מהן אגרות חוב, האם הן באמת מכשיר סולידי ולמה הן המכשיר הפופולארי בכל תיק נכסים? 

לקבלת הצעת מחיר השאירו את פרטיכם.

איגרת חוב היא נייר ערך המקנה למחזיק בו זכות לקבל את תשלום הקרן ואת הריבית במועדים נקובים מראש. 

אגרות החוב מונפקות לתקופה מסוימת, משנים בודדות ועד לעשרים שנים ואפילו יותר, בהתאם לסוג האיגרת. מי שמחזיק את איגרת החוב עד לזמן הפירעון יזכה לקבל את כל ההטבות הגלומות בקרן, אך חשב לדעת כי אגרות החוב נסחרות בבורסה, ולכן אין חובה להחזיק אותן עד ליום הפירעון, בכל עת אפשר למכור אותן.

 

מהם הסוגים של אגרות החוב?

אגרות חוב ממשלתיות – אלו אגרות המונפקות באופן שוטף לפי המדיניות של בנק ישראל ולפי דרישה של משרד האוצר.  כל אגרת מכילה "תנאי מסגרת" כמו מועד הפדיון, סוג הריבית ועוד. 

שני הסוגים הבסיסיים של אגרות החוב הממשלתיות הם אגרות חוב לא צמודות ואגרות חוב צמודות למדד.

אגרות חוב לא צמודות – מבטיחות תשואה קבועה הנקובה בכל אגרת חוב. הן מעניקות תשואה נומינלית ללא קשר למצב השוק.

אגרות חוב צמודות מדד או מטבע חוץ הן אגרות חוב המבטיחות תשואה בהתאם למדדם הכלכליים שאליהם הן צמודות.

אגרות חוב הצמודות למטבע חוץ מבטיחות תשואה בהתאם לערך המטבע שאליו הן צמודות ואילו אגרות החוב הצמודות למדד מבטיחות תשואה בהתאם לאינפלציה או למדד המחירים לצרכן. אגרות אלו אטרקטיביות במיוחד כאשר צפויה אינפלציה גבוהה 

אגרות חוב קונצרניות אלו אגרות חוב המונפקות על ידי חברות ציבוריות. בדרך כלל הן מונפקות כתחליף ללקיחת הלוואה. זוהי בעצם הלוואה הנלקחת מרוכשי האגרות בהתאם לתנאים המופיעים בתשקיף. 

רוב בעלי אגרות החוב הקונצרניות משלמות לרוכשים ריבית פעם בשנה , ואין תשלום הקרן מתבצע בתשלומים, בדרך כלל, לאורך חיי האיגרת, ממועד ההנפקה ועד למועד הפדיון.

אגרות החוב הקונצרניות מדורגות בהתאם לרמת הסיכון שלהם . רמת הסיכון מוערכת לפי הסבירות לפירעון הקרן והריבית על ידי החברה שהנפיקה אותן.

אגרות חוב להמרה – אלו אגרות חוב שנוסף על התכונות הבסיסיות של אגרות החוב הן ניתנות להמרה למניות של החברה שהנפיקה אותן.  סוג המניה ויחס ההמרה נקבעים בעת הנפקת האגרות. 

 

איך מנפיקים אגרות חוב? 

הנפקה של אג"ח ממשלתי מתבצעת בהתאם לעיקרון של מחיר מפלה, כל מי שהזמין אג"ח ממשלתי מקבל אותם במחיר שהוא הזמין.

הנפקה במכרז על השער – זוהי הנפקה שבה המנפיק קובע שער מינימום להזמנת האגרות. כל אחד מהמזמינים מציין את כמות האג"ח שהוא מעוניין להזמין ואת השער שהוא מוכן לשלם. השער שייקבע במכרז הוא השער שבו סופק כל ההיצע, מי שהזמין בשער גבוה משער הסגירה יקבל את כל ההזמנה ומי שהזמין בשער נמוך יקבל רק חלק מההזמנה.

הנפקה במכרז על הריבית – המנפיק מכריז על שער הריבית שאותו הוא מסכים לשלם והמזמין מציין את גובה הריבית שאותה הוא מבקש. כאשר יחולקו אגרות החוב, תינתן עדיפות למזמינים אגרות בשער הנמוך יותר.

הנפקה בתנאים קבועים היא הנפקה שבה שער האיגרת ושער הריבית נקבעים על ידי המנפיק. מי שרוצה להזמין את האיגרת חייב להיצמד לשער הריבית שקבע המנפיק ולציין רק את הכמות של האגרות שבהן הוא מעוניין. אם הזמינו כמות גדולה יותר מכמות האגרות שהונפקו יקבלו המזמינים כמות חלקית בלבד בהתאם לחלק היחסי שלהם בהזמנה.

 

מהם הגורמים המשפיעים על התשואה?

הגורמים המשפיעים על התשואה של אגרות החוב הם המחיר, שיעור הריבית, אורך החיים של האיגרת, תשלומי מס ואינפלציה. 

