קודם כל, חשוב לשאול את עצמנו למה שבכלל נרצה להגביל את השימוש במזומן? הרי בכל יום מיוצרים שטרות ומטבעות חדשים, כולם מסתובבים איתם בארנק והמטרה בייצור המזומן הוא השימוש בו! אז אפשר להירגע, הכוונה היא לא להעלים את הכסף המזומן מהעולם, אבל צריך לזכור שעסקאות שמבוצעות במזומן הן בלתי ניתנות למעקב. הרי בסופו של יום, אף אחד לא יכול לדעת היכן בחרתם לבזבז את הכסף שלכם אם בחרתם שלא להשתמש באמצעי שניתן לאתר דוגמת כרטיס אשראי, צ'קים או העברות בנקאיות.
חוסר יכולת לעקוב אחרי הכספים גורמת לכך שיש הרבה מהם שחומקים מתחת לרדאר. עסקאות שעליהן אמורים להיות משולמים מיסים וכספים נוספים, אבל הן נעשות באמצעות העברות מזומנים כך שאף אחד לא יודע עליהן. זו בדיוק הסיבה ששר האוצר משה כחלון החליט להוציא לדרך בשנת 2019 את רפורמת המזומן ולשנות את חוקי המשחק.
הגבלת השימוש במזומן – מהות החוק והשינויים
הכניסה לתוקף
חוק המזומנים נכנס לתוקפו ב-1.1.2019 ונראה שהוא כאן כדי להישאר. מטרת החוק היא לצמצם עד כמה שאפשר את השימוש במזומנים, כאשר נקבעו קנסות שיוטלו על אלו העוברים על החוק ולא עומדים בתנאים. עד תשעה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקפו היה מדובר על מתן אזהרות בלבד שחולקו בהתאם לפעילות בשטח, אך לאחר תקופה זו התחילו גם הקנסות להגיע.
עיקרי החוק והגבלותיו
כדי להקל על העניינים, החליטו בכנסת ישראל להבחין היטב בין עסקים לבין אנשים פרטיים. מדובר על סכומים שונים ותנאים אחרים, מאחר ועסקים מתנהלים ביניהם בסכומים גבוהים בהרבה משל אדם ממוצע בחיי היום-יום והם מבצעים עסקאות רבות, לכן יש להגביל אותם אפילו יותר מהאזרח הפשוט. ניתן לראות זאת היטב בנקודות העיקריות של החוק:
- בין שני עוסקים לא ניתן יהיה לבצע תשלום של 11,000 ₪ במזומן. במידה והעסקה היא מעל סכום זה, יוכל העסק המשלם לתת 10% מסך כל העסקה במזומן או את הסכום של 11,000 לפי הנמוך מביניהם.
- בהתייחסות לאנשים פרטיים, אדם לא יוכל לשלם לאדם אחר סכום העולה על 50,000 ₪ במזומן. אם סכום העסקה עולה על כך, יוכל המשלם לתת 10% מסך העסקה או 50,000 ₪ במזומן, ושוב – לפי הנמוך מביניהם.
-
- אתם אנשים פרטיים שרוצים לשלם אחד לשני באמצעות צ'ק? מכירים את זה שאומרים "תשאירו את שם המוטב פתוח"? מעכשיו, אם הצ'ק הוא על סך סכום של מעל 5,000 ₪, אין אפשרות להעביר אותו לידי הצד השני ללא מילוי פרטי המוטב.
- נתתם צ'ק והצד המקבל מעוניין להסב אותו הלאה? ניתן לעשות זאת רק באמצעות צירוף שם מלא של המסב והנסב ותעודת הזהות של המסב, כך שניתן יהיה לבצע מעקב על הנושא. הצ'ק שנתתם הוא מעל 10,000 ₪? שימו לב שאפשר להסב אותו רק פעם אחת בלבד.
- החוק חל כמעט על כל תחום בו תהיה העברה של כסף במזומן: הלוואות, תשלומי שכר דירה, עסקאות ואפילו תרומות. כל אלו יצטרכו להיות מתועדים במידה והם עונים על הכללים שנכתבו לעיל.
