נפצעת בתאונת דרכים? מדריך לתביעה על נזקי גוף

בישראל קיים חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,תשל"ה-1975, או בקיצור הפלת"ד, אשר מבטיח פיצוי לכל אדם שנפגע בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקי גוף.

החוק מטיל אחריות מוחלטת, כלומר, אין צורך בהוכחת אשמה במקרה של תאונה, וכל אדם שניזוק בה יהיה זכאים לפיצויים. הזכאים לתביעה מכוח הפלת"ד יכולים להיות הן הנפגעים בתאונה – הולכי רגל או נהגים אחרים, והן הנהג הפוגע עצמו, ובלבד שנגרמו להם נזקי גוף כתוצאה מהתאונה.

הגדרות חשובות

ראשית, חשוב להסביר מהי תאונת דרכים העונה להגדרה בחוק וכן מהם נזקי גוף.

החוק מגדיר נזקי גוף כ"מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי". בהגדרה זו נכללת גם פגיעה בהתקן שהיה מחובר לגופו של הנפגע בעת התאונה, אשר דרוש לתפקוד אחד האיברים.  

על פי החוק, תאונת דרכים היא: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". כלומר, כל תאונה הנגרמת במהלך שימוש בכלי רכב למטרת תחבורה, נחשבת תאונת דרכים המזכה בפיצויים על פי החוק. החוק אף כולל בהגדרת תאונת דרכים גם אירוע של פיצוץ או התלקחות רכב, וכן תאונות שנגרמו בעת חניה במקום אסור. סעיף 7 לחוק מחריג מספר מקרים בהם אין זכאות לתביעה מכוח הפלת"ד, להלן:

• מי שגרם לתאונה באופן מכוון.
• מי שנהג ברכב ללא היתר, וכן מי שהיה מצוי ברכב עם נהג שנוהג ללא היתר.
• מי שנהג ברכב ללא רישיון מתאים, ולמעט מי שפקע רישיונו בשל אי תשלום אגרה. 
• מי שעשה שימוש ברכב למטרות ביצוע פשע.
• מי שנהג ברכב ללא ביטוח.
• בעל רכב שהתיר לנהג אחר לנהוג ברכבו, כאשר לאותו נהג אין ביטוח או שהביטוח אינו מכסה את החבות בתאונה. 

מהו הליך התביעה?

החוק במדינת ישראל מחייב כל נהג רכב לרכוש ביטוח חובה. ביטוח זה מכסה נזקי גוף שייגרמו לנהג עצמו, לנוסעים ברכבו, לנהגים אחרים בכביש או להולכי רגל בעקבות תאונת דרכים בה יהיה הנהג מעורב. 

כאשר מתרחשת תאונת דרכים, זכאים הנפגעים בתאונה, כולל הנהג עצמו אם נפגע, לתבוע את ביטוח החובה של הנהג הפוגע. היה ונהג הרכב הפוגע נהג ללא ביטוח, או שמא מדובר בתאונת פגע וברח בה זהות הנהג הפוגע והגוף המבטח אותו אינה ידועה, בחוק הפלת"ד מעוגן מנגנון פיצויים בשם "קרנית". קרנית היא קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר הוקמה מכוח החוק ומממומנת בין היתר מהפרשה קבועה שכל הנהגים מפרישים מפרמיית ביטוחי החובה. הקרן מסייעת לנפגעי תאונות דרכים, שאין ביכולתם לתבוע את הגוף המבטח, לזכות בפיצוי.

במסגרת הגשת התביעה לחברת הביטוח, יש לכלול מספר מסמכים חשובים:

• דוח משטרת ישראל המכיל פירוט אודות התאונה.
• תיעוד רפואי הכולל את כל המסמכים והאישורים מבית החולים ומרופאים מומחים, לרבות אישורי מחלה וקביעת נכות.
• קבלות עבור הוצאות שנדרשו בעקבות הפגיעה: טיפול רפואי, תרופות, תשלום עבור שירותים מגורם שלישי (למשל עזרה בנקיון הבית, ביצוע נסיעות או קניות שהנפגע לא יכול היה לבצע בעצמו עקב התאונה).

