הריבית הנמוכה בבנקים הביאה אנשים רבים לחפש אפיקי השקעה שונים. לצד השקעה בנדל"ן ובחברות בבורסה, אפיק השקעה נוסף העומד לאנשים רבים הוא שוק הסחורות. מחד, מדובר בשוק שאנשים רבים מוצאים בו וודאות בעתות משבר. מנגד, המינוף הגבוהה והנתונים הרבים המשפיעים על ערך הסחורות הופך אותו לשוק מסוכן ולא יציב. באם השקעה בזהב, נפט או אפילו צמר מעניינת אתכם, המאמר הזה בשבילכם.
אילו סחורות השוק מציע להשקעה?
לאדם הממוצע, לו סכום כסף מסוים להשקעה או ללא כל יעוד, ישנם גורמי השקעה רבים, הפרוסים על שלל ענפי ייצור. שוק ההון, נדל"ן וסטרטאפים מהווים רק חלק ממוקדי ההשקעה הקיימים.
מוקד השקעה אחד העומד לרשותו של אותו אדם הוא ענף ההשקעה בסחורות. ענף השקעה זה מהווה ענף על האוגד תחתיו כל טובין, חומר גלם או תוצרת כתוצאה מגידול, הנסחרת בין בני אדם. את אותן סחורות נהוג לחלק לחמש קטגוריות.
ראשית, ישנן הסחורות החקלאיות, ויש הנוהגים לפצל את סחורות אלו לשני שווקים שונים, ובהם שוק הגרעינים ושוק הסחורות הרכות. הסחורות החקלאיות הינן סחורות המגיעות מעולם החי והצומח, וכוללות הן את תבואת הבר, דוגמת חיטה, שעורה וקקאו, ולצידם צמר, כותנה, גומי וחלב. למרבה ההפתעה, ניתן למצוא תחת סחורות אלו גם תרכיזי מיצים קפואים, ככל שאלו מבוססי מיץ טבעי.
סוג הסחורות השני הן סחורות מן החי. מדובר על בקר שנועד בעיקר לצריכה תזונתית. שלישית, עומדת אפשרות ההשקעה בסחורות אנרגיה, לרבות נפט, פחם, גז טבעי ואף פרופן ואורניום. רביעית, ניתן להשקיע במתכות יקרות. מתכות אלו, דוגמת זהב, פלטינה, כסף ופלאדיום מהוות אפיק השקעה פופולרי ביותר, כפי שיוסבר בהמשך. לבסוף, סוג הסחורה האחרונה להשקעה, המצויה כיום בשוק הם המתכות התעשייתיות. מתכות דוגמת נחושת, עופרת, אבץ, עופרה ועוד מתכות שונות, שספק אם נתקלתם בהן במהלך חייכם, מהוות אפיק השקעה אופציונלי.
אין לי מקום לאחסן 20 טון חיטה, מה עלי לעשות?
בטרם נפרט אודות כל אחת מההשקעות בנפרד, נסביר כיצד מתבצעת השקעה בסחורות. השקעות מסוג זה מתאפיינות בביצוע דרך חוזים עתידיים. החוזה שנחתם בין הצדדים, הם בעל הסחורה והצד המשקיע שמעוניין להרוויח ("ספקולנט"), מגלם את דעתם של הצדדים אודות מחיר של יחידה בנקודת זמן עתידית.
נמחיש באמצעות דוגמה:
ראובן הוא בעלים של חוות בקר. ראובן שוקד על עדר בקר, הכולל 10 טון בקר, שיימכר לשחיטה בעוד כשלושה חודשים, כלומר בחודש מרץ. לפיכך, מעוניין ראובן לחתום היום על חוזה, לפיו עדר הבקר יימכר במחיר של 20 שקלים לקילו, לשם גידור הסיכון והבטחת הכנסה מפני ירידת ערך הבקר.
שמעון הוא ספקולנט. שמעון שמע על החוזה העתידי אותו מציע ראובן, ומעוניין להשקיע בעדר הבקר. הסיבה לכך, היא ששמעון סבור שקילו בקר יהא שווה בחודש מרץ מעל ל – 20 שקלים. לפיכך, חותם שמעון עם ראובן על החוזה העתידי שהציע ראובן.
