זכויות עובדים

כדי להכיר את כל זכויות עובדים לאורך ולרוחב, צריך לקרוא והרבה. המאמר קצר מלהכיל את כלל התנאים והזכויות בשוק העבודה אך ניגע במספר אירועים במקום העבודה, שאת הזכויות שלהם חשוב לדעת ולהכיר תמיד.

אז מה החוק קובע לגבי תהליך הפיטורים? כמה זמן אורכת הפסקת הצהריים? האם בני נוער צריכים לשלם ביטוח לאומי? וכמה חייבים לשלם לכם על ראש השנה? 

 

זכויות עובדים: שימוע לפני פיטורים

כל מעסיק שמעוניין לפטר עובד, חייב לערוך לפני כן שימוע פרונטלי במעמד של שני עדים נוספים (חל איסור על שימוע טלפוני או דרך הרשת החברתית ע"פ חוק) שבו יפרט בפני העובד את הסיבה לפיטורין. במעמד זה, יקבל העובד זכות להגיב לטענות. 

מועד השימוע יועבר לעובד במכתב מראש על מנת שהעובד יקבל זמן להיערך לכך. אם ירצה העובד לעיין במסמכים שקשורים לפיטוריו העתידיים או לקבל מראש את סיבת הפיטורין הקרובים, חובה על המעסיק לאפשר זאת.

אם סיבת הפיטורים היא הפרת משמעת, המעסיק מחויב לציין את המועד המדויק של ההתרחשות על מנת שהעובד יוכל להגיב לכך בהתאם.

כל עוד העובד לא ביקש לדחות את השימוע שלו על מנת להיערך ולהציג טענות אישיות, כל מועד מרגע ההזמנה לשימוע ועד השימוע עצמו נחשב למקובל. 

בשימוע עצמו יש לבצע תיעוד מסודר שבו יפורטו הטענות של המעסיק והעובד ועליו יחתום העובד לאחר שיעבור על כל הפרטים. העובד יקבל עותק. 

השימוע עצמו הוא לא פיטורים מידיים. לא ניתן להיכנס לשימוע ומיד אחריו לגשת לארוז את חפצי המשרד. החוק מדבר על "זמן סביר", כלומר פרק זמן מסוים שצריך להיות ברור שהמעסיק שוקל בו את טענות העובד. 

אם לא נערך השימוע על פי תנאים אלה, העובד זכאי להגיש תביעה נגד מעסיקו ולתבוע פיצויים או את ביטול הפיטורים. 

אם העובד נעדר מהשימוע, החוק רואה אותו כמי שוויתר על זכותו לשימוע. 

אם העובד חבר בהסכם קיבוצי הוא זכאי להגנות חוקיות מסוימות מפני פיטורים ולפעמים יצטרך להשתמש בכוחו של הוועד על מנת להשתמש בזכות או לקיים הליך של בוררות. במקרה של קיצוצים חובה להתייעץ מראש עם הוועד. 

עילות מוצדקות לפיטורים על פי חוק: אי שביעות רצון מביצועי העובד, הפרות משמעת, אי עמידה ביעדים, עזיבת מקום העבודה מבלי להודיע על כך או לקבל רשות, צמצומים או ארגון מערך העובדים מחדש ומעשים פליליים. 

עילות לא מוצדקות לפיטורים על פי חוק: הורות, הריון, גיל, מין, לאום, מגזר, צמצומים כאשר לא באמת התבצעו צמצומים. 

 

הפסקות לאורך יום העבודה

על פי החוק של זכויות עובדים, כל עובד זכאי למנוחה במהלך יום העבודה ולמשך זמן מסוים על פי משך שעות העבודה, שעות העבודה השבועיות ואופן העבודה המבוצע. זוהי זכות בסיסית בענף העבודה וכמעט ולא ניתן לערער עליה. 

על פי החוק, כל עובד בעבודת כפיים זכאי להפסקה יומית של 45 דקות עבור יום עבודה של 6 שעות ומעלה. 

כל עובד בעבודה שאינה עבודת כפיים זכאי להפסקה עבור יום עבודה של 8 שעות ומעלה בשבוע עבודה של 6 ימים, או עבור יום עבודה של 9 שעות ומעלה, בשבוע עבודה של 5 ימים. 

המשמעות של הזכאות לעובדים שאינם עוסקים בעבודת כפיים, היא שעליהם לעבוד 8 שעות רצופות או יותר, כל עוד המעסיק שלהם לא קבע אחרת. 

