לפני חברות הביטוח, לפני מתווה הגז, לפני הפוליטיקאים והלוביסטים – מעל כולם וראשונים בתור – הבנקים: רוב הכסף במדינה נמצא בידי הבנקים. בנק בימינו הוא עסק כלכלי לכל דבר, כמו חברת הייטק גדולה (ענקית), כמו ארגון ענק שבראשיתו יש מטרת על אחת גדולה: להרוויח כמה שיותר כסף. איך בנק עושה את זה? הוא מוכר שירותים ומוצרים. המוצרים של הבנק הם בעלי אופי מיוחד, מוצרים שאין כמותם באף סוג עסק כלכלי אחר: הבנק מוכר בעיקר כסף – אוברדראדפט (מינוס בחשבון, עם ריבית), הלוואות, משכנתאות, וכדומה. המוצרים הנלווים של הבנק הם עמלות פקיד, ניהול החשבון וכדומה. בשורה התחתונה, הבנק מוכר לציבור כסף כמוצר מרכזי, אדמיניסטרציה כמוצר מישני, והוא עושה זאת באמצעות לקוחות שלו שנמצאים בזכות בחשבונם ולא בחובה, ובאמצעות בנק ישראל.
המודל הנוכחי של הבנק שתואר (בפשטות מוגזמת, כמובן) הוא מודל קפיטליסטי מאוד, או במילים אחרות: אנטי חברתי. בשנים האחרונות עלה לסדר היום הציבורי הדיבור על בנק חברתי, כזה שהוא והלקוחות על אותו צד בסירה (או יותר נכון – הלקוחות והוא הם אותו הצד בסירה בדיוק), והוא אינו מתעסק במיטוב רווחים על חשבון הלקוחות שלו, אלא לחלוטין להפך.
מה זה בעצם בנק חברתי?
אם הבנקים בישראל הם כמו עסק כלכלי עצום לכל דבר ועניין, בנק חברתי, לפי ההשוואה הזו, יהיה יותר דומה למלכ"ר – עמותה ללא מטרות רווח, בתוספת טוויסט דמוקרטי. גם לבנק חברתי תהיה הנהלה, דירקטוריון וכדומה, אבל כאשר יגיע הזמן להחלטות אסטרטגיות עסקיות הרות גורל, ההחלטות יעלו להצבעה והחלטת כל חברי הבנק – כל לקוחותיו. דמיינו לכם שאתם מקבלים טלפון מהבנק שלכם ושואלים אתכם, בתור לקוחות הבנק, איפה להשקיע כספים, איך לשנות את מחירי העמלות, או האם לסגור סניף מסויים.
בנק חברתי רואה לנגד עיניו בתור מטרת העל את לקוחותיו, ולא את רווחיו המקסימלים. שירות טוב ועלויות תפעול מינימליות ללקוחות – אלו הם אבני היסוד של הבנק החברתי. בנק חברתי שבקופתו יאספו כספים והוא יהפוך לרווחי, מיד תכנס הנהלת הבנק החברתי את לקוחות הבנק לדון בהחלטה איך לטפל בכך – האם להוריד עמלות ללקוחות, או שאולי לתת ערוץ שירות נוסף שעלותו תקטין את רווחי הבנק אך תשרת את ציבור הלקוחות היטב. במידה והעמלות נמוכות, השירות מספק ואין דרך להשקיע בשירות או בלקוחות, בנק חברתי אפילו עשוי לתגמל בבונוס כספי את הלקוחות שלו, בהתאם להיקף פעילותם במסגרת הבנק.
הבנק החברתי הוא בבעלות לקוחותיו, והכח בין הלקוחות מתחלק באופן שווה ודמוקרטי – כל לקוח שווה לקול אחד, כאשר עולים בישיבות הנהלה דיונים לגבי החלטות עסקיות או אסטרטגיה עסקית של הבנק.
בנק חברתי: מקצץ בתיווך
בואו ניקח לדוגמא את נושא ההלוואות. נניח ואתם מעוניינים לרכוש רכב חדש, ואין לכם, נכון לעכשיו, את הכסף הדרוש עבור הרכב בו אתם מעוניינים. אתם ניגשים לבנק, לוקחים הלוואה על סך 50,000 שקל, ובצורה מופשטת, ההסכם ביניכם ובין הבנק יגיד משהו בסגנון הבא: קחו עכשיו מהבנק 50,000 שקל כדי לקנות את הרכב שאתם רוצים, ותחזירו את זה בחלקים קטנים בעתיד באופן חודשי, עד שתחזירו לבנק 70,000 שקל.