  • ככל שמחיר העלות של איגרת הוא נמוך יותר, התשואה השנתית תהיה גבוהה יותר.
  • ככל שהריבית תהיה גבוהה יותר, כך התשואה השנתית תהיה גבוהה יותר.
  • ככל שאורך החיים של איגרת החוב קצר יותר, כך התשואה השנתית תהיה גבוהה יותר.
  • ככל ששיעור המס יהיה נמוך יותר, כך התשואה השנתית תהיה גבוהה יותר.\
  • ככל שתשלום הריבית ייעשה ביותר תשלומים שנתיים, התשואה על האיגרת תהיה גבוהה יותר.
  • ככל ששיעור המדד או מטבע החוץ יהיו גבוהים יותר, כך התשואה הנומינלית תהיה גבוהה יותר.

 

מהם היתרונות והחסרונות של אגרות חוב?

אגרות החוב נועדו לשרת את מי שמנפיק אותן ולא את הרוכשים. המנפיקים מקבלים הלוואה בתנאים הרבה יותר טוב מאשר התנאים שהיו מקבלים בבנק או בכל גוף אשראי אחר, אילו פנו אליהם בבקשת הלוואה. המנפיקים אינם נדרשים לעמוד בשורת תנאים נוקשים, אלא רק לקיים את התשואה המובטחת במועד הפירעון.

עבור הרוכשים אגרות החוב מהוות אפיק השקעה בעל סיכון נמוך. אגרות החוב מניבות, בדרך כלל, תשואה ראויה, הן שומרות על ערכן ואינן נתונות לתנודתיות כמו המניות. הסיכוי שערך האג"ח יאבד את ערכו הכספי נמוך מאוד.

אגרות החוב נחשבות להשקעה סולידית, התשואות שלהן נעות בטווח של בין 4.5-5% בשנה והן אינן יכולות להפתיע ולעלות בשיעורים גבוהים יותר כמו המניות, קרנות הנאמנות או תעודות הסל.

כאשר אנו מעוניינים למכור את האג"ח לפני מועד הפירעון אנו מפסידים חלק ניכר מהתשואה המובטחת.

כאשר החברה שהנפיקה את האג"ח נקלעת לקשים כלכליים חמורים, סביר להניח שהיא לא תוכל לשלם את התשואה המובטחת. אגרות אלו נחשבות ל"אגרות זבל" ומחירן בשוק יורד באופן משמעותי. 

 

האם אגרות חוב הן מכשיר סולידי או נכס מסוכן?

לכולנו יש אגרות חוב, קרנות הנאמנות מחזיקות אגרות חוב, קרנות הפנסיה מחזיקות אגרות חוב ולקוחות רבים המנהלים תיק השקעות מחזיקים אגרות חוב מתוך הנחה ששוק אגרות החוב פחות מסוכן משוק המניות.

האם זה תמיד נכון? לא. יש גם אגרות חוב מסוכנות. מבט קצר אל השנים האחרונות מראה כי יש אגרות חוב שגרמו להפסדים רבים של הרוכשים ולפעמים אפילו נמחקו לגמרי. 

הכלל הבסיסי הוא שככל שמשך החיים של איגרת החוב ארוך יותר, כך היא מסוכנת יותר והריבית שידרשו המשקיעים תהיה גבוהה יותר, וככל שהסיכון יהיה נמוך יותר, כך גם התשואה תהיה נמוכה יותר.

אגרות החוב הן בעצם הלוואה. מנפיקי האגרות פונים אל הציבור ומבקש ממנו לקנות את אגרות החוב שהם מנפיקים במטרה לגייס מימון מהציבור. וכמו בכל הלוואה, גם ברכישה של אגרות החוב יש סיכון לרוכשים. רמת הסיכון תלויה במצב הפיננסי של החברה המנפיקה,  ברמת המינוף, בפעילות העסקית ועוד. ככל שמצבה הפיננסי של החברה יציב ואיתן יותר, כך רמת הסיכון של הרוכשים פחותה יותר.

לעומת האגרות הקונצרטיות המונפקות על ידי חברות פרטיות, אגרות החוב הממשלתיות מונפקות על ידי הממשלה, הממשלה היא הערבה להחזר ההלוואה, ולכן רמת הסיכון בהן נמוכה.

אגרות החוב ייהפכו למכשיר פופולרי בכל תיק השקעות רק אם נדע לפזר את ההשקעות. יש לרכוש אגרות חוב ממשלתיות שבהן הסיכון כמעט אפסי לצד אגרות חוב קונצרטיות מסוגים שונים. הרעיון בפיזור אגרות החוב הקונצרטיות הוא כי התשואה העודפת של אגרות החוב המצליחות תהווה פיצוי במקרה של הפסדים בחלק מהאגרות.

נשמח לעמוד לשרותכם בכל נושא

השאירו את פרטיכם
ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם

כתבות נוספות בנושא