רכישת מניות בחברה פרטית – מגלים את הסודות

בכל חודש בו אתם מקבלים את פירוט חשבון הבנק אתם נדהמים מחדש. אתם מכניסים משכורת, הכסף יושב בחשבון אבל במקום לצבור ריבית, הוא בעיקר צובר אבק ונשחק לאט על ידי עמלות שונות ומשונות שאתם אפילו לא מכירים. במידה ויש לכם כסף, למה לא לעשות ממנו עוד כסף? הרי כולם רוצים להרוויח במקום לראות את אותו הסכום לאורך שבועות.

האם ואיך אפשר לרכוש מניות בחברה פרטית? 

אז אתם לוקחים החלטה אמיצה ומחליטים לבצע השקעה בשוק ההון. נשמע מפוצץ, אבל בסופו של דבר, זו אחת האופציות הטובות ביותר שלכם להגדיל את הסכום שכבר צברתם. אם אתם רוצים לקנות מניות או אגרות חוב של חברה פרטית ומחפשים את הדרך הנכונה לעשות זאת, הגעתם בדיוק למקום הנכון. 

השינוי של הרשות לניירות ערך 

בסוף שנת 2017 כבר היה ניתן לראות קמפיינים של גיוס המונים בכל פינה. כל פרויקט צדקה קיבל פרסום משלו, כל זמר מתחיל שחלם להוציא אלבום ניסה לגייס סכומים גדולים והיו כאלו שאפילו הגדילו לעשות והציעו לציבור לסייע להם במימון דירה. עד אותה תקופה, הציבור הרחב לא היה יכול לגשת ולקנות מניות בחברה פרטית באופן עצמאי. לא היו פלטפורמות לזה והרעיון עוד לא הבשיל לכדי מעשה. בדצמבר של שנת 2017 אישרה הרשות לניירות ערך שינוי משמעותי ואפשרה להוציא מן הכוח אל הפועל את הרעיון של "מימון המונים הוני" – גיוס והנפקה לציבור הרחב של מניות בחברות פרטיות, במטרה לאפשר להן לגייס סכומי כסף שיוכלו לאפשר להן להמשיך ולפעול. 

אז איך עושים את זה? 

האם חברות יכולות פשוט לפתוח קמפיין באתר שלה ולהתחיל לשלוח חומר פרסומי למשקיעים פוטנציאליים? הרשות לניירות ערך אינה מאפשרת מימון המונים הוני בצורה כזו והדבר לא אפשרי כיום. כדי להתחיל ולבצע גיוס חייבות החברות לפנות למי שמוסמך לבצע גיוסים כאלו. מי שמקבל הסמכה כזו מקבל את השם הרשמי "רכז הצעה" ודרכו ניתן להגיש הצעות אינטרנטיות בפלטפורמה ייעודית השייכת לו. 

איך מקבלים את הכינוי הרשמי של "רכז הצעה"? 

הרשות לניירות ערך פרסמה "מרשם רכזים" המפרט בדיוק מה הם התנאים הנדרשים. קודם כול, חייבת החברה להוכיח כי יש לה את היכולות הטכנולוגיות לנהל פלטפורמה למימון המונים. יש צורך להוכיח כי יש רשת שמסוגלת לקבל את הכספים, לתווך בין החברה לבין המשקיעים וגם לנהל את הקשר בין המשקיעים לחברה לאחר מכן. מלבד זאת, חייבת החברה להפקיד 100,000 ₪ אצל נאמן המוכר על ידי הרשות לניירות ערך וכמובן להוסיף על כך תשלום לאגרת רישום. 

מה תפקידיו של רכז ההצעה? 

קודם כל, כפי שהשם מחייב – רכז ההצעה אחראי לרכז את כל המידע שיש על ההצעה ולהעביר אותו למשקיעים בצורה האינפורמטיבית ביותר שיש. עליו גם מוטלת החובה לעשות בדיקות רקע ולבחון את המידע המועבר אליו מהחברה, במטרה לנסות ולסנן תרמיות אפשריות. למרות זאת, אין באפשרות רכז ההצעה לעשות סינון מוחלט ולכן האחריות אינה מוטלת עליו כי אם על המשקיעים שמחליטים לקנות ניירות ערך של החברה המבוקשת, אך רכז ההצעה אכן מחויב לוודא שלפני ביצוע ההשקעה הגולשים אכן קוראים את כל המידע הרלוונטי. רכז ההצעה מתווך בין החברה למשקיעים, מוודא שניירות הערך אכן נרשמים על שמם ומאפשר לחברה להעביר מידע על המתרחש בה אל המשקיעים. 

