מי מבנינו לא לטש עיניו בקנאה עזה לאור הצלחותיהן חסרות התקדים של חברות הסטארט אפ בשנים האחרונות, כאשר לאור ייחודה של ישראל כמעצמת סטארט אפ עולמית אשר מייצרת את הכמות הגבוהה ביותר בעולם של סטארט אפ פר נפש לאחר סין וארצות הברית, אשר על מקומן ותפקידן בכלכלה והתעשייה העולמית אין חולק.
השקעה בסטארט אפ – מנת חלקו של הכלל?
לאור זאת, עולה השאלה האם יכול האדם הפשוט מן היישוב להשקיע גם הוא ולהצטרף לחגיגת הטכנולוגיה אשר חלק נכבד ממנה מתרחש דווקא מתחת לאף של כולנו – באמצע מדינה קטנטנה לחופי הים התיכון?
ובכן, אילו הייתם שואלים שאלה זו לפני מספר מועט של שנים, או שמא נאמר אפילו חודשים, התשובה כנראה הייתה שלילית ונחרצת, אך לאור שינויים אשר חלו הן בעולם ההייטק כמו גם ביחסו של הרגולטור להשקעות שכאלו, הפכה היום יזמות הייטק לפשוטה ונוחה בדיוק כמו רכישת ניירות ערך בבורסה.
לפיכך, במאמר הקרוב נרחיב אודות מאפייניה של השקעה בסטארט אפ והאופן בו היא הונגשה בעת האחרונה לכל דורש.
מה זה בעצם סטארט אפ ?
אף על פי כי נדמה שכל אדם יודע למה המונח מתכוון בכלליותו, כמה באמת אתם יודעים על האופן בו סטארט אפ מוקם?
סטארט אפ מוקם לרוב כחברה קטנה ואינטימית אשר ברשותה מוצר ו/או החזון לייצר מוצר או שירות, אשר לתפיסתם של מייסדיו נותן מענה לצורך קיים ובעל פוטנציאל כלכלי רחב בשוק.
כך לדוגמה אפשר למנות את פיתוחה של פייסבוק כרשת חברתית אשר נועדה לאפשר לאנשים לתקשר זה עם זה, כאשר על סמך חברים משותפים נרקמת חברה וקהילה כשלעצמה, כרעיון אשר לא היה קיים טרם הגה אותו בחור צעיר בחדרו בהרווארד איי שם ב- 2004.
הקמה מהירה, עלויות מזעריות, פוטנציאל עצום
חברות סטארט אפ מוקמות באבחה חדה ובמהירות, כאשר לרוב מדובר במספר מצומצם של עובדים אשר מתבססים לרוב על מימון חיצוני בדמות משקיעים כדי שאלו יאפשרו להם להגשים את חזונם ואת הוצאתו לפועל של רעיונם, כאשר בתמורה הם מקבלים אחוזים נכבדים מהבעלות אודות אותו סטארט אפ.
ציר חייו של סטארט אפ
לאחר שמגויס ההון הראשוני, אשר משמש לתפעול והקמת החברה, כמו גם פיתוח מוצריה ושירותיה השונים, עתידה של חברת סטארט אפ וסופה ככזו מתרחש כאשר החברה נמכרת לחברה אחרת אשר רוכשת את שירותיה (כפי שקרה לחברת וויז בטרם נמכרה לגוגל) או כאשר אותה חברה מונפקת לציבור הרחב, או כאשר היא הופכת לחברה עצמאית ורווחית אשר מתנהלת ככל חברה אחרת בשוק.
בעת מכירה שכזו אשר מכונה בשפת הרוב – אקזיט, כל בעלי המניות הנוכחיים בחברה מקבלים תשואה ותמורה עבור החזקתם בחברה, כאשר ניתנת להם האפשרות לשמור את חלקם היחסי בחברה לאור העברת הבעלות בה, כמו גם מכירתם לידיה של חברת האם החדשה אשר זה עתה רכשה אותה.
דוגמה לכך ניתן למצוא בצבעי שצבע את משרדיה של פייסבוק הקטנה איי שם בפאלו אלטו בשנת 2005, כאשר בתמורה לעבודתו הוצעו לו כמה אלפי דולרים או כמה מניות בודדות, כאשר לאור בחירתו באפשרות השנייה, לאחר הנפקת החברה בשנת 2012 אותן מניות הניבו לו הון שמוערך כיום בכ- 200 מיליון דולר.
