הונאת פונזי – איך נמנעים מעקיצה?

לקבלת הצעת מחיר השאירו את פרטיכם.

 עוד במאה הקודמת, ניצלו נוכלים את תמימותם ורצונם של משקיעים להרוויח כדי לגזול את כספם. התשואות הגבוהות המשולמות במסגרת ההונאה בעצם מגיעות מכיסם של משקיעים אחרים, ובפועל היחיד שנהנה מכספי ההשקעה הוא נוכל הפונזי. לאחר פיצוץ ההונאה, רבים נותרים ללא כספם, ולאור גישת בית המשפט, אלו גם לא יזכו לפיצוי מטעם המדינה. אז מהי הונאת פונזי וכיצד אתם יכולים להימנע ממנה?

 

פורץ הדרך – צ'רלס פונזי

הכירו את צ'רלס פונזי (Charles ponzi), מהגר איטלקי, שהגיע לארצות הברית בשלהי המאה
ה – 20. בתחילה, הרוויח פונזי את הונו באופן לגיטימי לחלוטין, כאשר ייבא מספרד קופונים בין לאומיים למשקיעיו, שכן אלו היו זולים משמעותית מאשר בארצות הברית. אולם, לאחר זמן מה, בו גדל היקף ההשקעות, הבין פונזי כי הוא יכול להמשיך בגיוס הכספים ללא כל השקעה.

מרגע זה החל פונזי להונות את המשקיעים, ולשלם להם את התשואות, שלכאורה הרוויח, מכספי ההשקעות של משקיעים אחרים. פונזי נתפס לאחר שממצאי החקירה שהתנהלה נגדו העלתה פער משמעותי בין מספר השוברים אותם רכש בפעול לבין אלו היה אמור לרכוש למשקיעיו, והיקף ההונאה המשוער, ביחס לשווי הכסף בימינו, הוא כמיליון דולר. 

 

אז מהי הונאת פונזי?

כפי שראינו בהונאה המקורית, מדובר על הונאה כספית, בה מובטחים למשקיעים השונים רווחים גבוהים, אשר במרבית המקרים יגיעו תוך זמן קצר במיוחד. לרוב, הונאת פונזי תוצג כבעלת תשואות שאינן ריאליות, בעלת סיכון נמוכה או חסרת כל סיכון, שנובעת מהשקעה בנייר ערך, מוצר, או כל פלטפורמת השקעה אחרת. בפועל, כספי התגמול שישולמו למשקיעים השונים יגיעו מכיסם של משקיעים נוספים, שנכנסו למעגל ההונאה. 

לאחר שגייס משקיעים נוספים, "פודה" נוכל הפונזי את חובו כלפי המשקיעים הקודמים, שלאור הצלחת המיזם, בוחרים לא פעם להשקיע את כלל כספי התשואה ולעיתים מגדילים את שיעור ההשקעה. כאשר נחשפת ההונאה, מתגלה כי כלל התשואות לא הושקעו באף פלטפורמה, ונוכל הפונזי בפועל העביר כסף בין ידיים, תוך שהוא משתמש בחלקו לרווחתו האישית. לאחר חשיפת ההונאה, בשל בזבוז הכספים שנעשה על ידי נוכל הפונזי, רבים נותרים ללא דרך ממשית להחזר, דבר שעלול להוביל רבים למשבר כלכלי. 

 

הגדולה בכל הזמנים – ברנרד מיידוף 

בשנת 2017 הגיע הושק הסרט "אשף השקרים", המגולל את סיפורו של ברנרד מיידוף, נוכל הפונזי הגדול בכל הזמנים. היקף ההונאה נאמד במעל ל – 65 מיליארד דולר.

ברנרד מיידוף שימוש כיו"ר דירקטוריון נאסד"ק, זירת מסחר מקוונת עולמית, לצד היותו יו"ר החברה למסחר בניירות ערך. בהיותו בעל מוניטין רב בעולם ההשקעות, ניהל תיקי השקעות של מוסדות פיננסים רבים, ארגוני צדקה ואף פרטים עשירים ברחבי העולם. לאחר שנים בהן הבטיח למשקיעיו תשואה שנית בשיעור 10%, עם הגעת משבר הסאב פריים התפוצצה הפרשה.

בעקבות המשבר, משקיעים רבים ביקשו למשוך את כספם המושקע, אולם זה לא יכל לספק את הביקוש. מיידוף הורשע בשנת 2009 בעדות שקר, הלבנת הון והונאה, במסגרתו חולטו כלל נכסיו ונגזרו עליו 150 שנות מאסר. 

 

איך זה נראה? – מאפייני ההונאה 

כפי שצוין לעיל, הונאת פונזי כוללת הבטחות מופרזות לתשואה שאינה ריאלית בטווח זמן קצר במיוחד. על פי רוב, ידובר על ביצועים שאינם סבירים ביחס לשוק. על פי רוב, מי שמעיד על עצמו כמשקיע ש"מכה" את השוק באופן קבוע, הן בעתות עליה והן בעתות קריסה של הבורסה, הוא כנראה נוכל.

כמו כן, נוכל הפונזי הממוצע ינסה, פעמים רבות, ליצור תחושה של מועדון אקסקלוסיבי וסגור המטיב עם חבריו, אך לצד זאת, חברי הקבוצה לא ייחשפו למידע אודות ההשקעות המבוצעות, זאת בניגוד לאפיקי השקעה אחרים. כמו כן, במרבית המקרים נוכל הפונזי יהא איש שיווק אגרסיבי, שדוחף לסגירת עסקה מהירה, לעיתים עד כדי תחושת כפייה להשקיע. 