איפה אפשר לקרוא על פעולותיו של רכז ההצעה? 

המידע על כל הנעשה אמור להיות חשוף לציבור. בתוך הפלטפורמה שלו מחויב רכז ההצעה להכניס את המידע על הדרכים בהן הוא בוחן את האופציה לתרמית אפשרית מצד החברות שמבקשות השקעה, אלו מסמכים הוא שומר לאורך שנים וכיצד הוא מתעד אותם וכמובן אבטחת הכספים הנכנסים ויוצאים דרך הפלטפורמה. מלבד זאת, מעדכן רכז ההצעה איך נרשמים ניירות הערך על שם המשקיעים ומה זה נותן להם בפועל. לא בכל פלטפורמה יש דירוג של ניירות הערך המוצעים בה, אולם אם הדירוג כבר קיים – יש להבהיר בדיוק כיצד הוא מתבצע ומה גורם לרמות השונות בדירוג. 

כשניכנס לאתר של רכז הצעה, מה נמצא שם?

קודם כול, ניתן יהיה למצוא את כלל ההצעות שיש כרגע בפלטפורמה ובהן ניתן להשקיע. המידע שיהיה אפשר למצוא הוא סכומי השקעה אפשריים, היכן נמצא הגיוס מבחינת כמות הכספים שנאספה, מה בדק רכז הצעה לפני שהעלה את החברה לאתר, איך ניתן ליצור קשר עם המפעילים ומה יקבל כל משקיע בתמורה לכספו. מלבד אלו, ניתן למצוא את הדו"ח השנתי של רכז ההצעה שמפרט בדיוק על מה קרה בשנה האחרונה, הצעות שהועלו ולאן הן התגלגלו, תרמיות במידה והיו כאלו וכיצד הן טופלו. הדו"ח השנתי חייב להישמר באתר לפחות ארבע שנים לאחר הוצאתו על פי הכללים שקבעה הרשות לניירות ערך, כך שניתן להתרשם מפעילות הפלטפורמה לאורך זמן ולבחון את פעילותה בפרספקטיבה רחבת טווח. 

ובפועל, איך החברה מציעה את ההצעה? 

חשוב להבין, למרות שמימון המונים הוני הפך להיות משהו מקובל ומותר בחוק, עדיין הרשות לניירות ערך מגבילה את המכירה והקנייה לניירות ערך מסוג מניות או איגרות חוב בלבד. מלבד מגבלה זו, הגיוס יכול להתבצע רק על ידי חברה שהתאגדה בישראל. רוב החברות שמגיעות לגיוס המונים הוני הן חברות קטנות, כך שהפיקוח עליהן מטעם הרשות לניירות ערך הוא מינימאלי או לא קיים כלל, ולכן לפעמים תצטרכו לסמוך אך ורק על שיקול דעתו של רכז ההצעה. 

לאחר פניית החברה לרכז ההצעה והאישור שלו, היא צריכה להחליט על התנאים בהן היא מבקשת להעמיד את ההצעה לציבור. קודם כול, יש להחליט על סכום מינימאלי לבקשת ההשקעה. רק אם סכום זה מגויס זוכה החברה לקבל את ההשקעה. אם הסכום אינו מגיע לרף שהוצב, אזי כל הכסף חוזר אל המשקיעים שנתנו אותו. בנוסף, יש להחליט על מסגרת זמן בה הכסף צריך להיות מגויס כולו. ניתן להחליט על פרק זמן של חמישה ימי עסקים ועד תשעים ימים, כאשר התקווה של בעלי החברות היא לגייס את הסכום בזמן זה. ננסה לתת דוגמה כדי להבהיר את הדברים. נניח שחברה פונה לרכז ההצעה ומבקשת לגייס סכום של 500,000 ₪ בתוך עשרים ימים. במידה והגיוס מצליח ועובר את הסף של חצי מיליון שקלים, כל הסכום הולך לחברה והמשקיעים מקבלים את ניירות הערך שהובטחו להם. במידה ועשרים יום חלפו והגיוס עדיין נמצא מתחת ל-500,000 ₪ אזי כל הסכום שנאסף בינתיים, גם אם מדובר על 450,000 ₪ – הכול עובר בחזרה למשקיעים. 

