הזכות לייצוג משפטי הינה זכות משפטית בסיסית, הנגזרת מהזכות להליך הוגן, המהווה זכות טבעית. בכל הנוגע להליך הפלילי, נשמרת זכותם של נאשמים לייצוג מטעם הרשות הציבורית על ידי בית המשפט. אולם, בכל הנוגע להליך האזרחי, נמנעים אנשים רבים מהגעה לכותלי בית המשפט, בעיקר בשל חוסר יכולתם הכלכלית. האגף לסיוע משפטי, מעניק סיוע משפטי חינם, בכפוף לעמידה במספר מבחנים. המאמר הבא יפרוס את זהות הזכאים לסיוע, התחום בהם הוא ניתן ואת ההליך אותו יידרש מבקש לעבור.
מהי הלשכה לסיוע משפטי
ייצוג אדם, בעת הליך משפטי, היא כבר מזמן לא רק פריווילגיה. מדובר בדרך הגישה שלנו לבית המשפט, בין אם בשל הפרת זכות במקום העבודה, הליך גירושין מיגע או נזק כלכלי דוגמת הפרת חוזה או חלוקת דיבידנד שלא כדין. בשל חשיבות הזכות, ועל רקע דו"ח וועדת גור (שקבעה כי "קיימת אוכלוסייה רחבה בישראל אשר אין ביכולתה לממן שירותים משפטיים"), נחקק החוק לסיוע משפטי, הקובע כי על לשכת הסיוע המשפטי להעניק סיוע משפטי בחינם, לכל אדם שידו אינה משגת.
נכון להיום, ישנן שתי חטיבות, נפרדות אחת מהשנייה , הפועלות מטעם משרד המשפטים. החטיבות מעניקות סיוע משפטי חינם לאלו שאין בידם לשכור עורך דין פרטי. הראשונה היא הסניגוריה הציבורית, שעיקר עיסוקה הוא הליכים משפטיים בתחום הפלילי. החטיבה השנייה היא האגף לסיוע משפטי, המעניקה סיוע משפטי חינם בדיונים בתחום האזרחי, ובכללם החלטות המוסד לביטוח לאומי, דיני משפחה ונושאי אזרחות כלליים. כוח האדם העומד לרשות האגף לסיוע משפטי עומד 41 עורכי דין פנימיים, לצד 1100 עורכי דין חיצוניים. אגף זה, העוסק בתחום האזרחי, יהא הגוף המסוקר במאמר זה.
היקף העבודה של לשכת הסיוע המשפטי האזרחי הוא רחב, והלשכות מצויות בחמישה מחוזות: תל אביב – מרכז, חיפה, ירושלים, באר שבע ונצרת. בשל העומס המוטל על לשכת מחוז תל אביב – מרכז, עתידה להיבנות לשכה בלוד, שתהווה את לשכת האם של מחוז מרכז. בנוסף לכלל הלשכות האמורות, ישנם 73 מוקדי קבלת קהל נוספים, בהם ניתן להגיש את הבקשה.
כמו כן, יש לציין כי השירות האמור ניתן במגוון שפות. מדינת ישראל, כידוע לכולנו, התגבשה על בסיס קליטת עלייה רחבה לאורך השנים. משכך, מספר לא מבוטל של אזרחים אינו דובר באופן רהוט את השפה העברית. עובדה זו, לצד דוברי ערבית בהיקף נרחב בקרב התושבים בישראל, הביאו את הרשות לאפשר הגשת טפסים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. כמו כן, לדברי האגף לסיוע משפטי, ישנה הנגשה של תכני האגף גם בשפה הרוסית, ובכללם אופי השירות הניתן, תחומי הטיפול המשפטיים הניתנים מטעם האגף, דרכי הפנייה ועוד. כמו כן, פרסם האגף מטעמו במגוון יעדים אסטרטגיים (שסביר שאליהם יגיעו מספר לא מבוטל של פונים, דוגמת תחנות משטרה, מקלטים לנפגעי סחר ועבדות בבני אדם ועוד), כרזות מידע ב – 11 שפות שונות, ובהן אוקראינית, רומנית, סינית, תאית ועוד.
