העסקת עובד זר – המדריך המלא

כיום, רבים מאיתנו מעסיקים או שוקלים להעסיק עובד זר, בין אם לצורך העסקה בעסק ובין אם לצורך סיוע בבית או טיפול בקרוב משפחה. העסקת עובד זר היא עניין מורכב, וחלות הרבה מגבלות עליה. חשוב לוודא בכל שלב בהעסקה שאיננו מפרים את החוק, כדיי להימנע מקנסות וסנקציות פליליות. בדיוק בשביל זה הכנו מדריך למעסיק עובד זר.

מי נחשב עובד זר?

כל אדם שמועסק בישראל ואינו תושב או אזרח המדינה, הוא עובד זר. כיום בישראל ניתן למצוא עובדים זרים מכל קצוות הגלובוס, החל מהמזרח הרחוק, דרך מדינות אפריקה ומזרח אירופה, וכן גם תושבי עזה ויהודה ושומרון, שאינם אזרחי ישראל.

אסור להעסיק עובד זר?

בישראל, מותר להעסיק עובד זר אך ורק בקבלת היתר להעסקתו. כמו כן, העסקת העבודה תתבצע בהתאם לאשרה שלו, ויש לעמוד בתנאי העסקתו. חריגה מכללים אלו יכולה להוביל לקנסות של עד עשרות אלפי שקלים, או שנת מאסר.

איך מעסיקים עובד וזר ולא עוברים על החוק?

כאמור חשוב להקפיד על הוראות החוק, שכן אחרת, אדם שמעסיק עובד זר חשוף לקנות ולמאסר. יש לציין שמדיי כמה שנים, מבצעת רשות האוכלוסין וההגירה מבצעים נרחבים לאיתור מעסיקים העוברים על החוק, ולכן האכיפה בנושא יחסית קפדנית.

הוראות החוק לעניין העסקת עובד זר הן:

העסקה על פי היתר ועל פי אשרה:

לכל עובד זר המגיע לישראל נדרש שתהיה אשרת עבודה. אשרת העבודה מאפשרת לאותו עובד לעבוד בתחום ספציפי בלבד, וכל עבודה בתחום אחר היא עבירה על החוק. בנוסף, כל מעסיק שמעוניין להעסיק עובד זר נדרש לקבל היתר להעסקת עובד זר מהמדינה. היתר זה קובע באילו תחומים יכול המעסיק להעסיק את עובדיו הזרים. גם חריגה מתנאי ההיתר היא עבירה על החוק. לדוגמא, חקלאי שקיבל היתר להעסיק עובד זר בחקלאות, לא יכול להעסיקו בשמירה, בשטיפת כלים, או במכירה בחנות. הפרה נפוצה היא של אדם שקיבל היתר להעסיק עובד סיעודי זר בביתו, והוא מעסיק אותו בטיפול בנכדיו, או בטיפול בבני ביתו האחרים. עוד יצוין, כי היתר ההעסקה הינו אישי ולא ניתן להעברה. כלומר, אדם שקיבל היתר להעסקת עובד זר בחקלאות לדוגמא, לא יכול להעביר את העובד לחקלאי שכן.

תשלום היטל העסקת עובד זר:

לפי החוק, כל מעסיק עובד זר מחויב לשלם היטל בגובה 20% מהשכר המשולם לעובד הזר, למעט אם ניתן פטור מכך. היטל זה משולם לרשות המיסים, ואסור לנכות את גובה ההיטל מהשכר של העובד הזר. יצוין, כי גובה ההיטל בענף הבניין, התעשיה, והמסעדות האתניות הוא 15% בלבד. 

מי פטור משתלום ההיטל:

• המעסיק בתחום הסיעוד.
• המעסיק בתחום החקלאות- פטור זה בתוקף עד ל- 31.12.2020. במידה ולא יוארך הפטור, גובה ההיטל הוא 10%.
• עובדים פלסטיניים מעזה או יהודה ושומרון.
• המעסיק עובד זר שמדינת מוצאו היא מדינה הגובלת בישראל (מצרים, לבנון, ירדן, סוריה), והעובד חוזר בדרך כלל למדינת מוצאו מדיי יום.
• המעסיק עובד שהוא מומחה בתחום מסוים, והכנסתו החייבת היא לפחות פעמיים השכר הממוצע במשק.
• המעסיק עיתונאי וספורטאי זרים.
• המעסיק קורבנות סחר בנשים, שעובדים גם במקלט לקורבנות סחר בנשים.
• המעסיק עובד זר בעל אשרה ורישיון ישיבה שניתנו לו מפאת הסכם חופשת עבודה בין ישראל ובין ניו זילנד, גרמניה, אוסטרליה, צ'כיה, וקוריאה. על ההסכם לכלול כי:

• העובד הגיע לישראל למטרת חופשה, ועבודתו כאן היא מטרה משנית.
• העובד מבוטח בביטוח רפואי.
• מספר העובדים המועסקים בדרך זו לא חורג מהמכסה המותרת.
• העובד יכול להישאר בישראל לתקופה הפחותה מ- 12 חודשים.
• העובד יכול לעבוד אצל מעסיק כלשהו למשך תקופה הפחותה מ- 3 חודשים.