בחודש מרץ, ככל שקילו בקר יהא שווה מעל ל – 20 שקלים, שמעון ירוויח. ככל שמחיר קילו יעמוד על מתחת ל – 20 שקלים, ראובן יצא נשכר.
הרציונל העומד מאחורי הצעת החוזה היא כוחות השוק. ככל שהיצע הקיים בשוק לסחורה יעלה, כך מחירה ירד, בשל החשש מצבירת מלאי והרצון למכור. ככל שההיצע ירד, כך ירד החשש שעלה קודם בנוגע לצבירת מלאי, שכן הביקוש ייגבר (לאור מיעוט הספקים), ולכן המחיר יעלה.
הסחורות הפופולריות – זהב, נפט וקפה
ישנן מספר סחורות, מבין הסחורות שצוינו לעיל, המהוות את חוד החנית בכל הנוגע להיקף ההשקעה בהן בבורסה.
נפט מהווה מקור אנרגיה זמין ונייד, המניע כיום את מרבית כלי הרכב, השיט והתעופה המוכרים לנו. לכאורה, מדובר באפיק השקעה אמין ויציב. אולם, בשל המהפכה האקולוגית אותה העולם עובר מתחילת המאה, מחירו של הנפט אינו יציב. מאז הגעתו למחיר השיא, אי שם בשנת 2008, המחיר נמצא בתנודה מתמדת ומושפע רבות מאירועים עולמיים, המובילים לעליות וירידות בצריכה. הסיבה להיות הנפט מקור השקעה עיקרי בימים אלו הוא מחירו היחסי הנמוך, המהווה הזדמנות לצמיחה ורווח מהיר.
הסחורה השנייה, המהווה מוקד עיקרי להשקעה בתחום הסחורות, היא הזהב. מאז ימי קדם, נחשב הזהב למתכת יקרה, המסמלת עושר ומלוכה. מתוך תפיסה זו, שהשתרשה, ניתן למצוא משקיעים רבים המחזיקים זהב בתיקי ההשקעות שלהם על בסיס קבוע. הסיבה לכך היא היותה עוגן יציב בתיק, שערכו אינו משתנה בזמני זעזוע, זאת לצד היותו חלופה ראויה לכל סחורה, גם בתקופה של תפקוד, זאת בשל היותה בעלת מוניטין יציב. לחיזוק הטענה אודות כוחו של הזהב, ניתן לראות כי לאחר יציבות יחסית של מספר שנים, סביב מחיר של 1,250 דולר לאונקיה, המחיר קפץ בשנת 2020 עד לכדי 1,670 דולר. השקעה משתלמת?
שלישית, סחורה נוספת המהווה עוגן יציב בשוק הסחורות היא הקפה. השוק האמור, נכון לשנת 2014, בעל שווי שוק עולמי העומד על 105 מיליארד דולר, זאת לצד שווי שוק של 26 מיליארד דולר של הקפה הירוק, המהווה את חומר הגלם לייצור הקפה. מאז אותם ימים התפתחו מכונות הקפה והגיעו למפתן של כמעט כל בית, מה שהגדיל את היקף הסחר והמכירות בתחום. כמו כן, לשם העצמת כוחו של שוק הקפה, נציין כי נכון לשנת 2012, מאז כאמור, עלה הביקוש, צרכנית הקפה הגדולה ביותר הייתה ארצות הברית, שצרכה כמיליארד וחצי טון קפה בשנה. בשל היות שוק הקפה יציב ומתפרס לאורך כל העולם, לצד מדינות רבות, הפרוסות במספר יבשות, המהוות קרקע פורע לייצוא (בשל האקלים בהן), דוגמת ברזיל, ויאטנם, קולומביה ואתיופיה, מדובר בסחורה בטוחה שערכה נשמר לאורך זמן.
למה כן? היתרונות שבהשקעה בסחורות
ישנם מספר יתרונות להשקעה בסחורות, על פני ואף לצד השקעה בשווקים אחרים.