באילו תחומים הלשכה לסיוע משפטי עוסקת
התחום האזרחי
תקנות הסיוע המשפטי קובעות כי על האגף לספק שירותי סיוע משפטי חינם במספר תחומים. ראשית, יעניק האגף סיוע בכל הנוגע לנושא ההתאזרחות, לרבות סיוע בתביעות לעניין חוק השבות, חוק האזרחות ומרשם האוכלוסין. כמו כן, יוכל אדם לפנות לקבלת סיוע משפטי לעניין רישוי עסקים והסדרת עסק או עיסוק על פי חוק. לצד אלו, יוכלו חיילים משוחררים לפנות לקבלת סיוע בכל הקשור לקבלת זכויותיהם לפי חוק קליטת חיילים משוחררים.
בנוסף, האגף מעניק סיוע משפטי חינם בהליכים בתחום הנזיקין תאונות דרכים ונזקי גוף, רשלנות רפואית וכן ייצוג בתביעות לשון הרע והגנת הפרטיות חוסות תחת הסיוע המשפטי החינמי שנותן האגף. לצד אלו, יעניק האגף סיוע בשלל הליכים נוספים, דוגמת הליכי בנקאות, עתירות מנהליות בפני בג"ץ ובית המשפט לעניינים מנהליים, מתן צווי מניעה ועוד.
יש לציין, כי בניגוד לעולה מן הכתוב, ישנם מספר נושאים שבהם לא יינתן סיוע מטעם האגף, ובהם הליכים שננקטו בשל עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק מס רכוש, חוק מס שבח מקרקעין וחוק מס ערך מוסף (מע"מ).
דיני משפחה
– עיקר התחום הנדון הוא תביעות והליכי גירושין וכל היוצא מהם. מזונות אישה וקטינים, חלוקת רכוש, משמורת, ילדים משותפים שנולדו מחוץ להסדר נישואין והסדרי ראייה הם בין התחומים הנלווים לגירושין. נושאים נוספים בהם ניתן ייעוץ משפטי חינם מטעם האגף הם עניינים מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מקרי אלימות במשפחה וכן סכסוכים שונים בין בני המשפחה.
המוסד לביטוח לאומי
בין שלל התחומים בהם מטפל האגף לסיוע משפטי, ניתן ייעוץ משפטי גם בערעורים נגד החלטות שונות של המוסד לביטוח לאומי, זאת מכוח חוק הביטוח הלאומי. תמלוגים למשרתי במילואים ונפגעי איבה, מענקי שחרור לחיילים שסיימו עבודה מועדפת, ביטוחי נכות ואבטלה וכן ביטוחי אימהות וילדים ונפגעי עבודה חוסים תחת התחומים בהם ניתן סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים. ערעורים אלו ייעשו אל בית הדין לעבודה, לאחר מתן החלטה של המוסד למערער.
מהם התנאים לקבלת הסיוע (סיוע לזרים)
לשם הפחתת העומס על האגף, נקבעו בתקנות הסיוע המשפטי שלושה תנאים מקדימים, בטרם יוכל אדם לקבל סיוע משפטי חינם מטעם המדינה. תחילה, יש לבחון האם עילת התביעה, בגינה מבקש האדם לתבוע, היא בין המנויות לעיל. תקנה 5 קובעת כי התחומים היחיד בהם יוענק סיוע משפטי לאדם הם התחומים שצוינו.
שנית, תיבחן יכולתו הכלכלית של אדם. כאמור, המבחנים נועדו לשם הפחתת העומס, ולכן קבע המחוקק מבחן הכנסה ורכוש בהם על אדם לעמוד לשם קבלת הסיוע המשפטי. יש לציין כי המבחנים, שיופרטו כעת, לא חלים במקרים של בקשת ייצוג על ידי מאושפז בכפייה, בקשות סיוע משפטי מטעם ניצולי שואה, במקרי תביעות כנגד ביטוח לאומי ומקרים נוספים המפורטים בחוק.