ומה אם אני מתחרט לאחר ביצוע ההשקעה? 

כל עוד קמפיין הגיוס עדיין באוויר, ניתן להתחרט בכל רגע נתון ולמשוך בחזרה את ההשקעה. חשוב לציין שלא רק המשקיעים יכולים להתחרט וגם לחברה שמורה הזכות לעשות זאת כל עוד הגיוס לא הושלם. לאחר גיוס מוצלח בו נאספו כל הכספים, לחברה או למשקיע אין את האפשרות להתחרט יותר והעסקה הופכת להיות רשמית וחוקית, כאשר ניירות הערך עוברים למשקיעים והכסף אל החברה עצמה. 

מהם סכומי הגיוס המבוקשים במימון המונים הוני?

מאחר והרשות לניירות ערך מפקחת על כל שלב בגיוס, היא קבעה כללים גם לגבי גיוס כספים במטרה לשמור כמה שאפשר על ציבור המשקיעים ובאותה מידה לסייע לחברות הזקוקות להשקעה. באופן כללי, קבעה הרשות גיוס מקסימאלי של 4,000,000 ₪, אבל צריך לזכור שיש יוצאי דופן שיכולים לגייס סכומים נוספים. אם מדובר על חברה קטנה שעוסקת בפיתוח היא יכולה לפנות לרשות לחדשנות ולבקש דו"ח בדיקה. אם הרשות מעניקה את הדו"ח המבוקש לאחר חקירה, מותר לחברה לגייס מיליון שקלים נוספים מעל התקרה (זאת אומרת, 5 מיליון שקלים) מאחר והיא עברה בירור על ידי גורם מוסמך. מלבד זאת, אם לחברה יש משקיע מוביל מותר לה לגייס מיליון שקלים נוספים מעבר ל-5 שכבר הוזכרו על ידינו.

מה הופך את המשקיע למוביל? 

משקיע מוביל צריך להיות עם ניסיון משמעותי. קרן הון סיכון יכולה להיות דוגמה מצוינת לכך, אבל ניתן לראות שגם אדם פרטי שמנהל השקעות לפחות בשנתיים האחרונות והשקיע בחמש השנים האחרונות סכום של 2,000,000 ₪ בחברות פרטיות, גם הוא יכול להיות משקיע מוביל. כל מה שצריכים מומחים אלו לעשות הוא להחליט שהם מביאים לחברה 10% לפחות מהסכום שהשקיעו כל האנשים מסביב. כמו שאתם מבינים, משקיע מוביל הוא אדם עם ניסיון ויכולות מוכחות, וזו הסיבה שאם הוא מחליט להשקיע בחברה, יש עליה סוג של תו איכות ולכן מותר לה לגייס מיליון שקלים נוספים מעבר ל-4 שנקבעו בחוק. 

האם יש עוד סוגי משקיעים, מלבד אלו המובילים? 

המשקיעים מחולקים לכמה סוגים. כדי למנוע בזבוזים מיותרים בשוק ההון, קבעה הרשות לניירות ערך עמדה ברורה כמה מותר להשקיע לכל אדם דרך מימון המונים הוני. אדם עם משכורת ממוצעת שמחליט להשקיע בצורה זו יכול לבחור בהצעה אחת ולהשקיע רק עד 10,000 ₪, ואם הוא מחליט לחפש הצעות אחרות הוא יכול להשקיע בכולן סכום כולל של עד 20,000 ₪ לשנה וזהו, גם אם מדובר על הצעות מרכזי הצעה אחרים. אנשים שהמשכורת השנתית שלהם נעה בין 350,000 לבין 750,000 רשאים להשקיע סכום של עד 30,000 ₪, כאשר גם הם צריכים להשקיע את הסכום המקסימאלי הזה בקרב כל רכזי ההצעה שיש. אם המשכורת השנתית של המשקיע נעה בין 750,001 ועד סכום של 1,200,000 ₪ – הוא יכול להשקיע עד 5% מהמשכורת השנתית שלו לאורך שנה אחת. 

מה ניתן לקרוא במסמכי ההצעה לקראת ההשקעה? 