יחד עם זאת, החוק (וגם מקומות העבודה) רואים בהפסקה כפרק זמן חיוני למנוחה מעבודה ממושכת ורציפה. כל עבודה רצופה ללא הפסקה, גורמת לעומס פיזי ונפשי ומזיקה לעובד ומכאן שגם למקום העבודה עצמו. 

חשוב להבין שזכותכם להפסקה היא החובה של המעסיק לתת לעובדים לאכול ולנוח. העובדים אינם רשאים מצידם לוותר על זכות זו. התפנות לשירותים איננה נחשבת להפסקה. 

המעסיק חייב לאפשר הפסקה של חצי שעה רצופה לפחות, כאשר אם במסגרת ההפסקה מתבצעת אכילה, ההפסקה תהיה למשך 45 דקות. הפסקות קטנות שיחד מצטברות ל-30 דקות אינן נחשבות, משום שהרציפות של המנוחה היא המטרה המרכזית.

יחד עם זאת, בסמכותו של המעסיק לקבוע את שעות ההפסקה על פי שיקול דעתו ולהחליט האם לאפשר הפסקות נוספות מעבר למה שהחוק קובע. 

זמן העבודה איננו נחשב כמסגרת שעות העבודה ועל כן איננו משולם, אלא במצב שבו המעסיק דרש מהעובד להישאר במקום העבודה. כלומר – לבצע את מנוחתו ואכילתו במקום העסק. אם העובד נשאר במקום עבודתו גם בזמן ההפסקה בעקבות דרישת המעסיק, זמן ההפסקה יחושב בשעות העבודה של העובד. 

לעומת זאת, הפסקות קצרות שהמעסיק קובע, נחשבות לחלק משעות העבודה ועל כן משולמות כרגיל. 

על פי החוק, אין לבצע הפסקה שעולה על 3 שעות. 

במקומות עבודה בעלי הסכמים קיבוציים, נהוג לסכם על ימי עבודה של 9 שעות והפסקה רצופה של 24 דקות, כלומר העבודה בפועל היא למשך 8 שעות ו-36 דקות נטו. בעקבות קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות, עבור 4 ימים בשבוע יחושב תשלום על פי 9 שעות ברוטו וביום אחד קבוע (שהמעסיק מגדיר) יחושב התשלום על פי 8 שעות ברוטו כולל הפסקה רצופה. 

עובדים מתפללים רשאים לעשות זאת בהתאם לדרישות הדת, כאשר זמני התפילה נקבעים על פי צורכי העבודה והאילוצים שלה ובזיקה לצרכי הדת של העובד. הפסקות תפילה אינן חלק משעות העבודה והמעסיק רשאי לנכות אותן מהשכר. 

עובדים מעשנים זכאים לזמן עישון מחוץ לעסק. אם המעסיק לא מעוניין ביציאה של העובדים מהעסק, עליו להקצות חדר עישון או פינת עישון מאווררים ונפרדים. יחד עם זאת, העובד מצידו חייב להקפיד על הפסקת עישון קצרה והמעסיק איננו חייב להקצות זמן מיוחד להפסקה זו. 

אם עובד מעשן חורג מהזמן הסביר, ניתן לנכות לו את העישון מהמשכורת ואף לזמן אותו לשימוע.

הפסקות בין ימי העבודה – מינימום 8 שעות הפסקה בין יום עבודה ליום העבודה הבא.

חריגים: עובדים בענף המלונאות יקבלו הפסקה של שעה אחת על משמרת של 8 שעות; עובדי ניקיון ותחזוקה כחלק מזכויות עובדים לקבל מקום מנוחה והתרעננות מטעם המעסיק.

עובד שתנאי הפסקתו הופרו על ידי המעסיק יוכל להגיש תלונה ליחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה והרווחה. תנאי זה תקף גם לעובד קבלן.

 

העסקת בני נוער

בני הנוער הם עובדים זמניים מלאי מוטיבציה וזולים שיכולים להשתלב במגוון רחב של עבודות ללא ניסיון או השכלה ספציפיים. מלצרות, ניקיון, הפעלות ילדים, בייביסיטר, עבודת מטבח ועוד המון ענפים מאפשרים לבני הנוער להשתלב במערך העבודה אך למרבה הצער, מעסיקים רבים מנסים לנצל את תמימותם וחוסר ידיעתם של בני הנוער לגבי חוקים וזכאויות במקומות עבודה. 