- מבחן ההכנסה – בוחן את הכנסת המשפחה כיחידה אחת. במידה והמשפחה מונה עד 3 נפשות, הסיוע יינתן ככל שהכנסת כלל בני המשפחה (ברוטו), היא עד 67% מהשכר הממוצע במשק. כלומר, נכון לאוקטובר 2019, היות והשכר הממוצע במשק עומד על 10,501 שקלים, משפחה תהא זכאית לסיוע משפטי חינם ככל שסך הכנסותיה לא עולה על 7,035.67 שקלים (10,501X0.67). במידה והמשפחה כוללת יותר מ – 3 נפשות, בגין כל אדם נוסף יתווספו 6% לסך החישוב. כלומר, באם מדובר על משפחה בה 5 נפשות, תהא המשפחה זכאית לסיוע ככל שסך הכנסותיה לא עולה על 79% מהשכר הממוצע במשק, הם 8,295.79 שקלים. כמו כן, יש לציין שבכל הנוגע לענייני מעמד אישי, לא תחושב הכנסת בן או בת הזוג בהכנסה הכוללת. בנוסף, יש לעמוד על כך שדמי מזונות, באם משולמים, לא ינוכו מחישוב ההכנסה החודשית. אולם, ככל שיוכיח אדם שהוא עומד בתשלומי המזונות שלו, בני המשפחה ,הנהנים מהתשלומים, יתווספו כנפשות נוספות לחישוב הזכאות.
- מבחן הרכוש – לצד מבחן ההכנסה, ייבחן רכושו של המבקש, ככל שמדובר ברכוש הניתן למימוש או לקבלת הלוואה. רכוש הניתן למימוש כולל רכבים, השקעות בשוק ההון, רכב ועוד. ככל ששווי הרכוש האמור אינו עולה על פי שלוש מהשכר הממוצע במשק, קרי 31,503 (נכון לאוקטובר 2019). יש לציין כי בחישוב האמור לא נכללים דירת המגורים או רכוש של בן או בת הזוג.
המבחן השלישי, בו על מבקש סיוע משפטי חינם לעמוד, הוא סיכוי הזכייה בתביעה. אותה בחינה תיעשה על בסיס הפן העובדתי והמשפטי של העניין, לצד עיון בטענות וראיות המשיב העתידי.
יש לציין כי החוק קובע כי במקרים בהם ראש הלשכה רואה בעילת הבקשה עילת טורדנית או קנטרנית, הוא רשאי לדחותה. הדבר נכון גם למקרים בהם אין ציפייה ריאלית לזכייה או היעדר עילה, בין אם מכוח חוסר ראיות ובין אם בשל עובדות המקרה עצמן. במקרים אלו, ייתכן שידרוש האגף לייעוץ משפטי החזר כספי בגין הוצאותיו, ולפיכך יש להשתדל להימנע מבקשות סרק.
מהי הפרוצדורה לקבלת הסיוע (אגרה וזמן טיפול בתיק)
בטרם הדיון בעניינים הפרוצדורליים להגשת בקשה, יש לעמוד על היקף הזכאות לסיוע מטעם האגף לסיוע משפטי. מעבר לאזרחי המדינה, שעמדו במבחנים שהוצגו לעיל, יינתן סיוע משפטי גם לקטינים ששוהים בארץ באופן בלתי חוקי. הסיוע האמור יינתן לאותם קטינים ככל שבמהלך שהותם אינם מצויים תחת השגחת בגיר, וכן יינתן בהליכים בפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בלבד, בין אם בהליך הראשוני ובין אם בערעור. כמו כן, סיוע משפטי חינם ניתן גם לאזרחי מדינות זרות. האזרחים הזרים הזכאים לסיוע האמור הינם אזרחי מדינות החתומות על אמנת האג לעניין סדר דין אזרחי (1954).