למעשה, מכרו לכם כסף בפריסה לתשלומים עם ריבית, כאשר לבנק מתאפשר להכנס לעסקה הזו לא מעט בזכות שני דברים: ראשית, הרכב שייך לו ובמידה ולא תעמדו בהחזר התשלומים, הוא יוכל לקחת אותו ממכם, למכור אותו, ולהחזיר לעצמו חלק גדול מההשקעה, אם לא את כולה. שנית, הבנק מתווך ביניכם ובין לקוח אחר שלו שיש לו כסף בחשבון, הוא נמצא בזכות ולא בחובה בחשבון שלו. התיווך הזה שקוף לחלוטין לשני הצדדים – אתם לא יודעים עליו ולא מרגישים אותו, וגם הלקוח שממנו "נלקח" הכסף למימון העסקה לא רואה את החשבון שלו יורד במקביל.
למעשה, הבנק לא באמת לוקח את הכסף למימון העסקה מלקוח אחד, אלא באופן כללי מכל לקוחותיו בזכות, וזאת מבלי לשנות את מאזן החשבון שלהם מתוך ידיעה שברוב המקרים – אתם – החייבים לו כסף, תחזירו בסופו של דבר את הכסף. הבנק ישאיר את חשבונות הזכאים מאוזנים, וירוויח את הריבית ששילמתם לו עד סיום העסקה. זו הסיבה שבנק בימינו כל כך אוהב לקוחות בזכות, לקוחות טובים שלא נכנסים למינוס, לא לוקחים הלוואות ומכניסים תלושי משכורת שמנים כל חודש לחשבון – הם חלק ממנוע ההתקיימות שלו, הם מאפשרים לו להמשיך ולמכור כסף, הלוואות ומשכנתאות ללקוחותיו האחרים שנמצאים בחובה בחשבונם.
בבנק חברתי קיימים מודלים רבים שמונעים מהבנק לתווך בין לקוח שזקוק לכסף ובין לקוח שיש באפשרותו להלוות כסף. הקונספט הוא למעשה לקשר בין המלווה ללווה באופן ישיר ביניהם, בלי לתווך ביניהם או לשמש פלטפורמת ביניים לתיווך ביניהם, כך שיסגרו את העסקה בין שניהם, וכך הבנק אינו צריך להתעסק בתיווך או לגבות עליו עלויות תיווך. כל פלטפורמה להלוואות חברתיות (בדרך כלל מדובר בפלטפורמות דיגיטליות, אפליקציה או אתר אינטרנט) שמקשרת ישירות בין לווים ומלווים היא סוג של בנק חברתי, ובנק חברתי יכול לממש פלטפורמה שכזו כדי לחתוך בעמלותיו ולשפר את השירות ללקוחותיו. בנק סטנדרטי לעולם לא ירים פלטפורמה שכזו לטובת לקוחותיו, שכן הוא מעוניין לספק תיווך ולגבות עליו עמלות ועל ידי כך להגדיל את רווחיו.
האם הקונספט של בנק חברתי יכול להתקיים?
על הנייר, הכל נשמע פסטורלי, יפה ואופורי, אבל האמת היא שמשחר הימים כל קונספט חברתי שהוא (לא רק בנק חברתי) סובל מבעיות קריטיות שגורמות לו להיות לא יציב ומאיימות לפרק אותו בכל רגע נתון. פעם היו לנו במדינה קיבוצים (קיבוצים אמיתים, לא כאלו שמתהדרים בכותרת "קיבוץ" אך הם אינם קיבוצים בפועל בכלל) שבהם הכלכלה של כל חברי הקיבוץ התנהלה כישות אחת, כולם תרמו את חלקם בהכנסות הקיבוץ והמשאבים הכלכליים של הקיבוץ תופעלו באופן חברתי ושוויוני.
הנה אנחנו היום במצב שבו ממש כמעט כל קיבוץ שהיה קיים בעבר התפרק וכל פרט ופרט בקיבוץ מתנהל כלכלית באופן עצמאי. כמו הקיבוצים המתפרקים, כך גם בנק חברתי עשוי לסבול מבעיות שמתלוות למבנה חברתי. בבנק חברתי, כאמור, כל החלטה עסקית או אסטרטגית עולה לידי הצבעה מול כל לקוחות הבנק, ובאופן טבעי מדובר בקבוצה כללית של אנשים, כך שלרבים מהם אין חוש עסקי, ראייה כלכלית נבונה או נרחבת, או את האופי והידע לעשות החלטות נכונות במקרה שכזה. הדמוקרטיה, אם כן, עלולה לעלות לבנק החברתי בחייו, במידה ולקוחות הבנק יעשו החלטות שגויות. האמוציות והתסכולים שעלולים להיווצר עוצמתיים מאוד. יהיו חברים שיתעקשו לשכנע את עמיתיהם הלקוחות לגבי החלטות מסויימות, מאחר ויהיו בטוחים שהם צודקים וכי החלטה שונה עלולה לפגוע בבנק אנושות, ובמידה ועדיין תוצאה של הצבעה תהיה נגד דעתם, הם יחושו תסכול וזעם. המבנה החברתי הוא מאוד רגיש ונפיץ באופן כללי, ובמיוחד כשמדובר בבנק חברתי.