זה אולי טריוויאלי, אבל הדבר הראשון שתקראו זו ההצעה עצמה. כמה ניירות ערך מוצעים לציבור, מה המחיר של כל אחד מהם, האם יש משקיעים מובילים המעורבים כרגע בהצעה וכמובן, איך ניתן לבטל את ההשקעה שביצעתם. בנוסף על כך, תוכלו למצוא באתר מגוון של פרטים על החברה עצמה. מי עומד בראשה, מי חברים בדירקטוריון, מתי היא הוקמה ולאן היא מכוונת. פרטים אלו יכולים לסייע בהחלטה על השקעה. 

מלבד אלו, ניתן כמובן לקרוא על מצבה הכלכלי של החברה. הם מבקשים השקעה כספית שלכם אז מדוע הם עושים זאת, האם ישנו תהליך כינוס נכסים פעיל, מה המצב הפיננסי, דוחות כספיים אחרונים וישיבות דירקטוריון. כמו כן, ישנה אפשרות לקרוא על בעלי החברה, המנכ"ל ואנשי הצוות סביבו. דמויות מוכרות או בעלות ניסיון רב יכולות להרגיע את המשקיעים ולאשש את תחושותיהם לגבי ההשקעה. 

והיכן רשומים הסיכונים או המגבלות?

גם הם מפורטים במסמכים הרלוונטיים לחברה שמועלים לאתר. החברה מחויבת לדווח על מכירה של נכסים חיוניים, השקעות עתידיות מצד גורמים שונים או כל מידע רלוונטי אחר שיכול לסכן את המשקיעים. חשוב גם להכיר את העובדה שהרשות לניירות ערך אינה מפקחת על המכירה עצמה, וצריך לזכור שניירות הערך הם של חברה פרטית ולא ציבורית, כך שאינם נסחרים בבורסה ואין עליהם אכיפה מספקת. 

מה קורה לאחר ביצוע ההשקעה?

כעת, אתם בעלי מניות או איגרות חוב של החברה ולכן אתם מעוניינים לשמוע את כל הפרטים על מה שקורה בחברה – חילופי תפקידים שונים, מכירות, השקעות עתידיות או שינויים בשווי החברה, אתם רוצים לדעת הכול. דרך רכז ההצעה מחויבת החברה בה השקעתם לשלוח דיווחים קבועים כולל דוחות שנתיים, מאזן כספי ומשרות שונות שמתחלפות. 

הערך עלה וכעת אתם מעוניינים לממש את ההשקעה, איך תעשו את זה?

קודם כול, אפשר למכור את ניירות הערך ולקבל את תמורתם. איגרות החוב חייבות להיפרע בשלב כלשהו ולכן הן השקעה לזמן מוגבל, אולם למניות אין את ההגבלה הזו והקונה יכול למכור אותן בכל שלב. ניתן למכור את המניות במידה והחברה מונפקת בבורסה והופכת ציבורית. במידה וזה עדיין לא קרה, אם משקיע מוביל מעוניין למכור את השקעתו, מפרסמים על כך מידע דרך רכז הצעה וכל משקיע שמעוניין יכול להצטרף לעסקה ולקבל בדיוק את אותם התנאים להם יזכה המשקיע המוביל.

אז אחרי שהבנתם את כל הצד הטכני, מה כדאי, מה לא ולמה אתם צריכים לשים לב, אתם בטח כבר רוצים להתחיל לרכוש, אבל איפה עושים את זה? הנה רכזי ההצעה שאתם צריכים להכיר: 

רכזי הצעה – הפלטפורמות הרלוונטיות 

ExitValley

פלטפורמה שפותחה בישראל על ידי אנשי מקצוע שהיו חברים בחברות הזנק שונות. לאחר שאבחנו את הצורך לערב את הציבור הכללי בהצלחות האפשריות וברווחים הפוטנציאליים, הם התאגדו ביחד כדי להקים את הפלטפורמה ולאפשר לכל אחד לרכוש ניירות ערך של חברות פרטיות. הפלטפורמה מחלקת את סכום ההשקעה המבוקש ל-35 משתתפים, כאשר כל אחד מהם נדרש להשקעת מינימום בהתאם לסכום הראשוני כדי להיכנס פנימה. הרווח של הפלטפורמה מהמשקיעים הוא במידה והם מחליטים למכור את ניירות הערך שלהם, משום שאז נגבית מהם עמלה של 3% מהסכום. 