ייחודו של סטארט אפ על פני השקעות אחרות
בהמשך לכך, גולת הכותרת בהיבטו של סטארט אפ היא העובדה כי בעת הקמת החברה, העלויות אשר נכרכות בהקמתה לעומת הפוטנציאל אשר לעתים קיים בה מוציא את המשקיע בה ככזה אשר הפסדו יצא בשכרו לעתים אפילו בכמה מאות מונים.
סימוכין לכך ניתן לשאוב מהשקעה בחברת צ'ק פוינט הישראלית, אשר בשנת 1993 הושקעו בה מצד חברת BRM ארבע מאות אלף דולר עבור 50% מכלל מניות החברה, כאשר אותם משקיעים מימשו את השקעתם בשלב אוחר יותר בעבור ערך של לא פחות מ0.4 מיליארד דולר, השקעה שצמחה פי 10,000.
לעומת זאת, בשל חוסר הידיעה שקיימת להשקעה בסטארט אפ, בעיקר כאשר התחום בו עוסק המוצר אינו ברור וידוע לכול כפי שעתיד לקרות לעתים כאשר מדובר בטכנולוגיה חדשנית אשר ידועה למעטים, עלולה כמובן כלל ההשקעה לרדת לטמיון, כפי שקורה לחלק נכבד מן ההשקעות שנעשות בעבור סטארט אפים חדשים.
למה להשקיע? למה דווקא בסטארט אפ?
כמו כן, בטרם נפרוש את מלוא היריעה אשר ניתנת לאור השקעה באפיק חדשני שכזה, ראוי להבהיר טרם לכן מדוע נכון ומומלץ לאדם להשקיע בכוונת תחילה, כאשר הסיבה לכך היא פשוטה ומתבקשת לאור לקחי התקופה האחרונה.
למה להשקיע?
רוצה לומר, אם עד כה התפיסה הרווחת בקרב חלק ניכר מן הציבור הרחב הייתה שהשקעות הן בגדר הימור פרוע וחסר תכלית, אשר לעולם יהיו פחותות לאחזקה בעבודה יציבה ובטוחה בשוק העבודה, או שמא הן מנת חלקן של העשירים בלבד, אזי שתקופת הקורונה אשר לוותה את שנת 2020 ברובה אם לא בכולה שינתה במידה רבה את הקונספציה הזו.
הסיבה לכך היא שהקורונה הבהירה לכל מי שהיה בספק טרם לכן, שיוטב לאדם לגוון עד כמה שניתן את מקורות הכנסתו, כאשר אילו בעבר המונח ביטחון תעסוקתי אכן היה קיים לאנשים מסוימים בעמדות מסוימות, אזי שכיום בעולם אשר משתנה חדשות לבקרים, כל אדם הוא בר תחליף, כמו גם כי כל אשר נכון כרגע יכול להשתנות ואף יש שיאמרו חובה שישתנה – מחר.
גיוון הכנסה באמצעות השקעה כגלגל הצלה בעת משבר
כמו כן, בעוד שבמהלך משבר הקורונה חלק עצום מן הציבור נאלץ להישאר בביתו ללא תעסוקה ולהסתמך על סיוע מדיני כדוגמת דמי אבטלה, הרי ששוק ההון רשם באותה תקופה בדיוק תשואה חיובית חסרת תקדים. זאת כאשר ברבעון השני של 2020 כלכלת ישראל הצטמקה בלא פחות מ- 28.7%, משקיעים רבים אשר הסתמכו על מדדים רחבים כדוגמת מדד הS&P 500, נהנו מצמיחה חיובית של – 20.56%.
לפיכך, היוותה ההשקעה אפיק הכנסה נוסף שאינו תלוי בנסיבות חיינו, כמו גם אשר אינו מצריך בהכרח השקעה ומאמץ מצד המשקיע (אילו האחרון יבחר שכך יהיה הדבר).