השלב הראשון אותו ייאלץ אדם לבצע הוא הגשת הבקשה. את הבקשה יש להגיש על גבי טופס רשמי, המצוי באתר משרד המשפטים. את טופס הבקשה ניתן להגיש באחת הלשכות המצוינות לעיל, וכן באחד מתוך 73 מוקדי קבלת הקהל ברחבי המדינה. באם החלטתם להגיש את הבקשה לאחד ממוקדי קבלת הקהל ולא בלשכות המחוזות, יש לבדוק מראש את שעות הפעילות של המוקד, שכן שעות פתיחתם מבוססת על בסיס הביקוש. כמו כן, ניתן להגיש את הבקשה בדואר האלקטרוני, בפקסימיליה וכן באחד ממוקדי רשויות הרווחה, המצויים ברשויות המקומיות השונות. האגרה אותה ייאלץ מבקש לשלם, לשם בחינת בקשתו, עומדת על סך של 36 שקלים. תשלום האגרה מחייב לשם התחלת טיפול בתיק.
לאחר קבלת טפסי הבקשה, יזומן אחד המבקש לפגישה עם עורך דין מטעם האגף לסיוע משפטי. בפגישה זו ייאלץ המבקש לחתום על הצהרה כי כלל המידע שנמסר מטעמו נכון. לאחר שייקבע כי אותו מבקש זכאי לסיוע משפטי, ייאלץ לשלם אגרה נוספת בסך 100 שקלים. ככל שהוכרע כי אותו אדם אינו זכאי לסיוע, הוא יקבל מכתב סירוב, ובו נימוק אודות סיבת הסירוב. על החלטה זו רשאי המבקש לערער לבית המשפט המחוזי, שבתחום סמכותו מצויה הלשכה, תוך 30 יום.
נקודות חשובות נוספות
- איסוף מידע – מעבר לריבוי הבקשות שזורמות אל עבר לשכות הסיוע המשפטי, שיוצרות עומס ומאטות את קצב העבודה, ישנו פגם נוסף. רבות מבין הבקשות מוגשות ללא המסמכים הנדרשים הן לשם בחינת התנאים המקדימים והן לשם בחינת סיכויי ההצלחה. משכך, בקשות רבות נענות לאחר זמן רב, ולעיתים גם אין אפשרות להגיע לכדי החלטה. איסוף מוקדם של כלל הנתונים, ובכללם ראיות, עובדות ומסמכים פיננסים שונים אותם יש להגיש, יאיצו את הליך קבלת האישור לסיוע מטעם הרשות.
- החלפת עורך דין מטפל – באם נמצאתם זכאים לקבלת סיוע משפטי חינם, תוכלו להגיש בקשה להחלפת עורך הדין המטפל במקרים מסוימים. במקביל, יוכל עורך הדין, שהחל איתכם את ההליך, לבקש להחליפו. הבקשות במקרים אלו יופנו אל עורך הדין שראיין את המבקש בטרם אישור הבקשה, ועליה להיות מנומקת ומוצדקת.
- פטור מתשלום אגרה – במקרים מסוימים, יינתן פטור מתשלום אגרה בגין הגשת בקשה. אסירים או עצורים, חיילים בשירות חובה וכן קטינים המיוצגים באופן נפרד מהוריהם יזכו לפטור האמור. כמו כן, יינתן פטור כאשר הסיוע ניתן בהתמודדות משפטית אל מול המוסד לביטוח לאומי ועוד. מומלץ לבחון את רשימת הזכאים לפטור מתשלום אגרה, או לכל הפחות לוודא את הדבר מול עורך הדין המראיין בפגישה הראשונה.
- בירורים נוספים ומקרים אישיים – ניתן לפנות את המוקד הטלפוני של האגף לסיוע משפטי לכל שאלה נוספת במספר 1-700-60-44
