מה זה הוצאה מוכרת בהגדרה הכללית?
הוצאה מוכרת היא הוצאה שעסק מוציא, והיא תורמת לייצור הכנסה ולפעילות תקינה של העסק. "הוצאה מוכרת" הוא למעשה מונח מקוצר עבור "הוצאה מוכרת לצורכי מס", כלומר, רשויות המס במדינה מכירות בהוצאה הזו כהוצאה שפוגעת בהכנסת העסק, ולכן לפני שיחשבו רשויות המס את המיסוי החודשי עבור עסק מסויים, ינוכו ההוצאות המוכרות (כך שהעסק ישלם פחות מס, מאחר והכנסותיו נפגעות כתוצאה מההוצאות המוכרות). מאחר ומדובר בהפחתה מהמיסוי החודשי, ישנם כללים ברורים, חדים, חלקים ומפורטים מה נחשב הוצאה מוכרת ומה לא.
על פניו, מוגדרת הוצאה מוכרת אך ורק בתור הוצאה שמטרתה להגדיל את הכנסותיו של עסק מסויים, אך בפועל, הקשר בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה יכול להיות גם עקיף במידת מה ולא בהכרח ישיר והחלטי לחלוטין.
חלק מהארנונה, הוצאות תקשורת ביתיות, הוצאות על כיבוד ואוכל (בקטנה), חלק משכר הדירה – יכולים להיות הוצאה מוכרת במיוחד אם יש לכם בבית משרד ביתי שקשור לעסק, אם כי בהמון מקרים שכר הדירה לא יתאפשר כחלק מההוצאות המוכרות. גם קרנות השתלמות וביטוחים יכולים להחשב כהוצאה מוכרת.
מה נחשב לי כהוצאה מוכרת?
נתחיל בכלל אצבע חשוב: הוצאות מוכרות נקבעות על פי סוג העסק, אופיו והפעילות שלו. כך לדוגמא עסק משרדי יכול להצהיר כהוצאה מוכרת על דפי A4, סיכות שדכן, עטים, טושים וכדומה. משפחתון יוכל להצהיר על הוצאות אוכל (עד לרמה מסויימת, ובתנאי כמובן שהילדים שבאים למשפחתון מקבלים גם ארוחה במסגרת שהותם במשפחתון), צעצועים ומשחקים כהוצאה מוכרת.
ההוצאות מתחלקות לשני סוגים: הוצאות שוטפות והוצאות רכוש קבוע. הוצאות שוטפות הן הוצאות שהעסק מוציא כל הזמן, על בסיס חודשי, כמו לדוגמא חבילות דפי A4 במשרד עמוס מסמכים. הוצאות הרכוש הקבוע עבור אותו משרד יהיו דברים שהעסק רכש ומשמשים אותו לתקופת זמן ארוך כמו המחשבים, המסכים, הכסאות והשולחנות במשרד.
הוצאות שוטפות יתקבלו כהוצאות מוכרות בקלות וללא מגבלות (כמעט), בעוד שעם הוצאות רכוש קבוע צריך להזהר ולא להגזים עימם. משרד ובו שלושה עובדים יכול לקנות 3 כסאות אחת לשנתיים-שלוש, ולדווח אותן כהוצאה. הוא לא יכול לקנות 10 כסאות ולדווח אותן כהוצאה, והוא לא יכול לקנות 3 כסאות כל חודש או חודשיים, מאחר וברור לחלוטין שאותן כסאות לא משמשות את המשרד עצמו אלא נרכשו למטרות אחרות שאינן קשורות לעסק.
עסק שאין לו משרד או משרד ביתי, לעומת זאת, לא יכול לדווח כסאות כהוצאה עסקית כלל וכלל (אלא אם הוא עסק בתחום האירועים שמשכיר כסאות ישיבה או משהו בסגנון). כך גם עסק ללא משרד ביתי לא יכול לדווח מחשב חדש או ניירות A4 כהוצאה עסקית מוכרת לצורכי מס. סוג העסק מבדיל בין מה שיכול להחשב כהוצאה עסקית מוכרת ומה שלא.