בנוסף לכך, אף על פי כי מדובר בשנה חריגה בכל קנה מידה, לאלו אשר יטענו כי מדובר בצירוף מקרים וסטיית תקן, רצוי להבהיר כי אותו מדד בדיוק מייצר מדי שנה במשך 90 השנים האחרונות צמיחה ממוצעת של – 9%.
למה להשקיע בסטארט אפ?
לאחר שבכך סיימנו עם מרכיבה הראשון של השאלה, בנוגע לשאלת זהות ומושא ההשקעה, הסיבה העיקרית שאותו מדד הצליח לרשום תשואה כה מרשימה דווקא בעת בה כלל הכלכלה העולמית וכלכלת ארצות הברית בפרט הייתה בשפל, היא לאור מרכיב טכנולוגי רחב שקיים בתוכו.
כלומר, כחלק מן המגמה העולמית אשר ניכרת בשנים האחרונות, סקטורים עתיקי יומין כדוגמת אנרגיה וסחורות נחלשו, לאור דריכת כוכבו של סקטור הטכנולוגיה, אשר מורכב בחלקו הארי מחברות שבעברן הרחוק היו סטארט אפים חדשניים וזעירים שקמו לעתים מתוך מרתפי בתים.
חברות שמקורן בסטארט אפ – קטר כלכלי בשנים האחרונות
דוגמה לביצועיהן המפצים של חברות הטכנולוגיה (שמוצאן בסטארט אפ) אל מול שאר השוק, ניתן לראות אילו נבחן את אותו מדד בדיוק בחודשי מרץ – אוגוסט של 2020, כאשר לאור בחינה זו ניתן לציין כי בעוד שסקטור הטכנולוגיה הוביל את המדד בהיבט ביצועים, כאשר רשם תשואה חיובית של 30.2%, מנגד סקטור השירותים הצטמק בכ- 3.3%, זאת בנוסף גם לסקטור הנדל"ן שירד ב- 2.7% באותו פרק זמן.
בנוסף לכך, אילו נמדוד את כלל הביצועים של אותם סקטורים במהלך 2020 בשלמותה, מדד הטכנולוגיה רשם צמיחה של כ- 24.1%, לעומת התכווצות של 7.7% מצד סקטור התעשייה, כמו גם סקטור האנרגיה אשר נעלם ב- 38.5%, כתוצאה מזריחתם של פיתוחים טכנולוגיים של חברות ירוקות אשר מצאו לו תחליפים, כאשר מרבית החברות הללו הוקמו גם כן כסטארט אפים אזוטריים.
רוצה לומר, חברות הטכנולוגיה אשר מוקמות בחלק נכבד ובלתי מבוטל מן המקרים כחברות סטארט אפ, כפי שניתן לראות במקריהן של פייסבוק, אמזון, גוגל, אפל ומייקרוסופט (אשר הינן גם 5 החברות הגדולות ביותר במדד ה- P&S 500) מהוות גולת הכותרת והקטר הכלכלי אשר מצעיד את שווקי ההון, כעדות ליכולת הצמיחה חסרת התקדים של אותן חברות, כמו גם היותן המחר הכלכלי והתעשייתי העולמי.
כיצד ניתן להשקיע בסטארט אפ כיום?
עד כה כל אשר מנינו נגע לאנשים בעלי אמצעים וממון רב, כלומר אנשי עסקים, קרנות הון, או חברות אחרות אשר היה ביכולתן להנפיק סכומים לטובת השקעה אשר אינן בהישג ידו של אדם פשוט מן היישוב, אך בטרם תזילו דמעה הסירו דאגה מלבכם, כעת השקעה בסטארט אפ הפכה למשימה אשר הינה פשוטה יותר מהזמנת פיצה, כאשר גובהה של אותה השקעה מונח בידיכם בלבד.
בשורות גדולות מצד המחוקק
בהמשך לכך, באופן מפתיע ומעורר השתאות, המחוקק החליט לסייע ולתרום לקיומה של תעשיית ההייטק הישראלית בעודו מסדיר חוק אשר בניגוד לפעמים אחרות בהן כוונת הרגולטור לא מתגלמת בהחלטותיו, דווקא מסייע לעידוד השקעות מצד הציבור, כאשר באופן טבעי חוק זה זכה לשם "חוק השקעות המונים".
