הדרך החדשה לניווט במערכת אנדרויד – בשורה או מכה?

שדרגתי אתמול למכשיר פיקסל 4 XL מבית גוגל, אותה חברה שגם מייצרת את מערכת ההפעלה של כל מכשיר סלולרי בעולם שלא יצא מטעם חברת אפל.

להפתעתי, מיד אחרי ההגדרה הראשונית וההגדרות, גיליתי שמשהו ליבתי ומרכזי שונה במערכת ההפעלה בגרסאותיה החדשות והמעודכנות ביותר – כל הניווט בין המסכים (חזרה הביתה, אחורה, מעבר בין אפליקציות פעילות וכדומה) ואפשרויות הניווט הבסיסי במכשיר שונו לחלוטין מהיסוד.

תהיתי לעצמי מדוע שינו עבורי את התפעול לחלוטין, איך אני אמור לנווט עכשיו, ולמה כפתורים שהכרתי במשך שנים פשוט נעלמו לי מהמסך. תהיתי, ביררתי ומצאתי תשובות – והנה התשובות לפניכם.

רוחות של שינוי במערכת אנדרויד – עדיין לא מוכרחים לעבור

קודם כל, בשביל אלו מכם ששונאים שינויים, קשה להם להתרגל לממשקים חדשים, ומוצאים את עצמם מסתבכים מול הממשק החדש – יש חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שאתם עדיין לא חייבים לעבור, ואתם יכולים לחזור אחורה בזמן ולהכריח את המכשיר או המערכת שלכם לתפעל את הניווט כמו שהכרתם והתרגלתם עד היום.

החדשות הרעות הן שאת התקליט השרוט הזה של אנדרואיד אנחנו כבר מכירים היטב – בקרוב – כבר לא תוכלו לעבוד יותר בשיטה הישנה.

באנדרואיד יש נטייה להפיץ אפשרות חדשה משנה כללים לחלוטין, לנסות ללמד אותך את השינוי באמצעות מסכי הסבר ותרגול, ובכל מקרה, לתת לך אפשרות לחזור לשיטה הישנה – עד הגרסה הבאה (או לכל היותר זו שתבוא אחריה), שם כבר השינוי יכפה עלייך.

בדרך הזו, אתה מכיר לפחות ברמה הבסיסית את השינוי וכבר נתקלת בו, וכאשר הוא יכפה עלייך לפחות לא תהיה בהלם טכנולוגי ותסכול.

בתמונה: רוצה להתקדם לשיטת ניווט במחוות החדשה, או להשאר תקוע בעבר עם 3 כפתורי ניווט בתחתית המסך? בקרוב – השיטה הישנה כבר לא תהיה אפשרות יותר.

הסתבכתי לגמרי, אני עם מכשיר אנדרואיד בשיטת הניווט החדשה ורוצה לדעת איך להתחיל לעבוד…

• חזרה למסך הבית – אין כפתור בית יותר, כדי לעבור חזרה למסך הבית עליכם לגרור את האצבע מתחתית המסך (במרכזו, פחות או יותר) למעלה.
• חזרה למסך הקודם – אין יותר כפתור חזרה בתחתית המסך, כדי לעבור חזרה למסך הקודם עליכם לגרור את האצבע מצד שמאל או ימין של המסך לכיוון מרכז המסך.
• מולטיטאסקינג – מעבר לאפליקציה בה השתמשתי לאחרונה – אין יותר כפתור ייעודי עבור כך, כדי לצפות באפליקציות שהיו פעילות לאחרונה ומעבר לאחת מהן משכו את האצבע מתחתית המסך (במרכזו, פחות או יותר) למעלה, בדומה לפעולה הנדרשת כדי לחזור למסך הבית, אך החזיקו את האצבע רגע קל לפני שתשחררו את האצבע מהמסך. תוכלו לשוטט כעת בין האפליקציות ולבחור אחת מהן למעבר מהיר אליה.
• אסיסטנט – העוזרת הקולית של גוגל – לא ניתן להגיע אליה יותר באמצעות לחיצה ממושכת על לחצן בית מאחר והלחצן לא קיים יותר, פשוט משכו את האצבע מהפינה השמאלית או הימנית בתחתית המסך, לכיוון מרכז המסך.
• מעבר לאפליקציה האחרונה בה השתמשתי – משכו את האצבע ממרכז המסך בתחתית המכשיר לצד ימין.