ניתן עוד דוגמא כדי שזה יחלחל היטב: מחשב יוקרתי בסכום של 5 ספרות יהיה הוצאה מוכרת עבור עורך וידאו, גם אם הוא קונה אחד חדש כל שנתיים, ברור לחלוטין שהוא זקוק למחשב יקר ויוקרתי לצורכי העסק שלו. אם את או אתה בעלי עסק לשיעורי זומבה – פחות (אלא אם תוכלו להציג סרטונים או תמונות ערוכות לצורכי שיווק, וגם אז – גבולי).
חשוב לדעת: הוצאות שאין להם קשר ישיר להכנסות העסק והן בקטגוריית הרכוש הקבוע ולא ההוצאות השוטפות, לא תמיד יכובדו כהוצאה מוכרת במלואן. יתכן ותרכשו מחשב חדש ב-4,000 ש"ח וההוצאה תהיה מוכרת רק כהוצאה של 1,500 ש"ח, תרכשו טלפון סלולרי חדש וההוצאה תהיה מוכרת רק על חלק מעלותו, וכדומה.
זה ככה מאחר ורשויות המס טוענות (ובצדק בהמון מקרים) כי המחשב והטלפון הסלולרי שרכשתם משמשים אתכם גם לצרכים האישיים שלכם שלא קשורים לעסק כלל וכלל, ולכן לא כלל ההוצאה רשאית להיות מוכרת עבור ניכוי מיסים. ההיקף שהוצאה מסויימת תוכר בו תלוי בגובה ההוצאה, סוג ההוצאה, תדירות הוצאות דומות (האם אתם קונים מכשיר סלולרי חדש כל 3 חודשים או כל שנה וחצי?), וסוג ואופי העסק.
ברור לחלוטין שעסק למכירת טלפונים סלולרים יקבל הכרה לצורכי מס עם כל מכשיר סלולרי שיקנה.
דברים שגרתיים שיכולים להחשב כהוצאה מוכרת
- לעובדים מהבית במשרד ביתי: חלק יחסי מההוצאות הבאות עשוי להיות מותר לכם כהוצאה מוכרת: ציוד משרדי, מחשב, תקשורת, פקס, אינטרנט, קו טלפון (במיוחד אם המספר שלו מפורסם בשיווק העסק, ובמיוחד אם מדובר בקו נפרד עם מספר טלפון שונה עבור העסק), חשמל, ארנונה (כרבע מדמי החשמל והארנונה מוכרים לצורכי מס לכל עסק שיש ברשותו משרד ביתי), ועד בית, חומרי ניקוי וניקוי (גם עבור כל אלו, כרבע מסך ההוצאה).
- דמי שכירות – על פניו זו אמורה להיות הוצאה מוכרת במס, אך בפועל זה בעייתי מאחר והמצב בשטח הוא שאין חשבונית מס מטעם בעל הדירה על ההוצאה. אם המשכיר שלכם הוא אחד מהבודדים בארץ שמדווחים את ההכנסה ממכם לרשויות המס, יתכן ותוכלו לדווח זאת כהוצאה.
- ציוד טכנולוגי – טלפון סלולרי, מחשב, מסך, רמקולים (עבור עורכי וידאו לדוגמא) – כל עוד לא מגזימים ומדווחים דברים שברור שאינם קשורים לעסק.
- שיווק – דמי שיווק ישירים, קידום ממומן, קידום אורגני, הדפסות של כרטיסי ביקור או כרזות פרסום, שם מתחם באינטרנט, אחסון אתר אינטרנט, דמי הקמת אתר, דמי אחזקת אתר חודשיים אם קיימים.