בנוסף לרגישות הזו שבמבנה החברתי, הזכרתי איך הבנק מתנהל באמצעות כספים שנאגרים בקופתו, שמשמשים את הבנק לשיפור השירות, הורדת עמלות וצ'יפור הלקוחות. איך בנק חברתי לדעתכם מתנהל כאשר הוא בצרות כלכליות, נמצא בגרעון ומתקשה להרים את הראש מעל המים? העמלות עולות, השירות הופך לגרוע יותר, ולקוחות הבנק (שהם למעשה הבעלים של הבנק) הופכים להיות מתוסכלים ומורידים את רמת האמון בבנק ובקונספט החברתי שמאחריו. מכאן עשויה להתחיל התדרדרות כמפולת שלג – ואין דרך חזרה, בסופו של דבר, זה עשוי להפיל את הבנק כולו. בבנק סטנדרטי כפי שאנחנו מכירים היום יש הנהלה שעשויה לפעמים להגדיל באופן זמני את הגרעון, להקטין ולצמצם עלויות, לסגור סניפים, לקצץ בכח אדם ולעשות פעולות מנע כדי להשתקם ממצב דומה, ובבנק חברתי בו לכל לקוח יש כח וזכות הכרעה, כל התהליך הרבה פחות יעיל במקרים מסויימים.
בואו נניח לרגע בצד את כל נבואות הזעם, ונניח שיש מצב (ויש תקדימים) שבו קיים בנק חברתי שמתנהל היטב, אינו נמצא בגרעון והוא יציב ואיתן כלכלית, הבנק מספק שירות טוב ללקוחות עם עמלות מינימליות, בנק חברתי נהדר שמתפקד כראוי וכיף לפקוד את שורותיו כלקוח. לקוחות הבנק מגלים איפוק ואחריות כשמגיע הזמן להצביע בהחלטות קריטיות לגבי עתיד הבנק ואופן התנהלותו, והבנק מתחזק ככל שהזמן חולף ומתנהל לתפארת.
בנק כזה הוא עוצמתי לא רק בגלל שהקונספט הקסום הזה עובד ומתנהל כמו שצריך, אלא שהוא מגלה עוד חוסן אדיר במצבים שבהם בנקים מסורתיים נופלים וקורסים: משברים כלכליים. בעבר בתקופות בהן ארצות הברית ספגה מכות כלכליות אנושות לפני כעשור, בנקים מצאו את עצמם נסגרים, קורסים או נכנסים לצרות רציניות. בנק חברתי, בשל המבנה המיוחד שלו, פחות נתון לתנודתיות כאשר ישנו משבר כלכלי גדול בקנה מידה לאומי או בינלאומי. לקוח של בנק מסורתי שהבנק שלו נסגר, קורס או חוטף מכה עצמתית מצלצלת בזמן משבר כלכלי גדול, בהחלט מרגיש זאת באמונו ובאמצעיו, בעוד שבנק חברתי יציב סובל מכה קלה פי כמה, משתקם במהירות וממשיך לפעול כמעט כרגיל והפגיעה בלקוחות מינימלית.
לסיכום
בנק חברתי מצליח ומשגשג הוא החלום של כל ישראלי שכיום מתנהל מול בנק קפיטליסטי. הרעיון של בנק שהאינטרס שלו הוא האינטרס של הלקוח, הוא רוצה בטובתו של הלקוח, נותן לו שירות טוב, עמלות נמוכות וזכות החלטה לגבי עתידו של הבנק – נשמע נוצץ וזוהר, אך הבנק החברתי גם עשוי להביא עימו בעיות קריטיות. המבנה הדמוקרטי עשוי לגרום לבנק לפנות לכיוונים עסקיים לא נכונים, וכאשר מתחילות הצרות פורצות החוצה המון אמוציות וחוסר אמון מצד הלקוחות – ועתיד הבנק החברתי בסכנה. כיום לא קיים בישראל בנק חברתי בדיוק בגלל הבעייתיות שבעניין שהזכרתי, ומאחר והתחרות מול הבנקים הסטנדרטיים קשה ואף גורם לא בוחר להכנס אליה. פלטפורמות להלוואות חברתיות דווקא יש, והפלטפורמות האלו דווקא מצליחות ונותנות שירות טוב לציבור הלווים, מקשרות אותם ישירות מול מלווי כספים פוטנציאליים, ונוגסות היטב בעוגת שוק ההלוואות הבנקאיות בישראל, כך שכשזקוקים להלוואה לא בהכרח עושים זאת מול הבנק.
