מהם דמי חגים?
על פי צו הרחבה – הסכם מסגרת 2000, חובה על כל מעסיק לשלם דמי חגים לכל עובד שאינו עובד חודשי בעבור ימי חג שלא עבד בהם, ובתנאי שימי החג לא נפלו על ימי המנוחה הקבועים בחוק (שבת, ושישי אם מדובר במקום עבודה שעובד חמישה ימים בשבוע).
דמי החגים הם למעשה מעין פיצוי לעובדים עבור יום עבודה בו יכלו לעבוד, אך בוטל עקב החג.
מי זכאי לקבלת דמי חגים מהמעסיק?
בעבור אילו חגים נהיה זכאים לדמי חגים?
חופש הדת הינו זכות מוכרת בכל המדינות הדמוקרטיות, ובישראל ניתנת לו הגנה רחבה החוסה תחת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אחד הביטויים לשמירה על חופש הדת באופן שוויוני כלפי כל אזרחי המדינה, הוא מתן דמי חגים לכל העובדים שאינם עובדים חודשיים, ללא הבחנה מהי אמונתם האישית או דתם הרשמית.
עובד יהודי זכאי לדמי חגים עבור ימי החג היהודיים כפי שהם מוגדרים בחוק:
- ראש השנה: שני ימים.
- יום הכיפורים: יום אחד.
- חג הסוכות: שני ימים.
- חג הפסח: שני ימים.
- יום העצמאות: יום אחד.
- שבועות: יום אחד.
עובד שאינו יהודי זכאי לבחור האם הוא מעוניין לקבל דמי חגים בימי החג היהודיים או לפי חגי דתו. ימי החג המוסלמיים המזכים בדמי חגים:
- עיד אל פיטר: שלושה ימים.
- חג הקורבן: ארבעה ימים.
- הראשון במוחרם (ראש השנה באסלאם): יום אחד.
- חג הולדת הנביא מוחמד: יום אחד.
ימי החג הנוצריים המזכים בדמי חגים (התאריכים בלוח השנה משתנים על פי הזרם הדתי הספציפי):
- חג המולד: שני ימים.
- ראש השנה האזרחי: יום אחד.
- חג ההתגלות: יום אחד.
- היום השישי לפני הפסחא: יום אחד.
- יום שני לפסחא: יום אחד.
- יום עלייתו של ישו השמיימה: יום אחד.
- יום שני לשבועות: יום אחד.
אם בחר העובד לקבל דמי חגים בימי החג של דתו, לא יקבל דמי חגים נוספים בימי החג היהודיים, גם אם מקום העבודה סגור במהלכם. עם זאת, ייתכן כי אותו עובד יהיה זכאי לתשלום עבור ימי חופשה.
מיהו עובד שאינו עובד חודשי?
כאמור, הזכאות לדמי חגים חלה רק על עובדים שאינם עובדים חודשיים. עובד שאינו עובד חודשי הוא מי שעובד בשכר לפי שעה או לחלופין שכר יומי או שכר המתבסס על תפוקה.
בנוסף, על מנת להיות זכאי לדמי חגים, על העובד לעמוד בתנאים הבאים:
- בטרם החגים, עבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה הנוכחי.
- יום העבודה או המשמרת של העובד בוטלו בגלל החג, ואילולא החג היה עובד.
- העובד עבד גם ביום שלפני החג וגם ביום למחרת החג, למעט אם לא עבד באישור המעסיק ובידיעתו.
עובדים חודשיים כאמור אינם זכאים לתשלום דמי חגים, אלא מקבלים שכר רגיל בחודש בו חלו החגים.
כמה דמי חגים מקבלים העובדים?
עובד שאינו עובד חודשי, אשר עומד בתנאים המפורטים לעיל, זכאי לתשלום מלא עבור ימי החגים. עובד המקבל שכר חודשי זכאי לתשלום מלא בעבור ימי החג שחלו באותו חודש וביום עבודה רגיל.
דמי החגים אינם כוללים תשלום עבור חגים שנפלו על ימי המנוחה, אלא רק עבור חגים שנפלו בימי עבודה רגילים באמצע השבוע. בית הדין לעבודה קבע חריג מיוחד לעניין זה, לפיו אם במקום העבודה נהוג לעבוד בימי שישי ו/או שבת, יהיו העובדים זכאים לתשלום דמי חגים גם עבור ימי חג שנפלו בימים אלה. כלומר, כלל האצבע הוא: האם נמנעה מהעובד אפשרות לעבוד בעקבות החג? אם כן, העובד זכאי לדמי חגים, גם אם החג חל ביום המנוחה.
התשלום עבור יום עבודה שבוטל בעקבות חג שווה לתשלום מלא עבור יום עבודה רגיל, להוציא דמי נסיעות ותוספות אחרות.