- ביגוד – נקודה שנויה במחלוקת וטריקית. מצד אחד, כמובן שאם יש על הבגד לוגו של העסק, והעובדים בעסק יש להם הנחייה לעבוד בביגוד המדובר, זוהי הוצאה עסקית לכל דבר והיא תוכר במלואה. אך מה קורה כאשר סוכן ביטוח רוצה להצהיר על ז'קט או חולצה מכופתרת חדשה שרכש, מאחר והוא נפגש עם לקוחות לבוש בהם? כל עוד אין הגזמה (כלומר – אותו סוכן ביטוח לא קונה 10 חולצות מכופתרות כל חודש) ויש מרחקים סבירים בין הוצאת ביגוד מדווחת לנוספת, יכולים להכיר לכם 80% מהוצאת הביגוד. יש גם מקרים שבהם ניתן לשחק עם זה. אני לדוגמא קוסם לילדים, עושה הופעות קסמים ואילוזיות לקהלים צעירים או לכל המשפחה. אם אני רוכש מכנס חדש עם נצנצים עליו, די ברור שהוא לא לשימוש פרטי ואך ורק לשימוש העסק, כך שאני יכול להצהיר עליו ולקבל זיכוי על כלל ההוצאה.
- ביטוחים – מוכרים חלקית בהתאם לסוג העסק. ביטוח צד ג' על לקוחות או קהל (בתחום הבידור) יוכר גם הוא.
דברים קצת פחות שגרתיים שיכולים להחשב כהוצאה מוכרת
- ספרות מקצועית – רק אם זה קשור באופן ישיר לסוג העסק. עסק שמוכר ספרים, קומיקסים וכדומה – יוכל להכיר בהוצאות הרכישה שלהם.
- השתלמות מקצועית או לימודים כלשהם – הוצאה מוכרת במלואה אם יש קשר בין תחום העיסוק של העסק לבין מה שנלמד. אם מדובר בנושא כללי כלשהו כמו קורס מכירות, סגנונות תקשורת, אנגלית או יישומי Microsoft Office, גם זה יוכר במלוא ההוצאה לצורכי מס.
- נסיעות לחו"ל – עוד נקודה טריקית. כמובן שנופש הפנאי שלכם ביוון לא יהיה הוצאה מוכרת, אבל אם נסעתם לכנס עסקי, אפשר לדווח את העלויות כמוכרות. כפי שאמרתי קודם, אני קוסם ועושה הופעות קסמים ואילוזיות, ופעם בשנה אני (ועוד כמה עשרות קולגות שלי) טסים לאנגליה לכנס הקסמים הגדול בעולם, שבו יש הופעות, הרצאות, סדנאות וציוד לרכישה. כרטיסי הטיסה, תשלום על מלונות, נסיעות בתחבורה ציבורית או רכב שכור, ארוחות במהלך השהייה בחו"ל ולמעשה – כל הוצאה מרגע שהגעתי לנמל התעופה ועד שחזרתי לנמל התעופה – נחשבים כהוצאה מוכרת לחלוטין, במיוחד כשמדובר בנסיעה עסקית שכזו שהיא חד וחלק נוצרת אך ורק לטובת העסק, ואין בה שום מרכיב פרטי או אישי. חשוב מאוד שיהיו בידיכם הוכחות עם מידע לגבי הכנס או המטרה העסקית שעבורה אתם טסים כמובן.
- משפט פלילי – בחלק מהמקרים, הוצאות על הליכים משפטיים או שכר טרחה לעורכי דין יכולים להיות הוצאה מוכרת. נושא המשפט חייב להיות קשור באופן ישיר לפעילות העסק, והנתבע צריך להיות בעל עמדה בכירה בעסק, כך שהפסד במשפט פירושו פגיעה בשם העסק.
- גניבה – תמוה בהחלט אבל יש בזה הגיון. כסף, ציוד או מלאי שנגנב יכולים להוות הוצאה מוכרת לצורכי מס בהתאם למה נגנב ומאיפה הוא נגנב (מהבית הפרטי או מהמשרד של העסק).
חישוב הוצאות רכב כהוצאות מוכרות אז כמו שאמרנו קודם, הוצאות מוכרות מתחלקות לשניים – הוצאות רכוש קבוע והוצאות שוטפות.