במסגרת אותו חוק, שונתה תכליתו של גיוס המונים מתמיכה בפרויקט ללא כוונות רווח או תשואה מצד המשקיע (כפי שקורה במסגרת פרויקטים אומנותיים או קהילתיים חברתיים במסגרת הד סטארט), לכדי מודל עסקי אשר מאפשר הן למשקיעים והן לחברות להרוויח ממנו.
זאת כאשר הוטלו הגבלות בעבור מי מבין המשקיעים כתלות ביכולתו הכלכלית, אשר לאורה נגזרת גובה ההשקעה אשר אותו משקיע יכול לבצע.
הצורך בחוק
כמו כן, טרם לחוק, המצב הקיים היה שאילו חברה מתעתדת לחלק את מניות החברה ליותר מ- 35 גורמים שונים, אזי שהיא מחויבת בהנפקת תשקיף וכלל ההוצאות והעבודה הכרוכה בכך, כאשר היה בכך די בכדי להניע חברות רבות מלבצע זאת.
זאת בנוסף כמובן להוצאות הרבות אשר נלוות לפרסומה של המניה ולהבליטה בין אין סוף החברות אשר מונפקות בבורסה בכל רגע נתון, כאשר התחרות גדולה מאוד ועלולה להותיר את החברה במקרה של הנפקה נכשלת, עם נזק כספי חסר תקדים כתוצאה מירידה בערך החברה.
הגבלות החוק בעבור משקיעים פרטיים
לעומת זאת, כעת לכל חברה ניתנת הזכות להציע את מניותיה לכמה גורמים שהיא רק חפצה, כאשר ההשקעה מגויסת באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות אשר מוגדרות כ"רכזי הצעה" ( אותן חברות גיוס הון), כאשר ההגבלות היחידות אשר קיימות מצד המחוקק היא הקביעה כמה מניות רשאי כל משקיע לרכוש כתלות בכושר הכנסתו.
כלומר, משקיע רשאי להשקיע עד כ- 20,000 ש"ח בשנה בודדת, כמו גם לא יותר מ- 10,000 ש"ח בעת אחת – כאשר המונח משקיע מדבר על אדם אשר מכניס עד ל- 350,000 ש"ח מדי שנה.
בהמשך לכך, אילו מדובר במשקיע אשר הכנסתו השנתית נעה בטווח שבין 350 אש"ח עד כיד 700 אש"ח, אזי שהוא יכול לבצע השקעה של עד כ- 30 אש"ח בשנה, כאשר אילו מדובר על משקיעים אשר משתכרים בין 750 אש"ח, לכדי 1.2 מיליון ש"ח, הם רשאים להשקיע 5% מהכנסותיהם השנתיות. על משקיעים שהכנסתם מעל ל- 1.2 מיליון ש"ח אין שום הגבלה.
הגבלות החוק בעבור חברות הסטארט אפ
זאת ועוד, כי נקבע גם כי החברה אשר מגייסת את המימון תוכל לגייס עד 4 מיליון ש"ח ללא כל מגבלה או עיכוב, כאשר בהינתן אישורים מצד הרשות לחדשות או עסקים קטנים הסכום קופץ בהתאמה לכדי 5 מיליון ש"ח, כאשר אילו קיים משקיע שמוגדר כמשקיע כשיר (אדם בעל שווי נכסים נזילים אשר עולה על 8 מיליון ש"ח) אשר בוחר לבצע השקעה בגובה 10% מן הסכום אשר החברה מבקשת לגייס, ניתן להעלות את רף הגיוס שהיא רשאית לקבל לכדי 6 מיליון ש"ח.
חשיבותו הרבה של חוק זה היא לאור הלגליזציה ההכרחית אשר נלווית לו שמאפשרת לכל אדם בהינתן ובהתאם לרמת הכנסתו (בכדי למנוע מקרים בהם משקיעים אשר ידם אינה משגת ישליכו את יהבם לשווא) יכול לבצע השקעה בחברה שבה הוא מאמין מתוך כוונת רווח עתידית.