עבודה ביום חג
עקרונית, מעסיק אינו רשאי לדרוש מעובד לעבוד בימי חג וביום המנוחה השבועי. עם זאת, המעסיק רשאי לבקש מהעובד לעבוד ביום המנוחה, ולעובד עומדת הזכות להסכים או לסרב. סירובו של העובד אינו יכול להיזקף כנגדו וחל איסור מחמיר על הפליה במקומות עבודה בהקשר זה.
אולם, סעיף 9ו' לחוק שעות עבודה ומנוחה מחריג מספר ענפי עבודה בהם מותר לדרוש מהעובדים לעבור בימי המנוחה או החג:
- מקום עבודה שהוא מפעל או מוסד, או חלק ממפעל או מוסד אשר מופקדים על בטחון הציבור.
- עבודה הקשורה בבטחון המדינה או בשמירת בטיחותם, שלומם או בריאותם של בני אדם.
- עבודה הקשורה באירוח בבתי מלון.
- עבודה הקשורה בייצור חשמל והזרמתו.
- עבודה הקשורה בקיום אספקה או שירותים חיוניים ושנקבעה בצו שאושר על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
עובד שהסכים לעבוד ביום חג, זכאי לאותו תשלום כפי שהיה זכאי לו עבד ביום המנוחה – 150% משכרו השעתי הרגיל.
לעומת זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובד שנאלץ לעבוד ביום חג, שלא מתוך בחירה, זכאי בנוסף לתוספת השכר בשיעור 150% משכרו הרגיל גם לדמי חגים בשיעור 100%, בתנאי שהוא זכאי לדמי חגים בכפוף לתנאים שפורטו מעלה. בית הדין ייצא תמיד מנקודת הנחה שהעובד לא הסכים מרצונו החופשי לעבוד בחג, ואם המעסיק טוען אחרת עליו מוטל נטל ההוכחה להראות כי אכן העובד בחר על פי שיקול דעתו הבלעדי לעבוד בחג.
נקודות נוספות אשר חשוב להכיר
- קבלת תשלום דמי חגים הינה זכות בסיסית של העובדים. המעסיק לא יכול לשלול אותה, והעובד אינו יכול לוותר עליה. מעסיק המחתים את עובדיו על הסכם עבודה אשר מבטל או מקטין את זכאותם לדמי חגים, מבצע עבירה על החוק, והסכם שכזה יהיה משולל תוקף בכל בית דין.
- ניכויי החובה הרגילים ינוכו גם מתשלום דמי החגים, כפי שהם מנוכים מתלוש השכר הרגיל (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, מס הכנסה).
- בבחירת העובד את ימי החג הדתיים עבורם ירצה לקבל דמי חגים, בין אם אלו חגי דתו או החגים הקבועים בחוק, המעסיק אינו רשאי להתערב או להשפיע על בחירת העובד בכל דרך שהיא.
- בנוסף על ימי החג המזכים בתשלום דמי חג, בכל דת ישנם מספר ימי חג לבחירת העובד (כמו למשל ערבי חג). העובד יכול לבחור שני ימי בחירה במהלך השנה, בהם לא ירצה לעבוד, מבלי שהמעסיק יהיה רשאי להתנגד לכך. ההיעדרות בימי הבחירה תהא על חשבון ימי החופשה של העובד.
- תשלום דמי חגים ניתן לפדות גם לאחר עזיבת מקום העבודה, כמו תשלום עבור ימי חופשה שלא נוצלו.
- מעסיק אשר הפר את חובתו לשלם דמי חגים לעובדים חושף עצמו לתביעה משפטית בבתי הדין לעבודה. כמו כן, העובדים יכולים להגיש תלונה על התנהלותו ביחידת האכיפה לחוקי העבודה במשרד הכלכלה.
- עבור דמי חגים שלא שולמו ניתן לתבוע את המעסיק בגינם למשך תקופה של שבע שנים אחורה. עבור התקופה שמעבר לשבע השנים האחרונות, חלה התיישנות ולא ניתן לתבוע את דמי החגים.
לסיכום
עובדים שכירים זכאים למגוון זכויות, אך רבים מהם אינם מודעים אליהן. כך יכולים המעסיקים חלילה לנצל את חוסר מודעותם של העובדים כדי להימנע מהענקת ההטבות המגיעות להם, כמו למשל דמי החגים. כאמור, כל עובד שאינו עובד חודשי, ושאינו עובד באחד מענפי העבודה המוחרגים על פי חוק, זכאי לתשלום דמי חגים.
כמו כן, עובדים שהגיעו למקום העבודה ביום החג, זכאים לתוספת משמעותית לשכר.
על כן, חשוב שכל עובד ילמד ויכיר מהן הזכויות המגיעות לו, כיצד הוא רשאי לממש אותן, ולערוך מעקב אישי אחר שעות העבודה שלו והתשלומים ששולמו לו. היה והתעוררה בעיה או שאלה מהותית הנוגעת לזכויות עובדים, מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי מומחה לתחום דיני העבודה.