כשמתייחסים להוצאות רכב, ההכרות בהוצאה נקבעת לפי החלוקה הזו. הרכב עצמו נחשב רכוש קבוע ועלות הרכישה שלו אינה מוכרת לצורכי מס. כל ההוצאות השוטפות סביב הרכב – דלק, ביטוח, תיקונים, דמי רישוי, טסטים וכדומה – נחשבות כהוצאות מוכרות בחלקן (בדרך כלל סביב ה-35%, בהתאם לסוג העסק זה משתנה).
ישנו עיוות מסויים בולט בתחום הזה מאחר ובעל עסק לבניית אתרי אינטרנט שיושב שעות על גבי שעות בביתו וכותב אתרי אינטרנט (ואולי יוצא לפגוש לקוח אחת לשבוע, ליד הבית) משלם מס דומה מאוד על היחס לעלויות הדלק שלו כמו מישהו שיש לו עסק שעוסק במשלוחים של צעצועים, לדוגמא. ברור לחלוטין שעסק מהסוג השני משתמש בהרבה יותר דלק לצורכי העסק מעסק מהסוג הראשון – אך הם מזוכים בשיעור דומה.
ניתן להכיר חלקים גדולים יותר (ועד כלל ההוצאה כולה) בעלויות הדלק ובעלות רכישת הרכב רק עבור עסקים מסויימים, ועבור רכבים מסויימים. רכב מסחרי ששוקל מעל ל3.5 טון – החל מחלק מהמסחריות הכבדות, חלק מהואנים וכל משאית – כל הוצאה שקשורה לרכב, כולל רכישתו כרכוש קבוע – תוכר במלואה.
איך מחושב היקף ההכרות מתוך ההוצאה במקרים של הוצאות שלא מוכרות במלואם?
ישנן הוצאות כמו לדוגמא הוצאות דלק שהזכרנו מקודם, שיש קביעה חוקית לגבי סוגי עסקים וכמה מסך ההוצאות יוכר במס, באחוזים. ישנן הוצאות שמוכרות לפי הפחת עליהם. כך לדוגמא, הוצאת רכוש קבוע כמו מחשב חדש, לא תקבלו תמיד ניכוי במיסים שלכם עם רכישת המחשב, אלא לפי פחת שנתי על הערך שלו. רשויות המס הגדירו שהערך של מחשב יורד ב-33% בשנה, ועל ירידת הערך, תקבלו זיכוי במס כאילו הייתה הוצאה.
קיזוז מע"מ מהוצאות העסק
כל מה שכתבתי עד עכשיו מתייחס בעיקר למס הכנסה. מול רשות מס ערך מוסף – מע"מ – הדברים עובדים מעט שונה (ופשוט יותר). ניתן לקזז את המע"מ ששילמתם כחלק מכל הוצאה שקשורה לעסק, בהנחה שיש לכם חשבונית מס עבורה כמובן. המשוואה פה הרבה יותר פשוטה – מדובר בהוצאה שקשורה לעסק באופן ישיר או עקיף? מעולה. יש לכם חשבונית מס על ההוצאה? מעולה. את החלק של המע"מ ששילמתם, הוא ירד לכם מדמי המע"מ שתצטרכו לשלם.
כמובן שלפי הלוגיקה הפשוטה הזו, ניתן להבין מיד שהוצאות פטורות ממע"מ (קיבלתם קבלה מעוסק פטור או שמדובר בהוצאה מחו"ל, משלוח של ציוד מחו"ל וכדומה) – לא תקבלו החזר ממע"מ עבורם. אם אין בידיכם חשבונית מס – אין אפשרות להגיש את ההוצאה כמוכרת לצורכי מע"מ.
יש הוצאות מוגדרות בחוק כיוצאות מן הכלל, שעבורם לא ניתן לקזז מע"מ גם אם יש בידיכם חשבונית מס ובה ציון המע"מ ששילמתם – רכישת רכב חדש לדוגמא. כמה מע"מ מסך המע"מ ששילמתם יכובד? אם מדובר בהוצאה שעיקרה סביב העסק – 66%. אם מדובר בהוצאה שעיקרה סביב שימוש פרטי או אישי – 25%.