כל נער ונערה יוכלו להתחיל לעבוד באופן סדיר החל מגיל 15, כאשר בחופשות ארוכות (פסח והחופש הגדול) מותר להעסיק גם החל מגיל 14.

כדי להתקבל למקום העבודה יש לבצע בדיקות רפואיות ולקבל אישור רופא עדכני על מסוגלותכם לעבוד. שעות הבדיקה נחשבות כחלק משעות העבודה. יש לצרף גם את צילום תעודת הזהות של אחד ההורים כולל הספח שבו רשום שם הנער/ה. אם כבר קיימת תעודת זהות, ניתן להשתמש בה במקום. 

לאחר הקבלה לעבודה, המעסיק ימסור תוך 7 ימים ממועד תחילת העבודה את תנאי השכר, היקף שעות העבודה ותנאים סוציאליים. מידי חודש יש למסור את תלוש השכר לעובדים כדי שיוכלו לוודא שהתנאים שלהם מתקיימים. 

שכר המינימום לבני נוער מוצג על פי הטבלה הבאה:

תעריף/ גיל עד גיל 16 עד גיל 17 עד גיל 18
חודשי 3,710 ש"ח 3,975 ש"ח 4,399 ש"ח
שעתי 21.45 ש"ח 22.98 ש"ח 25.43 ש"ח

 

החוק קובע שגם אם הסכימו הנער או הנערה לעבוד בשכר נמוך יותר, קיימת חובה לשלם על פי שכר המינימום. המעסיק לא יוכל לקנוס או להטיל עונשים כספיים בשום מקרה וכן מחובתו לשלם מהשעה הראשונה, גם עבור כל תקופת ניסיון, התלמדות, הכשרה או ישיבת עבודה. 

בנוסף יבוצע על פי החוק תשלום על החזר הוצאות נסיעה ודמי הבאה לאחר שנה באותו מקום עבודה.

העובדים זכאים לפטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, כאשר פטור נוסף ממס הכנסה חל על כל משכורת חודשית שנמוכה מ-6,864 שקלים לנערים ו-7,642 שקלים לנערה.

פטור זה מתייחס לגובה משכורת חודשית ממוצעת ולכן בני נוער שעובדים רק חלק מהשנה לא נדרשים לשלם מס גם אם המשכורת גבוהה יותר. 

החוק אוסר על קטינים מתחת לגיל 16 לעבוד למשך יותר מ-8 שעות ביום. כמו כן, אין לעבוד החל משעה 8 בערב ועד 8 ביום שלמחרת. נערים בגילאי 16-18 יוכלו לעבוד עד 9 שעות ביום אך לא יותר מ-40 שעות בשבוע.

אם קיימת חופשה, ניתן לעבוד בה עד 00:00. 

כל יום עבודה של 6 שעות ומעלה מזכה בהפסקה של 45 דקות כאשר לפחות חצי שעה מתוכה יתבצע כהפסקה רצופה. קיימת זכות למנוחה שבועית של 36 שעות רצופות הכוללת את יום המנוחה השבועי וכן אסור למעסיק לדרוש מכם לעבוד ביום זה, גם תמורת שכר יותר גבוה. 

בני נוער שעובדים ברצף לאורך השנה יצברו עד 18 ימי חופשה שנתית, נוסף על החופשה בחגים וימי המנוחה. בני נוער בעבודה זמנית (פחות מ-75 ימים) לא זכאים לחופשה אך זכאים לתשלום של 4% מכלל השכר שניתן להם עבור כל תקופת העבודה. 

המשכורת צריכה להתבצע עד ה-9 לחודש והמעסיק חייב להנפיק תלוש שכר. אי הנפקת תלוש מזכה את העובד בפיצוים של עד 5,000 ₪ לכל תלוש שלא נמסר. 

עובדים באולמות אירועים החל משנת 2019 – הטיפים נחשבים כחלק מהשכר והמעסיק מחשיב אותם כדי להשלים לשכר המינימום ולחישוב דמי מחלה, דמי חופשה ופיצויי פיטורים.

אם המשמרת בוטלה או קוצרה אחרי ההגעה למקום העבודה, יחול תשלום על חצי יום עבודה במקרה של ביטול ותשלום יום עבודה מלא + החזרי נסיעות אם חל קיצור במשמרת.

אם יום העבודה הסתיים אחרי 23:00, המעסיק מחויב לדאוג להסעה עד הבית לא בתחבורה ציבורית, מיד עם סיום העבודה. 