מוכר לכם? זה דומה עד כדי כמעט זהה לחלוטין לניווט במכשיר אייפון

כן, שיטת ה"מחוות" כדי לנווט במכשיר (באנגלית – gestures – תנועות גוף) לקוחה, כמעט אחד לאחד עם שינויים קלים, ממכשירי אייפון שעברו את השינויים כבר לפני כשנתיים. אני אעדיף אנדרואיד על פני אייפון בכל יום נתון, וחלק גדול מזה בעקבות כך שבדרך כלל ההעתקות זורמות בכיוון ההפוך – החבר'ה באפל מעתיקים תכונות, מאפיינים ואפשרויות מהחבר'ה בגוגל. יש המון דברים בסיסים מאוד שהועתקו באיחור של שנים ממכשירי אנדרויד לאפל, אבל במקרה הזה – גוגל לקחו את כל הרעיון מאפל.

למה בעצם לשנות?

אז ככה, כל דבר שמשתנה במערכת ההפעלה מבית גוגל, כל שינוי שאתם חווים באנדרואיד, במיוחד אם מדובר בשינוי של משהו בסיסי, תפעולי ונפוץ כל כך – חייב לעבור דרך סיבות רציניות שמצדיקות אותו. לפני כמה שנים יצרניות של מכשירים סלולריים הבינו שאנשים אוהבים מסכים גדולים. במקביל, הם גם אוהבים שהמכשיר נוח להם בכף היד – שתי דרישות שקצת מתנגשות זו בזו במובן מסויים.

באותה תקופה (שנמשכת עד היום) ראינו שלל דרכים יצירתיות להגדיל את המסך אבל עדיין להשאיר את המכשיר בגודל סביר – דרך ביטול כל כפתור פיזי והכנסת הכפתורים למסך, העברת חיישן טביעות אצבע וטכנולוגיה פיזית נוספת לחלק האחורי של המכשיר, מצלמות נשלפות וחבויות, מסכים מתקפלים, ועד מגרעות וחורים במסכים שלנו. המטרה הייתה ברורה – להגדיל את שטח המסך על המכשיר, כך שהמסך יהיה גדול ככל האפשר ונטול שוליים. כשגוגל החליטה להעתיק בגסות את דרך הניווט החדשה מאפל, היא לקחה בחשבון את היתרון המרכזי – ביטול שלושת כפתורי הניווט בתחתית המסך שדרשו המון נדלן מסך וקיצצו לנו את האפליקציות בחלק המסך התחתון. ככה בעצם יוצא שאנחנו מקבלים עוד שטח מסך, בלי שהמסך גדל פיזית במילימטר.

סיבה נוספת לשינוי היא שזה פשוט חדשני ומגניב יותר לתפעל ככה את הסלולרי שלכם. זה נראה טוב יותר ובינינו, הניווט הישן (שאתם כנראה עדיין משתמשים בו) לא מנצל מספיק טוב את העובדה שמדובר במסך מגע. זה מרגיש טוב יותר, טבעי יותר וחדשני יותר, ואחרי שתתרגלו – אתם תהנו.