תנאי העסקה:

עובד זר זכאי לכל התנאים להם זכאי עובד ישראלי על פי חוק. כלומר נדרש:

• חוזה העסקה (מפורט בהמשך).
• שכר: לפחות בגובה שכר מינימום, וכן תשלום על נסיעות, שעות נוספות, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי הבראה, דמי חגים, תשלום עבור עבודה ביום מנוחה שבועי וחג, תשלום עבור יום אבל, וכן יום מנוחה שבועי וחופשה שנתית.
• הפרשות לפנסיה בהתאם לחוק.
• תשלום ביטוח לאומי בהתאם לחוק.
• במקרה של פיטורים: הודעה מוקדמת בהתאם לחוק, ותשלום פיצויי פיטורים.
• בנוסף, נדרש לדאוג לעובד לביטוח רפואי וכן לתנאי מגורים הולמים.

חוזה העסקת עובד זר

כל מעסיק עובד זר חייב לחתום עם העובד על חוזה העסקה בכתב, בשפה המובנת לעובד הזר, וכן לספק לעובד העתק של החוזה. על החוזה לכלול את זהות העובד והמעסיק; תיאור תפקיד העובד; שכר העבודה הכולל מרכיבים ומועד תשלום; ניכויים מהשכר; תשלומים עבור תנאים סוציאליים; מועד תחילת העסקה; אורך יום ושבוע עבודה, וקביעת יום מנוחה שבועי; הסדרת ביטוח רפואי לעובד; פירוט חובת המעסיק לספק מגורים נאותים לעובד; פירוט תנאי היעדרות בתשלום, ימי מחלה וימי חופשה; הפרטים של הממונה על זכויות עובדים זרים, ודרכי התקשרות איתו.

ניכויים מותרים:

המעסיק יכול לנכות משכר העובד רק את הניכויים הקבועים בחוק והם: 

• החזר טיסה לישראל: לפי קבלות.
• ניכויי חובה: מס הכנסה, ביטוח לאומי, הפרשות לקופת גמל.
• ניכויים שאינם עולים על 25% מהשכר החודשי של העובד בגין:

• ביטוח בריאות: עבור עובד שאינו בתחום הסיעוד ניתן לנכות על שליש מההוצאה על הביטוח, ולא יותר מ- 125.47 ₪. עבור עובד בתחום הסיעוד ניתן לנכות עד חצי מההוצאה על הביטוח, ולא יותר מ- 143.97 ₪.
• השתתפות בעלות מגורים: המעסיק רשאי לנכות בגין הוצאות על מגורים וכן הוצאות נלוות כמו חשמל ומים. הסכומים המדויקים קבועים בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), והם משתנים בהתאם למיקום המגורים בארץ.
• מקדמה: המעסיק רשאי לנכות מהשכר מקדמה שנתן לעובד על חשבון שכרו, ובתנאי שהמקדמה לא עולה על סכום של 3 חודשי שכר של העובד.
• חוב: המעסיק רשאי לנכות מהשכר חוב שנתן לעובד על חשבון שכרו, ובתנאי שהניכוי לא עולה על רבע משכר העובד.
• קנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או חוק.
• תרומות שהעובד מעוניין לתרום, והסכים לכך בכתב.

חובת החזרת מסמכים:

על המעסיק להחזיק במקום ההעסקה עותק של חוזה ההעסקה ותרגומו לעברית, פוליסת ביטוח רפואי של העובד, רישום מקום המגורים של העובד, תלושי שכר של העובד ומעקב שעות עבודה.

עובדים זרים מסתננים:

אם העובד הזר הוא מסתנן, יש להפקיד בגינו סכום מדי חודש, והחל מיומו הראשון בעבודה, בפיקדון מיוחד בבנק מזרחי טפחות:

• עובד מסתנן רגיל (בהיעדר הוראה אחרת): הפקדת 36% מגובה שכר העובד. 20% מתוכם ינוכו משכר העובד, וה- 16% הנוספים מהמעסיק. הסכום שהמעסיק מפריש הוא תחליף לתשלומים סוציאליים, פיצויי פיטורים, וביטוח פנסיוני.
• עובד מסתנן מקבוצה מיוחדת: הקבוצה המיוחדת כוללת עובדים שנכנסו לישראל לפני ה- 1.11.2018 והם קטינים; מעל גיל 60; נשים; אבות חד הוריים בשל כך שהאם חולה, לא שוהה בישראל, או נפטרה, וכן שהאב אינו נשוי או ידוע בציבור; עובדים שקיבלו אישור רפואי מיוחד ממונה ביקורת הגבולות; כל עובד (ללא תלות במועד כניסתו לישראל) שהמשטרה קבעה שהוא קורבן להחזקה בתנאי עבדות או סחר בבני אדם. ביחס לקבוצה זו גובה הפיקדון הוא 22% משכר העובד. כאשר העובד מפריש 16% והמעסיק 6% נוספים.