 עבור מה ניתן לתבוע?

גרימת נזקי גוף עקב תאונה משליכה על מספר היבטים בחייו של הנפגע, ולפיכך, ישנם מספר ראשי נזק מכוחם אפשר לתבוע פיצויים:

• פגיעה או אובדן כושר עבודה
• אובדן ימי עבודה או אובדן שכר
• גרימת נכות
• גרימת כאב וסבל
• הוצאות רפואיות עקב התאונה
• הוצאות משפטיות הקשורות בתאונה

חשוב לדעת כי אם התאונה מזכה את הנפגע בעילות תביעה נגד גופים נוספים, למשל המוסד לביטוח לאומי, לא יינתן כפל פיצויים.

לדוגמה, אדם אשר היה מעורב בתאונת דרכים במסגרת עבודתו, יכול לתבוע הן את חברת הביטוח מכוח הפלת"ד והן את המוסד לביטוח לאומי בשל היות התאונה תאונת עבודה. ככל שיוענק פיצוי עבור תאונת עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי, ותוגש תביעה נוספת מכוח הפלת"ד, סכום הפיצוי מביטוח לאומי ינוכה מסכום הפיצוי בתביעת הפלת"ד.

שכירת שירותי עורך דין

במקרים של תאונת דרכים שהסתיימה בפגיעות גוף, הנפגע ובני משפחתו זכאים לתבוע פיצויים מחברת הביטוח.

לשם הגשת התביעה, רצוי ואף הכרחי לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה לדיני הנזיקין ולתביעות פלת"ד בפרט.

הגשת תביעות מעין אלה כוללת שלבים רבים של בירוקרטיה סבוכה ושל כללי התנהלות נכונה, כך שאי שכירת עורך דין מומחה עלולה לחבל באופן משמעותי בסיכויי התביעה. עורך דין מומחה לדיני הנזיקין מכיר היטב את דקויות החוק ותקדימי הפסיקה, באופן שיוכל לסייע לנפגע בהבנת סיכויי התביעה שלו ובחיזוק טיעוניו המשפטיים. כמו כן, עורך דין מומחה מבין את החשיבות של איסוף וארגון הראיות והממצאים מהתאונה, ויודע כיצד להנחות את הנפגע לפעול באופן שייטיב עם התביעה שלו. 

חשוב לשים לב, כי הגם שעורך דין בתביעות פלת"ד זכאי לגבות שכר טרחה כמקובל בתביעות אחרות, סעיף 16 לחוק הפלת"ד מגביל את גובה שכר הטרחה של עורך הדין לתקרה מסוימת. באופן רגיל, שכר הטרחה הוא נגזרת של אחוז מסוים מסכום הפיצוי הסופי שנפסק לנפגע, אשר יכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד, ומשתנה בין עורך דין אחד לאחר בהתאם למוניטין, ותק, התחרות בשוק וכן הלאה.

בתביעות מכוח חוק הפלת"ד, שכר הטרחה של עורך הדין המייצג מוגבל ל-8% עד 13% מסכום הפיצויים הסופי שייפסק לנפגע. לחלופין, ובהתאם לשיקוליו של התובע, ניתן לסכם על שכר טרחה קבוע מראש שאינו תלוי בסכום הפיצויים שייפסק בסוף ההליך המשפטי. 

התיישנות התביעה

תקופת התיישנות לתביעת פיצויים עבור נזק שנגרם בתאונת דרכים הינה שבע שנים מיום התגבשות הנזק, קרי, מיום התאונה. עבור קטינים שהיו מעורבים בתאונת דרכים, ספירת שבע השנים מתחילה מיום הגיעם לגיל 18, כלומר, תביעתם מתיישנת בגיל 25. ביום הגשת תביעה לבית משפט, ספירת תקופת ההתיישנות נעצרת. כלומר, מרגע פתיחתם של הליכים משפטיים שעון ההתיישנות נעצר, כך שגם אם במהלך ההליך חולפות שבע שנים מיום התאונה, לא תחול התיישנות על התביעה. 

