליברה, למעט במקרים חריגים מאוד כדי לשמור על החוק ולמנוע מעשה פלילי, או כדי לשמור על בטחון המשתמשים שלה.
אז זה בטוח יצליח, המטבע הוירטואלי הזה של פייסבוק?
ספויילר: סביר להניח שכן, לעניות דעתנו בהחלט כן.
מטבע הליברה, בניגוד למטבעות דיגיטליים אחרים רבים, אמור לשמור על הערך שלו ולא להיות מטבע תנודתי מידי בניגוד למקובל במטבעות דיגיטליים. זה אינטרס של פייסבוק שכך יהיה והם ישיגו זאת על ידי הנעת המיזם הזה דרך הון שנוצר מנכסים אמיתיים פיזיים שמוחזקים על ידי חברת הבת שתנהל את שירות התשלומים.
כאשר מטבע דיגיטלי מגובה אחד לאחד באמצעות נכסים פיזיים, סביר שישמור על ערכו ולא יהיה תנודתי. כל "שקל" של ליברה יהיה מגובה בפועל בשקל שמקורו אג"ח, פיקדון או כסף פיזי.
במידה והביקוש יגבר, חברת הבת של פייסבוק קליברה גם תגדיל את הנכסים בהתאמה מדוייקת, ובמקרה והביקוש למטבע יקטן, שוב, כך גם ינוהלו הנכסים הפיזיים בעולם האמיתי – תמיד ישמר יחס של אחד לאחד. הגיבוי הזה בנכסים ובכסף פיזי, מחזק את הסיכוי שלא רק שהמטבע יהיה יציב בערכו, אלא גם שכל המיזם הזה יצליח.
המטבע יסחר בבורסה ממש כמו מטבע "אמיתי", וזאת כדי לחזק את הנורמטיביות ואת השימוש בקרב אנשים ומשתמשים שאינם הרפתקניים ומעוניינים בחוויה סטנדרטית ככל האפשר שמקרבת את המטבע הדיגיטלי לכסף פיזי.
כנראה שתוך זמן קצר תוכלו לשלם באמצעות מטבע הליברה גם בשירותים מוכרים כמו אמאזון, עלי אקספרס, איביי וכדומה, ואפילו לשלם עבור שירותים כמו נטפליקס באמצעות ליברה, ובשלבים מאוחרים יותר – אין ספק שתוכלו אפילו לשלם את חשבון הכבלים או הסלולרי שלכם באמצעות ליברה. עד שתוכלו לשלם ארנונה או חשמל באמצעות ליברה כנראה יעבור קצת זמן, אבל גם זה לדעתנו יקרה בשלב מסויים.
הדבר היחיד שנכון לעכשיו לדעתנו מאיים על הצלחת המיזם, הוא נושא הרגולוציה והפיקוח על פייסבוק וחברת שירות התשלומים קליברה. קליברה תנפיק את המטבע (או תוציא מהמחזור כסף ליברה במקרה והביקוש ירד), אבל עדיין לא ידוע איזה גורם יפקח על קליברה עצמה וניקיון הכפיים שלה, ומי יטיל עליה הגבלים רגולטוריים.
פייסבוק נפגעה כבר בשנים האחרונות מספר פעמים מסכין הרגולוציה והביקורת שהופנתה כנגדה בנוגע לשמירה על פרטיות המשתמשים שלה, איסוף המידע האינטנסיבי שלה, ושליטתה הבלעדית והמונופולית בתחום הרשתות החברתיות. במידה והגורם שימונה על הפיקוח יחליט שהוא חונק את פייסבוק סביב כל מיזם הליברה, יש סיכוי טוב שזה יגרום לפרוייקט להתמוטט ולהפוך לכשלון, לא לפני שפייסבוק ילחמו בזה בכל כוחם.
לא היינו רוצים שזה יקרה, סך הכל אפשרות נוספת, יציבה ואמינה, להעברת תשלום ולרכישות בנוחות, שגם מספקת תחרות מול הבנקים, רק מיטיבה עימנו – הצרכנים והמשתמשים.
