פפר הבנק הדיגיטלי של לאומי; האם המהפכה החלה ומה עם הבנקים האחרים?
בנקאות דיגיטלית בשיטה של פפר: האם מדובר בהפיכה בנקאית או במוצר חדשני בלבד?
"אז מה זה בנק?" פנתה המורה לתלמידים במסגרת שיעור "חינוך פיננסי" לכיתה ב'.
"בנק זה פפר!" אמרו פה אחד התלמידים, בני 7 בסך הכל.
אם מישהו במציאות הנוכחית עדיין לא שמע על הבנק הדיגיטלי של בנק לאומי, הוא כנראה ממש לא חשוף למדיה לסוגיה השונים, או לא ביקר בבנק שלו בשנה האחרונה. המנגנון הפרסומי המפלצתי והמשומן של הבן הגאה למשפחת בנק לאומי כבר הוכיח את עצמו ותוך פחות משנה וחצי הגדיר עולם משחקים חדש שבו מתקיים שינוי תודעתי בקנה מידה תקדימי לגבי ענף הפיננסיים הקיים בישראל. המשחק שפפר מנהלת עד כה מאפשר לה לקבל פלח שוק חדש על מגש של כסף ומוחק כמעט את כל הבנקים הדיגיטליים המתחרים, שלא לדבר על הבנקים הפרונטליים הקטנים שמתקשים גם ככה להרים את הראש מהבלטות בסניף.
מה הרעיון מאחורי הבנק של פפר?
פפר הושקה בקמפיין פרסומי יוקרתי ועתיר תקציב. היא הוצגה כבנק דיגיטלי לחלוטין, ללא סניפים וללא ניירת, בלי שעות קבלת קהל ובלי עמלות. "בנק זה פפר" או "פפר. אל תקרא לי בנק." הם סיסמאות הדגל, כאשר הכותרת הפרסומית היא "חשבון בנק ללא עמלות עו"ש".
למעשה, מדובר בפלטפורמה דיגיטלית שמטבע הדברים מפחיתה את העמלות. זהו לא מערך בנקאי שלם ומסורתי כפי שאנחנו רגילים אליו. מצד אחד באומה דיגיטלית שמעדיפה שיחות צ'אט על פני מערכת ניתוב שיחות טלפונית מדובר במהלך מתבקש ומבורך. מצד שני, כאפליקציה בסופו של דבר, עדיין לא קיימת אפשרות לבצע בה את כל הפעולות הבנקאיות.
מה שקיים כרגע הוא הבסיס בעשר אצבעות: אפס עמלות על פעולות העו"ש, צפייה בנתונים, ביצוע העברת כספים, הזמנת פנקסי צ'קים, עדכוני חיובים ותו לא. הבנק ממשיך לגבות עמלות אחרות, ללא מסלולי ריביות מוזלות על הלוואות או פיקדונות, שאולי יכנסו לממשק בעתיד.
היתרונות של פפר לעומת המתחרים
הדבר שהבנקים הכי חששו ממנו לאורך עשרות השנים האחרונות הוא התחרות הדיגיטלית. מצד אחד, המיזמים הזולים והמהירים שמציעים פיתויים מכל כיוון נמדדים בהשקעה כספית מפוצצת, אך מפחיתים עלויות משמעותיות יותר לטווח הרחוק (אין עוד צורך בסניפים, עובדים או אפילו מדפסות) וגם מעודדים את התחרות, שעד כה בנקים חדשים לא יכלו להשתתף בה.
למרות הכל, מיזמי חדשנות פיננסית או בשם המקוצר – פינטק, עדיין לא רכשו את אמון הציבור המלא. קשה לסמוך על מערכות אינטרנטיות כאלה ואחרות כשמדובר בכסף שלך, בייחוד כשהציבור יודע שכל פינטק שכזה נמצא בעלות מינימלית של מאות מיליונים באדיבותו המלאה.
ואז הגיע פפר – ממשק מוכן לעבודה שכבר מבוסס על המערכת הדיגיטלית היוקרתית של בנק לאומי. אבל לא רק שפפר מצליח לעקוף אחרים בסיבוב כי כבר יש לו את הטכנולוגיה שירש מלאומי, הוא גם שואב את הנתונים על הלקוחות מבנק האם שלו ונהנה מיתרון המאגר הקיים, ללא צורך להקים חדש כפי שיצטרכו לבצע זאת המתחרים שלו. מדובר בפינטק שנהנה מלא מעט פלוסים, עם רוח גבית מאת בנק גדול, חזק ומבוסס.