היכן ההשקעה מאופסנת עד אשר מגיעה החברה ליעד ההשקעה
בנוסף לכך, כאשר משקיע פרטי ביצע השקעה בעבור חברה מסוימת, רק אילו אותה חברה תצליח לקבל את אמון הציבור בעוד האחרון משקיע בה בדיוק את שביקשה ולא במשורה פחות מכך (בדומה מאוד לאשר נהוג בהדסטארט), השקעתו תיחשב ותועבר לידי אותה חברה, כאשר טרם לכן אותה השקעה תמוקם בחשבון נאמנות עד לתום מועד גיוס ההמונים אשר הוקצה לשם כך.
חברות גיוס הון / רכזי השקעה – גורם אשר מנגיש השקעה בסטארט אפ
כל אשר דנו בו עד כה לא היה מתאפשר אלמלא נוכחותן וכניסתן החדשה של חברות גיוס הון, אשר נועדו לשמש כמעין פלטפורמת השקעה וגיוס כספים בעיקר ממשקיעים קטנים ופרטיים, כאשר המודל העסקי שלהן מסתמך על תמיכה רחבה וקטנה יותר מצד ההמון הרחב, אשר מסתבר כי קל יותר להשיגה מאשר תמיכה חד פעמית ובעלת ערך רב מצד משקיע אמיד ונקודתי.
זאת ועוד, כי לאותן חברות קיים אינטרס גדול מאוד בבואן לגייס הון מן המשקיעים הקטנים, בשל העובדה שהן לא צריכות להתמודד עם ריכוז מניות גבוה בידיו של גורם אחד, אשר על פיו יישק דבר, כמו גם כי הנפקתן לבורסה בשלב מוקדם עלולה להוות הוצאה כלכלית בלתי מבוטלת, לאור העובדה כי עלויות התשקיף וההוצאות הנלוות לכך הינן יקרות פלאים לעומת התחלופה הקיימת.
גיוס המונים כאמצעי זול נוח וקל יותר לעומת הנפקה ציבורית
הסיבה שחברות רבות פונות לגיוס המונים באמצעות אותן חברות במקום בחירה בהנפקה ציבורית מתגלת כאשר נבחנות העלויות ההכרחיות לביצוע מהלך שכזה.
זאת כאשר אילו חברה תתעתד להנפיק את שירותיה בנסד"ק האמריקאי, אזי שבכדי לעמוד בכלל התקנות והחוקים אשר אותו גוף מבקש, אילו תרצה אותה חברה לגייס 5 מיליון דולר, סביר כי כ- 20% מאותו סכום היא תצטרך להוציא כעלויות נלוות למהלך כשלעצמו, כדוגמת הנפקת תשקיף ופרסום נלווה.
מנגד, כאשר חברה נערכת לבצע רישום עצמי לטובת גיוס השקעות המונים, העלויות צונחות בכ- 90%, כאשר מאותה חברה נגבה לרוב סכום אשר נע בין 100,000$ לכדי 150,000$. כך למעשה מהווה השקעת ההמונים בעבור החברה שלב ביניים בטרם תתבצע ההנפקה הכללית לציבור הרחב, כאשר מתאפשר לה לגייס הון משמעותי לגימור ופיתוח מוצריה, כמעין שיפור עמדות לקראת אותה הנפקה רחבה.
תפקידן החשוב של חברות גיוס הון / רכזות הצעה
עם זאת, עולה השאלה המתבקשת מדוע קיים צורך בחברת גיוס הון במקום שכל אדם יוכל לרכוש מניות ישירות מן החברה, או באמצעות הבורסה לניירות ערך כפי שקורה כעת בעניינן של חברות אשר מונפקות כבר.
התשובה לכך היא לאור חוסר הבקיאות המשווע שקיים בציבור הרחב, כאשר הציבור אינו יכול להיחשף ו/או להימנע מהולכת שולל לאור מצגות ונתונים אשר אינו יכול לפרשם כראוי.
סינון מקצועי וברירת חברות
לאור זאת, תפקיד נוסף של אותה חברת גיוס הון או בשמן הרשמי – רכזות הצעה, הוא גם לאגוד ולערוך מידע רלוונטי הן בעת הצגתו למשקיע לשעת קבלת החלטה, כמו גם לבצע סינון טרם לכן של אותה חברה.