תחילה, יש לעמוד על כך שישנה מתאם (קורולציה) נמוך מאוד בין שוק ההון, ובו מניות ואג"ח, לבין שוק הסחורות. על רגל אחת, במידה ונשקיע במספר אפיקי השקעה שונים, אשר אין בין ההצלחה של כל אחד מהם קשר ישיר, נוכל להבטיח הכנסה גם כאשר אחד מהשווקים לא יתפקד כראוי. לדוגמה, באם החלטנו להשקיע בשוק הקפה, ומזג האוויר בשנה מסוימת החל "להשתגע" כתוצאה מזיהום אוויר, הסיכוי שייפגעו השקעות שביצעתי בתחום הנדל"ן נמוך, בשל חוסר קורלציה בין שני השווקים. יש לציין כי קורולציה בין נכסים היא תנודתית ומשתנה מטבעה. על כן, יש לבחון את הקורולציה בין ההשקעות בתיק אחת לכמה זמן. כמו כן, יש לשים לב כי יש לבחון כל סחורה ומניה בפני עצמה, ולוודא שמדובר באפיק השקעה בעל תוחלת תשואה גבוהה.
יתרון נוסף העומד להשקעות בסחורות הוא ההגנה מפני אינפלציה. מנתוני עבר עולה כי השוק שביצע את הביצועים המיטביים ביותר בתקופות אינפלציה הוא שוק הסחורות. הסיבה העיקרית למגמה זו היא חוסר הוודאות. בעת אובדן אמון בכלכלה ובמטבעות השונים, אנשים מוצאים נכסים מוחשיים, דוגמת לחם, חלב, ביצים ועוד כבעלי ערך ממשי.
הנקודה האחרונה בה ניתן לראות את יתרון שוק הסחורות היא גידור מפני פעולות מאקרו כלכליות ופוליטיות שונות, שיכולות להשפיע על השווקים. לדוגמה, הטלת אמברגו כלכלי ערטילאי על סעודיה, שיוביל לירידה חדה בהיצע הנפט, ישפיע לרעה על מניות חברות הנפט הסעודיות, אך ללא ספק יעלה את מחיר הסחורות, בשל ירידת ההיצע בשוק.
אחרי הדבש, העוקץ – חסרונות ההשקעה בסחורות
כנגד התמונה המוצגת לעיל, המשקפת מצב אידאלי בו ישנו אפיק השקעה שיוצר איזון ורווח מוסף לתיק ההשקעות שלנו, ישנם שתי חסרונות עיקריים בכל הנוגע להשקעה בסחורות.
תחילה, ישנם טוענים רבים לכך שמדובר בכסף מת. בניגוד לאפיקי השקעה אחרים, המייצרים כסף מעצם קיומם, דוגמת נדל"ן, המייצר דמי שכירות חודשיים, הרווח שנוצר מהשקעה בסחורות נוצר בעקבות צורך או מקורות מינימליים להשגת אותה סחורה. שק אורז לא יכפיל את עצמו, וצמר שנגזז לא יארך. ככל שהיה מדובר בנכס חסר סיכון, שערכו עולה מיום ליום, הדבר לא היה מהווה בעיה. אולם, לאור התנודתיות הרבה בשווקי הסחורות השונים, בשל איתור מקורות חדשים, השפעת מזג האוויר ואף ירידה בביקוש בשל שמועה או החלטת ממשלה.
נתונים אלו יוצרים את אפיק ההשקעה, לכאורה, הכי פחות משתלם. מדובר על השקעה בה יש סיכון גבוהה ותשואה ריאלית אפסית. אלו יוצרים את הקביעה שמדובר בכסף מת, ממנו נגזרת הקביעה כי מומלץ להשקיע בחוזים אלו לטווח קצר בלבד ולא לטווח ארוך.
טיעון נוסף כנגד השקעה בסחורות הוא לעניין ההשקעה עצמה. בניגוד לתפיסה הרווחת, אדם שמשקיע בחוזה עתידי אינו רוכש את הסחורה בפועל. אי הרכישה נובע בפועל מתוך בעיה לוגיסטית, שכן מרבית הרוכשים, הן הפרטיים והן המוסדיים, לא ערוכים לאחסון של 20 טון קפה או חיטה. לפיכך, רוכש מנהל התעודה (תעודות הסל, יוסבר בהמשך) חוזים באופן מתגלגל, כלומר, קניית חוזה ומכירתו עד לתקופת הפירעון המבוקשת, ולפיכך עלות ההשקעה עולה.