דיברנו על היתרון של נדלן המסך שנחסך, על חווית המשתמש – עכשיו בואו נדבר קצת על תפעול: אפשר להשיג ככה בפועל הרבה יותר. אם כיום אתם רגילים לשלושה כפתורים בתחתית המסך שלכם, באמצעות מחוות עם האצבע על המסך – אפשר להשיג הרבה יותר. דרך הניווט החדשה מציעה אפשרות לחזור למסך הבית, לחזור מסך אחד אחורה, להעלות רשימת אפליקציות פעילות, להפעיל את העוזרת הקולית של גוגל, ולקפוץ לאפליקציה האחרונה בה השתמשתם – שזה כבר הרבה יותר פעולות ממה שהייתם רגילים לעשות באמצעות 3 כפתורים שכבר לא שם יותר, ומי יודע איך זה עוד ישתפר וישתנה בהמשך?

הדבר האחרון שהשיטה החדשה מאפשרת לגוגל לעשות – הוא להטמיע תכונות חדשות של מערכת ההפעלה שלה, לעודד את המשתמש להתחיל להשתמש בהן או להשתמש בהן יותר, ולחזק את התכונות שבהן השקיעה כל כך אבל המשתמש צריך דחיפה כדי לעשות בהן שימוש הולם. בעבר, לפני שנים רבות (כולכם כבר התרגלתם לשינוי אז כנראה שכבר שכחתם), הכפתור בתחתית המסך שמאפשר לנו לצפות בכל האפליקציות הפעילות בהן השתמשנו בזמן האחרון ולעבור לאחת מהן, היה כפתור שהוקדש לפתיחת תפריט (לפי המסך שפתוח לכם כרגע על המסך).

זה היה מסובך – לא תמיד היה תפריט רלוונטי (כך שהיינו לוחצים על הכפתור וכלום לא היה קורה), וגוגל קיבלה את ההחלטה שכדי לפתוח תפריט – כדאי מאוד שמפתח האפליקציה יראה סימן ויכניס כפתור ויזואלית על המסך לכך, וככה גם יחליט איך הוא רוצה שהכפתור יראה. באותה עת, יצרניות מכשירים סלולריים הצליחו לראשונה להכניס מעבדים חזקים מספיק כדי לאפשר שימוש במקביל (או כמעט במקביל) ביותר מאפליקציה אחת בו זמנית, ומאחר ומדובר בשיפור עצום למכשיר ולשימוש בו, גוגל מיד החליפה את כפתור התפריט הלא יעיל בכפתור לצפייה בכל האפליקציות הפעילות כדי לאפשר מעבר מהיר וזריז ביניהן.

באפשרות הזו אנחנו משתמשים על בסיס קבוע עד היום והיא הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהתפעול שלנו מול המכשיר, והאפשרות הזו אפילו השתדרגה ומכילה כרגע את האפשרות להכניס בפועל שתיים ואפילו שלוש אפליקציות על המכשיר בו זמנית, ביחד על המסך. גוגל למעשה השתמשה בשינוי כדי לדחוף לנו "בכוח" את התכונה החדשה במערכת ההפעלה שלנו – וזה עבד. היום, זה חלק בלתי נפרד מהשימוש שלנו במכשיר.

גוגל עובדת ימים כלילות כדי לשפר, לשפצר, למקסם ולפתח את תכונת ה- Assistant, מאחר והיא חושבת שעתיד המכשירים שלה והעולם הטכנולוגי כולו לגמרי חותר לכיוון שפה חופשית ובקשת עזרה מהמכשיר במגוון תחומים, שאילת שאלות חופשית וכדומה. כשגוגל שינתה את הדרך שבה אנחנו מנווטים במכשיר שלנו, היא הכניסה את האפשרות להפעלה מהירה של ה – Assistant – גרירת אצבע מהירה ואתם יכולים להתחיל לדבר אל המכשיר ולהסביר לו מה אתם רוצים לדעת או מה אתם רוצים שיעשה.

במקרה הזה, גוגל גם מחזקת את הבידול שלה מול אפל, שכן מנוע העזרה הקולי של גוגל עובד אלפי מונים טוב יותר משל אפל באמצעות התמיכה הרחבה שהוא מקבל משירותים אחרים של גוגל (כמו מנוע החיפוש שלה), שלאפל פשוט אין.

למה בעצם עדיף לא לשנות והשינוי הוא חסרון עבורנו?