 

תשלום על חגים ומועדים מיוחדים

החוק קובע שכל אדם במשרה יומית או שעתית שהיה אמור לעבוד אלמלא החג, השלים ותק של 3 חודשי עבודה רצופים ולא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג אלא באישור המעסיק, זכאי לתשלום חגים מלא באופן הבא:

יומיים בראש השנה, יום כיפור, יומיים בסוכות, יומיים בפסח, יום בחג שבועות ויום העצמאות.

עובדים חודשיים לא זכאים לתשלום בנפרד על היעדרות בימי חג. התשלום יהיה זהה לתשלום יום עבודה רגיל.

אם החג מתקיים בשישי או שבת לא מקבלים העובדים זכאות לדמי חגים. עובדים יומיים או שעתיים שביצעו עבודה בפועל במהלך החג בהתאם לדרישת המעסיק זכאים לתשלום יום העבודה בצירוף הגמול על ימי חגים.

זכות זו ניתנת רק לעובדים שלא בחרו לעבוד בימי החג מרצונם כדי לקבל את תוספת התשלום, אלא בעקבות דרישת מקום העבודה. 

החל מתאריך 1.1.19 רשאי כל עובד לסרב לעבוד בערב ליל הסדר מבלי לפרט את הסיבה וכל עוד הודיע על כך 3 ימים מהיום שבו התבקש לעבוד בערב החג.

למעט במקומות ביטחוניים או מפעלים, אירוח בבית מלון או עבודה הקשורה בייצור והזרמת חשמל.

כל העסקה בערב החג מחייבת פניה למשרד העבודה והרווחה וקבלת היתר, אלא אם מדובר בענף שמעצם היותו כולל היתר כללי כמו מסעדות ובתי קפה, שמירה או בתי מלון. 

עבור עבודה בחג יקבל כל עובד תשלום של 150% או יותר משכרו השעתי הרגיל.

עובדים בשכר חודשי (גלובליים) זכאים לתוספת 50% מהשכר עבור שעות העבודה בחג. עובד שעתי שאיננו בוחר לעבוד בחג אלא מוכרח לבצע זאת בהתאם לדרישת המעסיק, זכאי לתוספת 150% לשכרו הרגיל ועד לתשלום של 250% מהשכר. 

 

בעבור ימי חול המועד לא מחויבים המעסיקים לימי עבודה מלאים ומכאן שלא לתשלום מלא. המעסיק רשאי לנכות חצי יום חופשה על חשבון העובד, למעט במקומות בעלי הסכם קיבוצי, נוהג או צו הרחבה שמחייבים בתשלום מלא. מי שבוחר לצאת לחופש בחול המועד יחויב ביום חופשה מלא, גם אם משרדתו היא בהיקף של חצאי ימים. 

המעסיק קובע את מועדי החופש של העובדים ועל כן רשאי להוציא את כלל העובדים תחתיו לחופשה מרוכזת בחול המועד על חשבון ימי החופשה שנצברו להם.

על כל חופשה מרוכזת של 7 ימים ומעלה יש להודיע לעובדים 14 ימים מראש לפחות. 

אם החופשה קצרה יותר, לא קיימת חובת הודעה מוקדמת. מעסיק לא יכול לקבל זכות לכפות חופשה על חשבון העובד אם היא תכניס אותו למצב של צבירת ימי חופשה בחסר.

במקרה זה, יש לאפשר לו לעבוד בחופשה המרוכזת או לשלם לו בעבור ימים אלה. 

ומה לגבי שי קטן לחג? החוק מעולם לא הגדיר חובה להעניק שי לחגים והחובה על כך מתקיימת רק במקומות בעלי הסכם קיבוצי או צווי הרחבה.

יחד עם זאת, עובדים שמקום עבודתם רואה בהם כשותפים לדרך, התהליך וההצלחה, מעריך את פועלם ומעוניין לשמר את הרמה והמוטיבציה, יוכל להעניק לעובדיו שי חגים בכל אופן ותקציב שיראה לנכון. 

זכויות עובדים
עוד בנושא צרכנות
חיסכון ותוכניות חיסכון חוץ בנקאיות
תוכניות חיסכון חוץ בנקאיות

מדיניות מחיה של "מהיד לפה" היא מושג המייצג מצב של בסיס פיננסי צר המספק בקושי צרכים מינימליים. כדי למנוע תקופות רעועות כלכלית, יועצים פיננסיים ממליצים

מחפשים פוסט מסוים?
נא להקליד בשורת חיפוש את הפוסט שאתם מחפשים, או שתוכלו לדפדף באתר
חיפוש