מתוך אי ההשקעה בסחורה עצמה, אלא גלגול של חוזים אחד אחרי השני, עולה מצב הפסדי נוסף הנקרא קונטנגו (Contango). במצב זה, מחיר החוזה החדש, שנרכש על ידי מנהל התעודה, יקר יותר מהחוזה הקודם, לרוב בשל ביקוש גבוהה מההיצע. במצבים אלו הכסף ממכירת החוזה הישן מאפשרים רכישה של פחות חוזים חדשים. במצבי קיצון, הדבר יכול להוביל לכך שלמרות שמחיר הסחורה עולה, מחיר התעודה יפחת. מצב הפוך למצב המוצג לעיל הוא בקוורדיישן (Backwardation), בו הביקוש קטן (או שההיצע גדל), מה שמוביל לרווח גבוה יותר למשקיע. למרבה הצער, מצבים אלו פחות נפוצים בשוק.
אז איך משקיעים?
לאחר קריאת כלל המאמר, לרבות היתרונות והחסרונות הגלומים בהשקעה בסחורות, עליכם להגיע לתובנת השקעה. ככל שנתקלתם בקושי הבנתי במהלך המאמר, שנועד לפשט את התחום ככל הניתן, יכול להיות שלא מדובר בתחום הנכון עבורכם. תחום הסחורות הינו תחום סבוך ומסוכן, שכן מעבר להיותו חסר וודאות וספקולטיבי, מדובר בתחום השקעה ממונף לחלוטין ובהימור שבסופו רק אחד הצדדים יכול להרוויח.
ככל שהחלטתם להשקיע, ישנן שלוש דרכי גישה עיקריות המאפשרות השקעה בענף הסחורות:
- קרנות חוזי סחורות – ישנן קרנות סחורות זרות, דוגמת "DBC", המחזיקות חוזים של סחורות שונות ומגוונות. לצידן, יש תעודות סל ישראליות העוסקות בתחום, ובראשן "פסגות סל סחורות" ו"קסם סל סחורות עולמי". ככל שהחלטתם להשקיע בדרך זו, למדו אודות מקורות הרווח העומדים לרשותכם. תחילה, יש לבחון את מחיר הנכס הבסיסי, המהווה את הבסיס לבחינת הרווח בעת המכירה. שנית, יש לבחון את התשואה המגיעה לכם בעקבות גלגול החוזים, בין אם שלילית (קונטנגו) או חיובית (בקוורדיישן), בעת המכירה. שלישית, יש לבחון מהי התשואה על הבטחונות, שכן לרוב יושקעו בנכסים חסרי סיכון, לשם הצבתם כבטחונות לרכישת התעודה. יש לציין כי במקרים אלו, בשל העובדה שנכסים חסרי סיכון ומחיר הנכס הבסיסי לא מניבים תשואה ריאלית, בעוד גלגול החוזים יכול להיות חיובי או שלילי, שלא בדרך ההשקעה האופטימלית, על אף הנוחות הגלומה בה.
- השקעה דרך קרנות נאמנות – באופן כללי, מדובר בהשקעה די דומה להשקעה המוצגת לעיל, דרך קרנות הסל. ההבדל בין השניים הוא שבהשקעה בקרנות נאמנות, מבוצע ניהול אקטיבי של הכסף, להבדיל מתעודות הסל, בהן "נצמדת" ההשקעה למדד מסוים, ללא תזוזה.
- השקעה דרך מניות – בדרך זו, יהא עליכם להשקיע במניות של חברות העוסקות במכירת הסחורות האמורות, לדוגמה, חברה שעיסוקה ייצור קפה בברזיל. בדרך זו, ככל שיעלה הביקוש למוצר, הכנסות החברה ייעלו ולפיכך ייעלה שווי המנייה. הבעיה בדרך זו היא התלות של מחיר המניה בנתונים נוספים, מעבר למחיר הבסיס של המוצר שהיא מציעה. בעיקרה, מניה מושפעת מהלך הרוח של השוק ביחס אליה, ולפיכך ייתכנו מקרים בהם למרות עלייה בביקוש לקפה, בדוגמה שלנו, ערך מניית החברה ירד בשל חוסר אמון הציבור בה.