 

הקורבן הממוצע

ישנם שני סוגים עיקריים של קורבנות, המהווים טרף קל לנוכל הפונזי. ראשית, עומדים התושבים הממוצעים, המעוניינים לבצע השקעות ללא כל ידע. הדיוטים אלו, שאינם מעורים בשוק ההון בכלל ובמאפייני השקעות בפרט, אינם מבינים את הפער בין ברוקר בעל רישיון לביצוע השקעות לבין איש שיווק מוצלח שמנסה להונות אותם. משכך, ובמיוחד לאור הריבית הנמוכה במשק ואפיקי ההשקעה המצומצמים, אלו מהווים קרקע פורייה לביצוע הונאה. 

אוכלוסייה נוספת שעלולה ליפול קורבן בידיו של נוכל הפונזי הם בעלי הון שחור.

משקיעים אלו, המנסים להתחמק מחובת דיווח, רואים בהשקעה שהוצעה הזדמנות פז. אותן השקעות לא יופקדו באף בנק או גוף המצוי תחת רגולציה. לאוכלוסייה זו, רווח גבוה שאינו מדווח לרשויות זו עסקה אופטימלית. 

 

אחרי שנים של הפקרה, הסדרה – המצב בארץ 

כאמור, הונאת הפונזי הגדולה ביותר בעולם הגיעה בשנת 2008. מדינות שנפגעו מהמשבר הכלכלי שמו נושא בעדיפות גבוהה, והחלו להסדיר את נושא המשקיעים החיצוניים לבורסה בחקיקה. בניגוד לרוב מדינות העולם, ישראל לא נפגעה באופן משמעותי ממשבר הסאב פריים, מה שהוביל לאדישות כלפי הנושא.

אולם, לאחר מספר שנים של חוסר רגולציה, שהובילו למספר הונאות פונזי במחוזותינו, דוגמת פרשת ערן מזרחי (57 מיליון שקלים) והונאת הענק של קרן קלע (400 מיליון שקלים), פרסמה הרשות לניירות ערך, בשנת 2018, את טיוטת חוק לרגולציית פעילות הברוקר דילר, שהצליחה לצמצם את היקף ההונאות, אך לא לחלוטין. 

 

ומה אומר בית המשפט?

כאמור, הונאות פונזי לא נעלמו ממדינתנו, גם לאחר ההסדרה. הונאת הפונזי האחרונה שנדונה בבית המשפט היא הונאתו של גרגורי לרנר. בין השנים 2006 – 2004, השקיעו כ- 2500 משקיעים בחברתו של לרנר, כאשר הוא מציע תשואה שנתית של 24%, תוך הצגת ערבויות אישיות להשקעות. לאחר שהערבויות אותן הציג התבררו כפיקטיביות וחסרות כל ערך, התברר היקף ההונאה, שהובילה להפסדים של כ – 62 מיליון שקלים למשקיעים. 

לאחר שדחה אותם בית המשפט המחוזי, הגישו המשקיעים השונים ערעור לעליון, בדרישה לקבלת פיצוי מטעם המדינה, שנדחה גם הוא במהלך הרבעון השני של שנת 2019. ההחלטה לדחות את בקשתם נבעה בעיקר מהרצון לחנך משקיעים לבחון את השקעותיהם ביתר אדיקות, ולא ליצור מצב בו אלו מסתמכים על המדינה להחזרים, לאחר ביצוע החלטות כושלות. 

יש לציין כי בית המשפט אינו אטום לחלוטין ואינו פוסק באופן האמור מתוך אדישות.

בין טיעוניו של השופט שטיין טען כי "השקעה בטוחה, שמניבה תשואה חודשית, צמודה ורציפה בת 2% היא דבר בלתי מציאותי שפורץ את גבולות הדימיון". טענה זו משקפת את חשיבות הפיקוח העצמי על השקעות ושמירה על חשדנות זהירה. כמו כן, ציין השופט כי עברו הפלילי של גרגורי בתחום הפיננסי היה ידוע לכל, שכן פורסם בעיתונות, טענה נוספת שהביאה לשלילת זכאותם של הנפגעים לפיצוי מהמדינה. 

 

אז איך נמנעים?

כפי שראינו בפסיקה בעניינו של גרגורי לרנר, בית המשפט אינו שש לפצות כל משקיע שנפל קורבן, שכן תחום ההשקעות דורש מידת זהירות כלשהי. על כן, לפניכם מספר נקודות, המהוות נורות אזהרה, כדי להימנע מהונאת הפונזי הבאה:

  • מצג לפיו ההשקעה מניבה תשואות ריאליות גבוהות מהממוצע בשוק באופן קבוע
  • מצג לפיו ההשקעה מניבה תשואה קבועה, גם בניגוד לתנועת השוק הכללית
  • היעדר שקיפות מלאה – בפלטפורמות השקעות רבות יש לכל משקיע אפשרות להיכנס לחשבון ההשקעות ולבחון את ניהול הקרן. היעדר שקיפות מעלה נקודה אדומה. 
  • סירוב למשיכה או פדיון – באם החלטתם למשוך את ההשקעה, ואתם נתקלים בהתנגדות מטעם המשקיע, יש מקום לעליית חשד. יש לציין כי ישנן דרכים רבות לסרב, החל מהתנגדות חריפה, דרך לחץ מתון וכלה בהבטחות וודאיות לתשואה עתידית גבוהה. 

נשמח לעמוד לשרותכם בכל נושא

השאירו את פרטיכם
ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם

כתבות נוספות בנושא