לממהרים – רשימה עניינית זריזה עם הוצאות שעשויות להיות מוכרות
הנה דברים שאם אתם לא מדווחים עליהם כהוצאה מוכרת, כדאי שתבדקו האם אתם יכולים, וכמה מסך ההוצאה יכובד לכם כהוצאה מוכרת, בצורה עניינית וישירה:
- אחזקת משרד ביתי או מחוץ לבית, ציוד משרדי, כיבוד קל למשרד.
- ארוחות עסקיות.
- נסיעות עסקיות לחו"ל, כולל כל ההוצאות שלהן.
- ארנונה.
- תקשורת – אינטרנט, סלולרי, קווי טלפון.
- פחת על ציוד טכנולוגי – מחשב, אחזקה ותיקונים.
- אירוח של לקוח פוטנציאלי או אורח עסקי מחו"ל.
- אימון עסקי – סדנאות, הרצאות, מפגשים אישיים עם מאמן.
- שיווק – קידום אורגני, קידום ממומן, אחסון אתר, הקמת אתר אינטרנט.
- ביגוד – מקצועי או לשימוש מול לקוחות או בזמן עבודה.
- ביטוחים – מכל הסוגים.
- ציוד משרדי – דפים, שדכנים, סיכות, טושים, מרקרים, מדפסת, מכונת צילום וכדומה.
- הנהלת חשבונות, אנשי מקצוע פרילנסרים שנותנים לכם שירותים עבור העסק.
- ניקיון – ציוד ותשלום למנקה.
- משלוחים של ציוד עסקי אליכם וממכם ללקוח או ספק.
- דמי נסיעות בתחבורה ציבורית או מוניות (עדיף עם הוכחות לקשר לעסק).
- משכורות לעובדים.
- השתלמות מקצועית, לימודי התמקצעות, קורסים (הקשורים לעסק, או בנושאים כלליים כמו שימוש במחשב).
- חניות.
- חשמל ומים.
- יחסי ציבור.
- הוצאות משפט (שקשור לעסק, בהנחה שהנתבע הוא גורם בכיר בעסק).
- נסיעה לחו"ל וכל ההוצאות מסביב (כולל אוכל) סביב הנסיעה, בנסיעות מקצועיות עסקיות.
- עמלות – לסוכנים, לעובדים, לפרילנסרים ולבנקים.
- סחורה או מלאי לעסק.
- מחסן לציוד – ארנונה, חשמל, שכירות, ניקיון, תחזוקה, שיפוצים וכדומה.
- רכב – דלק, תחזוקה, תיקונים, ביטוחים, טסטים, אגרות רישוי, ובמקרים מסויימים גם עלות הרכב עצמו כפי שתואר מעלה.
- תיקונים ושיפוצים במשרד.
מבולבלים? מה לדווח, כמה לדווח, כמה אזדכה…? טיפ חשוב!
כל הכללים והנהלים האלו מאוד מסובכים ומקשים, אני יודע. הפרשנויות וההסתעפויות עשויות בהחלט להמם ולגרום לבלבול. הנה טיפ חשוב – אל תחליטו ואל תסננו בעצמכם.
קחו רואה חשבון או יועץ מס במידה ועדיין אין לכם – הגישו לו כל קבלה או חשבונית על כל הוצאה שעשויה להחשב כהוצאה מוכרת לצורכי ניכוי מס.
תנו לו "לעשות את העבודה השחורה", לסנן ולהחליט מה להגיש ומה לא להגיש. הוא מכיר את הכללים והפרשנויות היטב ויוכל להחליט מתוך סך ההוצאות שהגשתם לו – מה עובר הלאה כדיווח של הוצאה מוכרת לצורכי מס, ומה מוגזם ולא ריאלי, ומקומו בפח ולא להגיע לרשויות המס כהוצאה עסקית.