אז השינוי, כאמור, מעבר לפינה, ובסוף גם מי שלא מעוניין בו יכפה להתחיל להסתגל אליו. הסיבה המרכזית לדחייה או ביטול של שינויים טכנולוגיים היא כי אנשים רגילים וקשה להם מאוד להתרגל לשינוי, שלא לומר אפילו שחלק גדול מהם מסתבכים וחווים קשיי הסתגלות.

כולנו עברנו תהליך דומה מול הבנקים שהעבירו את רוב השירותים שלהם לדיגיטל במקום לאנושיים, תהליך שעד היום קשה לנו לקבל ולהבין בשיחות מול מכרים וחברים (אנחנו בדרך כלל משייכים את השינוי לרדיפת בצע מצד הבנק, שזה נכון חלקית, אך מדובר גם בשינויים שיש להם שלל יתרונות עבורנו). גם במקרה הזה, גוגל מסתכנת ואפילו יודעת שאנשים יעקמו גבה לנוכח השינוי, עד שיתרגלו, אם וכאשר.

סיבה נוספת למה לא לכפות את השינוי הבסיסי הזה, היא מאחר והוא יקשה מאוד על אנשים עם מוגבלויות תנועתיות. גוגל בשנים האחרונות הוסיפו אפשרויות להקראת טקסט קולית מהמסך, תצוגה מוגדלת של מלל או ממשקיות מסך, מנועים מתקדמים להקראת טקסט במקום ההקלדה שלו, שינוי ניגודיות הצבעים והגוונים שלהם במערכת – כל זה, כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות לתפעל את המכשיר בנוחות מוגברת. כשמוחלפים כפתורים ברורים מהמסך בתנועות של משיכה מדוייקת עם האצבע על המסך, אני יכול לחשוב על כמה וכמה סוגים של מוגבלויות בתנועה שיתנגשו עם דרך התפעול החדשה הזו.

בנוסף לכל זה, התפעול החדש במכשיר יכול להתנגש עם תפעול של אפליקציות. לדוגמא, במסגרת הניווט החדש – כדי לחזור מסך אחד אחורה צריך לגרור את האצבע מצד שמאל או ימין של המסך לכיוון מרכז המסך.

מה קורה באפליקציות שבהן אתה גורר את האצבע בצורה דומה כדי להפעיל משהו או לפתוח תפריט לדוגמא? כרגע, יש התנגשות קלה ובהתאם לכמה קיצוני הקצה שממנו התחלת את תנועת האצבע – ככה המכשיר בוחר מה לעשות – האם להגיב ברמת מערכת ההפעלה ולהפעיל את הניווט אחורה, או להגיב ברמת האפליקציה הספציפית שנמצאת על המסך ולבצע את מה שביקשת שם. בעתיד הקרוב מאוד מפתחי אפליקציות יצטרכו פשוט להחליף את הפונקציונליות במשהו אחר – כפתור ויזואלי על המסך שיבצע את הפעולה או תנועה אחרת שתפעיל את הפעולה הרצויה.

כמה מילים אחרונות על שיטת הניווט החדשה במכשירי אנדרואיד

בשורה או מכה? לדעתי – בשורה! אנחנו מרוויחים עוד שטח מסך, נהנים מתפעול משופר, אפשרויות חדשות, וכשנתרגל – זה גם ירגיש לנו מגניב יותר. נלמד להכיר טוב יותר את האסיסטנט של גוגל ומולטיטאסקינג במכשיר (2 אפשרויות נפלאות ומדהימות שללא ספק לא משתמשים בהן מספיק) ואם רק נעבור את חבלי הלידה בשלום ונסתגל, יהיה לנו טוב יותר. ההמלצה שלי – אל תרוצו למסך ההגדרות ובקשו לעבוד לפי השיטה הישנה, חרקו שיניים ונסו את השיטה החדשה, זה יעזור לכם מאוד כשכבר לא תהיה אפשרות לחזור אחורה.