בנוסף לכל אלה, לפפר יש דבר המכונה "סבסוד צולב" – היכולת לספוג הפסד קל בעקבות אותו מנגנון כלכלי מבוסס. ולכן את אפס עמלות העו"ש מטעם הלקוחות החדשים, מצליח הבנק הדיגיטלי החדש להעניק רק הודות למאגר הלקוחות הוותיק של בנק לאומי. הסבסוד הצולב הזה מתבטא באפליית המחירים שבין לקוחות פפר ללאומי ומרתיח את המתחרים, שטוענים לחוסר הוגנות: פפר משתמש במשאבים של בנק לאומי כדי להציע מחירי הפסד ובכך מושכת אליה לקוחות ומונעת מהם לבחור אלטרנטיבות. יתרה מכך, פינטקים קטנים כלל אינם רשאים להציע מחירי הפסד, משום שלא אמור להיות להם אותו סבסוד צולב שיפצה על כך.
מה חושבים על פפר בענף הבנקאות?
הפיקוח על הבנקים עצמו זז באי נוחות בכיסא. אמנם מברכים שם על היוזמה והמעבר לבנקאות דיגיטלית באופן כללי, אך לא נהנים מהריכוזיות של לאומי וצמצום התחרות בהקשר הזה. הפיקוח מודע לכך שאם הוא יצור סנקציות מגבילות לפפר, כלומר ידרוש בפועל מבנק לאומי להעלות את המחירים, הוא יפגע בצרכנים עצמם ולמעשה לא יתרום דבר לפונקציות הדיגיטליות שעולם הפיננסיים מבקש ליצור.
מבחינה עסקית, הרי זה ידוע שהגדולים פורחים בשלב הראשון והעסקים הקטנים הם אלה שנגררים ולבסוף מורידים מחירים. זוהי מהותה של תחרות. ולכן כדי שזה יקרה, צריך למנוע מהבנקים מצד שני להקים בנקאות דיגיטלית חדשה שמביאה בפועל לחסימת המתחרים. החברה הגדולה לעולם לא תוזיל מחירים ממוצעים ובמקרה של פפר, היא מספקת מענה לאותם לקוחות תחרותיים וצעירים שכרגע מוגדרים מבחינה בנקאית כשוליים.
התחרותיים נהנים ממחיר נמוך והסולידיים נותרים עם המחיר הגבוה. אם מרבית הלקוחות של לאומי יחליטו ביום מן הימים לעבור לפפר, סביר להניח שהם יתקבלו בברכה אבל אז יהיו חייבים בפפר להעלות את המחירים. בנק לאומי עצמו אגב, מכחיש את התרחיש הזה.
מומחים בענף מאמינים שלא מומלץ לחסום את פפר ושבכל מקרה יקומו עוד אלטרנטיבות עם הזמן. הפחתת המחירים בבנקים הדיגיטליים דווקא מבורכת, מפני שהיא תתחיל להוזיל את כל עלויות הבנקאות הכלליות בישראל ואז יהיה צורך לוודא שלא מתבצעת אפליית מחירים. בנוסף לכך, למרות הגרנדיוזיות הנוכחית של פפר, לא רק היא זו שנוגסת כרגע בכניסתם של שחקנים חדשים למשחק: הקמת מאגר נתוני אשראי, יצירת ביטוחים, הקמת מערכות מחשוב והקלות בהון הם רק חלק מהדברים שמקשים על המתחרים ותלויים בעיקר במדינה.
ניהול חשבון ב"ראש צעיר"
פפר, כפי שהסבירה מנהלת הבנק לילך בן דוד, פועל ממקום של "ראש אחר". פותחים חשבון פעיל מהנייד שלוקח כמה דקות בלבד ובלי לצאת מהמזגן, מקבלים לאחר מכן עם שליח כרטיס אשראי חדש ושני פנקסי צ'קים ומסגרת האשראי תיפתח במקום, מבלי להציג דפי חשבון קודמים. החברה תבדוק את הנתונים ותעדכן לגבי ההצטרפות.
מה כן צריך כדי לפתוח את החשבון? תעודת זהות ורישיון נהיגה, כרטיס אשראי מהבנק הקודם וזהו זה. בעוד שבנקים אחרים נוקטים בשיטת הבנקאות הפרונטלית מול אדם שמבין אתכם כמו שבנק מזרחי טפחות יצרו כמעט במקביל לחלוטין לפפר, כאן לא נבהלים מהרובוטיות של מערכת טכנולוגית. אם תרצו לדבר, ניתן לעשות זאת 24/7 דרך הצ'אט ולקבל מענה תוך 24 שעות מבנקאים אמיתיים.
נכון לכרגע ניתן לבצע דרך פפר הפקדות ומשיכת מזומנים, העברות כספים לחשבונות אחרים, הפקדת צ'קים ומשיכת צ'קים, שימוש כרגיל בכרטיסי אשראי. בהמשך ייכנסו לפעולה גם אפשרויות בניירות ערך. העמלות הן הבשורה האמיתית בכל מה שנוגע לניהול החשבון השוטף: אין עמלה על אף אחת מהפעולות שהרגע מנינו. לעומתן, בפעולות חריגות כבר חלות עמלות, אך גם הן עדיין נמוכות משמעותית מהעמלות הרגילות של הבנקים. כך למשל החזר חיוב בכל אמצעי שהוא יישא בעלות של 55 ₪ (להבדיל ממאות שקלים בבנקים המסורתיים), חיוב על החזרת צ'ק מסיבות טכניות – 19 ₪, שליחת מכתב התראה בדואר – 5 ₪, מכתב התראה מעו"ד – 147 ₪ ועוד המון דוגמאות שלא עוברות את עשרות השקלים הבודדים.