Pipelbiz 

בתור פלטפורמת הגיוסים הראשונה שאושרה לשימוש בישראל, ל- Pipelbiz יש המון מה להציע. מעל 36 גיוסים מוצלחים, כמעט 48,000,000 ₪ של השקעות שבוצעו ומעל 4,500 משקיעים – אפשר להגיד שהפלטפורמה פיצחה את השיטה והיא נחשבת למובילה בתחומה. ניתן למצוא השקעות מרתקות בתחומי הרפואה, ההיי-טק ורעיונות אחרים, כאשר בכל אחד מהם ניתן להשקיע בסכומים אחרים. הפלטפורמה אינה גובה כסף מהמשקיעים, אלא מהחברה המגייסת שמשלמת להם 7% מהגיוס שבוצע. 

Kanyata

בפלטפורמה של Kanyata עובדים בעזרת CSO – Crowd Stock Offering שבתרגום חופשי זוהי מערכת להצעת מניות וניירות ערך להמונים, משמעות היותם רכזי הצעה מאושרים לשימוש. כך ניתן למצוא השקעות מגוונות משלל תחומים, לחשוב האם הייתם רוצים להשקיע ולהתחיל. בתור משקיעים, אם תחליטו להצטרף לאחד מה- CSO שמופיעים באתר לא תיאלצו לשלם דבר, אך אם תמכרו או תקנו ניירות ערך דרך הפלטפורמה המקוונת עצמה – תשלמו 2.75% מסך העסקה. עבור החברות העמלות שונות ועומדות על 7%, מלבד עמלות הסליקה השונות שיכולות להגיע גם הן עד 2.5% מסך כל הסכום שגויס. 

Fundit

אם אתם קצת מכירים את התחום של גיוס המונים, בטח שמעתם על Headstart, ואם אתם משקיעים בשוק ההון אין סיכוי שאתם לא מכירים את IBI. שתי אלו חברו זו לזו במטרה להקים את הפלטפורמה של Fundit, שתאפשר למשקיעים ליהנות גם מהאפשרויות של חברות פרטיות וניירות הערך שיש להן להציע. הפלטפורמה משקיעה מאוד בפרטיות המשקיעים ואינה מאפשרת למי שלא הוגדר על ידה כלקוח כשיר אפילו לראות את ההצעות הנמצאות באתר. רק לאחר אישור על ידי הנהלת האתר יכולים המשקיעים לגשת ולראות האם יש משהו שיהיה רלוונטי עבורם. הפלטפורמה אינה גובה כלל כסף מן המשקיעים, אך החברות ישלמו 4% על עסקאות של אגרות חוב, ו-5% על עסקאות של מניות. 

Together

פלטפורמה ישראלית נוספת שמאפשרת לכם מבט ישיר אל תוך עולם הפיננסים ואיך ניתן להשקיע בחברות פרטיות. קמפיינים מוצלחים שבוצעו דרך האתר כוללים בין היתר כיסא גלגלים רובוטי ייעודי למשותקים כך שיוכלו להסתובב בעולם על שתי רגליים, בגובה של אדם הולך, מכירת יחידות נדל"ן במנהטן ועוד. ניתן להצטרף למועדון של משקיעים מובילים דרך האתר או להפוך למשקיע מן השורה. רק החברה המגייסת צריכה לשלם, כאשר התשלום נקבע על פי הגיוס הנדרש, היקף החברה ופרמטרים נוספים שיתבררו בפגישה מול נציג החברה עצמה. 

לאחר שמכירים את מגוון האפשרויות, אפשר לשים לב ליתרונות הרבים של אפיקי השקעה חדשים עבור ציבור המשקיעים הפרטיים, אפשרויות רווח גבוהות יותר והיכרות עם המגזר הפרטי. החברות מקבלות חשיפה גבוהה יותר ויכולות להגיע למגוון של לקוחות פוטנציאליים. עם זאת, צריך לזכור שקיימים גם סיכונים של השקעות בחברות קטנות שלא בטוח יחזיקו מעמד, מידע שוטף לוקה בחסר עקב חובה מופחתת של דיווח על פי החוק וחוסר פיקוח של הרשות לניירות ערך. 

האופציות פתוחות בפניכם, רוצו להשקיע!