כלומר, רבות חברות גיוס ההון אשר לאור בקשתה של חברה להיכלל כחברה אשר משקיעים פרטיים יכולים להציע ולרכוש מניות מחברתה, מתנים את הצטרפותה ולקיחתה של אותה חברה תחת חסותה של חברת גיוס ההון, כתלות בפיתוחים אשר קיימים להם, התנהלות החברה לאור משברים, קיומה של החברה למשך זמן מרצה בהתאם לנהוג ולקיים בשוק ועוד.
כך למעשה מתאפשר למשקיע הפרטי והקטן, בין אם מדובר בסטודנט צעיר או שמא דווקא בפנסיונר ותיק, לעמוד על כתפי ענקים בעודו נדרש לקבל החלטה בעניין החברה, כאשר כלל הנתונים מונגשים ומועברים לשיקול דעתו.
במידה ויתרצה אותו משקיע ויחליט להשקיע את כספו, הוא ירשם כבעל ניירות ערך וכפועל יוצא מכך בעל מניות בחברה, כאשר אילו זו תונפק ביום מן הימים ו/או תימכר לידי חברה אחרת, הוא יזכה לחלקו היחסי אשר יוענק לאותם בעלי מניות והחזקות בחברה עצמה.
מסקנה – השקעה בסטארט אפ היא אמצעי השקעה אשר הפך לנגיש ולנוח יותר עבור האדם הפשוט
לכן, מהוות השקעה באמצעות פלטפורמות כאלו, קרי השקעות המונים או השקעה בסטארט אפ, הזדמנות פז אשר מאפשרת לאדם אשר מתוקף נסיבות חייו או יכולותיו האישיות אשר אינן מתוגמלות בהכרח בשוק העבודה בהיבט השכר, לקחת חלק ולרכוש נתח בלתי מבוטל בחברה אשר יכולה להחזיר לו כגמולו עשרות מונים וכפועל יוצא מכך לאפשר לו לקיים עצמאות כלכלית.
בנוסף לכך, לאור אשר עוגן בחוק, כל אדם יכול לבצע השקעה גדולה כקטנה בהתאם ליכולתו האישית ולרוחב ידו, כאשר בכל רגע נתון ומאוחר יותר הוא רשאי למכור את אחזקותיו, בעוד שכספו אשר מושקע צומח בהתאם לאינפלציה ומהווה כר פורה יותר לצמיחת כספו מאשר מרתפי העו"ש או הבלטות במרתף.
לסיכום
העולם נע ומשתנה בקצב מסחרר, כאשר סימוכין לכך ניתן לשאוב מהעובדה כי רק לפני מספר שנים מועטות שוק ההון בכלל ואפיקי ההשקעה בפרט היו מצומצמים יותר וככאלה פחות נגישים, זאת בעוד שכעת נדמה שחדשות לבקרים ניתן למצוא פלטפורמה חדשה אשר מטיבה ומשפרת את המצב הקיים.
דוגמה לחידוש שכזה, היא האפשרות להשקיע בסטארט אפ במסגרת חברות גיוס הון, כאשר לאור ההשקעה בשלב מוקדם וצעיר בחברה, ניתן לרכוש מניות וחלקים בחברה אשר עלולה להכפיל כמה עשרות מונים את שוויה.
לעומת זאת, אבוי למי שיולך שולל בעודו משווה לנגד עיניו את פירות ההצלחה, מבלי לקחת בחשבון את ההיתכנות הרבה של כישלונה של ההשקעה, כמו גם הצורך הרב אשר קיים לבחינתה בטרם עת אל מול כלל הפרמטרים הרלוונטיים לאותו מגזר וסקטור, כמו גם הסתמכות על חוות דעת של ברי דעת בתחום.
לבסוף, יש לראות בבשורת ההשקעות בסטארט אפ והנגשתם באמצעות חוקים כפי שקרה לאחרונה כבשורה מעודדת למשקיע הישראלי, שכן לאור ריבויים והמשכם של חידושים שכאלו, כמו גם העלאת המודעות ליתרונותיה הרבים של השקעה, נוכל הן כאינדיבידואלים והן כחברה להמשיך ולצמוח אל תוך המאה ה- 21, על כלל תלאותיה אשר טרם ראו יום.
כל המובא לעיל אינו מהווה ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בכל האמור המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. כל הפועל על סמך הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד. ט.ל.ח.