השימוש בפפר מעניק לכם גם הטבות בהחזקת אשראי לאומי קארד כמו ביטול דמי האשראי, הנפקת כרטיס חלופי בעלות של 30 ₪ בלבד (או מיידי בעלות של 50 ₪), טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה בעלות של 15 ₪ ועוד. שימו לב לסוגיית עסקאות המטח שנגבית בעלות של 3% ומדובר בתעריף יקר מאוד.
מהי בנקאות דיגיטלית?
בנקאות דיגיטלית אמורה להיות מרחב פיננסי נטול סניפים פיזיים שמתבצע ישירות דרך האינטרנט. המעבר לדיגיטל אמור להפוך את תחום הבנקאות לידידותי ונגיש יותר לציבור ובעיקר כזה שפונה לדור הצעיר, מוכוון הדיגיטל מהיסוד. הפרקטיקות אמורות להיות מקיפות כשלמעשה ניתן לבצע כל פעולה נדרשת מתוך מסך הסמארטפון ולהסתמך על אינטילגנציה מלאכותית שמפדבקת בחזרה כל לחיצת כפתור.
לצד הפלוסים, יש גם מינוסים ורובם מתמקדים במרכיב האנושי: קשה להציג וירטואלית בעיות מורכבות, לנתח נתונים ולבצע מעקב מומחים מטעם הבנק. יחד עם זאת חשוב לזכור שהמרחב הזה עדיין יותר יורה לאוויר מאשר מכוון למטרות ויתכן שעם הזמן הבנקאות הדיגיטלית תדע להתגבר על המינוסים האלה, כמו גם על סיכוני אבטחה שסביר להניח שרק ימשיכו להגדיל ולהרחיב את הצורך בסייבר משוריין ובחברות מתאימות בתחום.
כרגע בבנקאות הדיגיטליות מככבות רק שתיים: פפר ובי אונליין של בנק הפועלים. אלא שלעומת פפר שנפנפה בעצמה בהשקה מפוצצת, פועלים ובי אונליין דווקא רצו להישאר סולידיים: לבחון את השטח, לחקור אותו ולהמשיך להתפתח. במקביל הם הביאו לעולם גם את אפליקציית ביט להעברות כספים. כיום בנק הפועלים הוא סוכן כפול: גם בנקאות דיגיטלית בניצוחו וגם בשילוב עם פעילות הסניפים השוטפת.
ייתכן מאוד שהתוצר הזה יתברר כהרבה יותר נכון לשוק הישראלי. גם העמלות של בי אונליין נמוכות יותר, לעומת אפליקציית "פועלים דיגיטל" שעושה מעין מיקס מוזר בין שירותים דיגיטליים ופרסונליים שניתנים בסניף עצמו או מחוצה לו. גם הוא מבטא את השילוב בין דיגיטליות לאנושיות.
סיבה טובה לרדוף אחרי הנוער
ללאומי ופועלים יש סיבה טובה לרדוף כרגע בעיקר אחרי הקהל הצעיר. מעבר להיכרות והנחיצות של אנשים בגילאים סטודנטיאליים ומטה בטכנולוגיה שתקשר אותם לעולם הבנקאות שעד כה היה חסום בפניהם (המורכבות של ניהול החשבון, המינוחים הפיננסיים שמקשים על הבנת התהליכים, חוסר המיידיות בביצוע פעולות, המתנה ממושכת לטלר וכד'), הם רוצים ליישר קו. כשהדור יתחלף בעוד מספר שנים, הבנקאות הדיגיטלית כבר תהיה כל כך מוטמעת בלקוחות הפוטנציאליים, עד שהבנקאות המסורתית תיכחד לחלוטין משום שאף אחד לא יחשוב עליה אפילו כאופציה.
ככה מחנכים לתהליך צרכני מאפס ובדיוק כך מוליכים את שובלי העדר לנקודה שבה אתה רוצה להיות אוטוריטה בלתי מעורערת. זאת הסיבה שפפר וביט משתמשות בטון צעיר וקופצני ונוכחות במקומות שהצעירים נמצאים בהם, מרעיפות בפעילויות רשת (ביט היא ההורה הגאה של אפליקציית השעשועון המקוון "קוויקס" נושא הפרסים) ולשתיהן בשלב מסוים אפילו היה את אותו קריין פרסומת חביב עם חיתוך דיבור תיכוניסטי.
תוך מספר שנים הפנייה שלהם לדור ה-Y תהיה צפויה להשתלם ולהתעלות על הוצאות המערכות הנוכחיות, בשל מרכוז הקהל מחוץ לסניפים ובתוך המערכת.