חשוב להגיש את התביעה במועד המתאים והנכון ביותר עבור התובע, והוא לאחר שנאסף כל חומר הראיות הרלוונטי, ולאחר שהנזק שנגרם לתובע התבהר והשלכותיו תועדו.

זאת, על מנת להימנע מהגשת תביעה מוקדמת מדי על נזק צר מדי, כשבעתיד עלולה לחול החמרה במצבו הרפואי של התובע. יחד עם זאת, לא מומלץ להגיע לסוף תקופת ההתיישנות, שכן התמהמהות בהגשת התביעה יכולה להצביע על כך שלמעשה לא התגבש נזק ממשי לתובע, ולהחליש את סיכויי הצלחת התביעה באופן משמעותי.

חשוב לשים לב

התרחשות תאונה היא אירוע טראומטי וקשה, בו הרגעים הראשונים הם לרוב מעורפלים והיכולת לחשוב באופן רציונלי ומחושב נפגעת.

לעתים, נגרם למעורבים נזק גוף רציני אשר פיסית מונע מהם לנהל את הסיטואציה באופן אשר ישרת את האינטרסים שלהם בעתיד.

עם זאת חשוב לנסות, ככל הניתן, להשיג באופן מידי פרטים אודות הנהג הפוגע כמו טלפון וכתובת, פרטים אודות הרכב הפוגע כגון סוג ומספר הרכב, פרטי פוליסת הביטוח של הרכב, פרטים של מעורבים נוספים ועדים לתאונה, צילומים של זירת התאונה וכיוצא בזאת.  

מעבר לכך, חשוב מאוד לגשת במהרה לקבלת טיפול רפואי לאחר התרחשות תאונת דרכים. לעתים בתאונות דרכים "קלות" באופן יחסי, המעורבים חשים שנפגעו באורח קל, כאשר למעשה ספגו פגיעות פנימיות קשות ומסכנות חיים. קבלת טיפול רפואי סמוך למועד התאונה, ככל הניתן, עשויה לצמצם התפתחות של פגיעות קשות יותר, אשר עשויות להוביל לנכות או חלילה למוות. 

בנוסף, קבלת טיפול רפואי מהווה תיעוד נוסף של התאונה ונזקיה, ולכן חשוב לשמור כל מסמך הקשור לטיפול הרפואי ולנזק הגופני.

המסמכים הרפואיים הם הבסיס המרכזי לתביעה ולהוכחת הנזק שנגרם לתובע. עם זאת, אין בכך המלצה לבקר אצל רופאים רבים ולקבל טיפולים בלתי נחוצים רק כדי להגדיל את סיכויי התביעה.

במסגרת ההליך המשפטי התובע נדרש להראות כי הטיפול אכן היה נדרש לצורך טיפול בנזקי התאונה, ולא היה קשור למצב רפואי קודם או שבוצע רק לשם "ניפוח" הנזק. ככל שבית המשפט יהיה סבור שמספר הטיפולים או סוג הטיפולים לא היו דרושים במקרה הספציפי, הם לא יובאו בחשבון לצורך פסיקת הפיצויים.

הדבר נכון גם לגבי אי חזרה לשגרה של התובע, אם הדבר אינו מוצדק. מומלץ לנסות ולחזור לשגרת פעילות רגילה, ככל שהמצב הרפואי מאפשר זאת, שכן בית המשפט לא יעניק פיצוי על אובדן ימי עבודה אם התובע לא הוכיח כי אכן לא היה מסוגל לעבוד בהם.

לסיכום

התאוששות מתאונת דרכים היא קשה וארוכה. ניהול הליך משפטי במסגרת הליך השיקום יכול להיות מכביד ומאתגר, ולכן מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה לדיני הנזיקין ולתביעות פלת"ד. עורך דין מומחה מחזיק את הידע הדרוש ונסיון רב בתחום, כדי לסייע לנפגעים בתאונות דרכים לזכות בפיצוי המקסימלי המגיע להם.