- לא יורשה לפרוע צ'ק שניתן לו אם שם האדם שמנסה לפרוע אותו אינו רשום במפורש על הצ'ק.
תולדות החוק והמחשבה שמאחוריו
בשנת 2014 החליטה הממשלה פה אחד לאשר את ההמלצות שהגישה לה וועדת לוקר. בראש הוועדה עמד הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אל במקביל אליו כיהנו גם בכירים מרשות המיסים, ממשרד האוצר, מרשות המיסים ומבנק ישראל. כולם הסכימו כי היקפו של הכסף השחור בישראל, זה הנמצא מתחת לרדאר ולא משולמים עליו מיסים כלל, הוא עצום. לאור נתונים אלו, הובן כי יש צורך בהמלצות ורעיונות לצמצום הסכומים והעלאת ההכנסות לקופת המדינה. לאחר נתונים אלו, התגבשו ההמלצות שאושרו לחוק המוכר לכולנו כחוק להגבלת המזומן והשימוש בצ'קים.
האם יש לחוק יוצאי דופן?
אנשים רבים נבהלו וחששו כי כעת לא יוכלו להעביר מזומנים בין בני משפחה. לאור זאת, מדגישים ברשות המיסים כי בין בני משפחה דוגמת סבא ונכדים או אמא וילדים, אין שום בעיה של העברת מזומנים גם מעל למותר בלשון החוק. לעומת זאת, אם מדובר על שכר עבודה כלשהי, גם אם מדובר על בני משפחה יש צורך לענות על כללי החוק ואין לסטות מהם.
על אלו כספים חלק החוק?
בואו נניח שאדם נותן צ'ק שגובהו מעל 5,000 ₪ לאדם אחר, וזאת בלי למלא את שם המוטב. על פי הקריטריונים בחוק ישנה בעיה במה שעשה. אם מדובר על צ'ק על סך 6,000 ₪ הוא לא ישלם קנס רק על סמך 1,000 השקלים ששילם מעל גובה התשלום המותר בחוק, אלא הקנס שייגזר עליו יהיה ביחס לכל הסכום ששילם.
הבעייתיות שבחוק ויישומו
האוכלוסיות שעלולות לסבול מיישום החוק הן אוכלוסיות מוחלשות. כאלו שלא מסוגלות לפתוח חשבון בנק או כאלו שאין להן חשבון לכתחילה. את כל החיים כרגע הן מנהלות במזומן והחוק החדש עלול להקשות עליהן משמעותית וכך להפוך את החולשה שלהן לקשה אף יותר.
בנוסף על כך, הקמפיין לפרסום החוק בהובלת חיים הכט אכן שודר בפלטפורמות כמו רשת האינטרנט וערוצי החדשות, אך מה בדבר אוכלוסיות שלא צורכות את השירותים הללו? לרוב אלו יהיו אותן אוכלוסיות מוחלשות שהחוק גם פוגע בהן, ולא פחות מכך חוסר הידיעה מאחר והפרסום על פרטי החוק אינו מגיע אליהן.
האחראיים ליישום החוק
במקרה של הפרה, דוגמת תשלום גדול מדי במזומן או מתן צ'ק פתוח – האשמים ואלו שייתנו על כך את הדין הם שני הצדדים. גם מקבל התשלום וגם הנותן. בדרך זו דואגת המדינה לגרום לכל הצדדים להיות מעורבים ולהבין כי מעבר על החוק אינו משתלם לאף אחד מהם.
המטרה הגדולה מאחורי וועדת לוקר
החוק להגבלת מזומנים שנולד בוועדת לוקר נועד בסופו של דבר לצמצם את כמויות הכספים עליהם לא משולמים מיסים וכתוצאה מכך ישנם חוסרים עבור מדינת ישראל. מסיבה זו, עיקר האנשים שצריכים לחשוש מחוק זה הם עבריינים, מעלימי מיסים ואחרים העוסקים בעניינים בלתי חוקיים המעדיפים להישאר מתחת לרדאר של רשות המיסים. עבור האדם מן השורה מדובר על מגבלות שלא אמורות להשפיע על חיי היום-יום, במיוחד אצל אנשים שלא מצבעים רכישות גדולות באותו הזמן.